2026 – שנת הפיטורים הכואבת בהיסטוריה או שנת ההזדמנות הגדולה של המאה?

רק בחמשת החודשים הראשונים של 2026 איבדו יותר מ-142 אלף עובדי היי-טק בכל רחבי העולם את מקום עבודתם. במאי לבד פוטרו כ-28 אלף עובדים, מטא (פייסבוק) קיצצה 8,000 משרות, קלאודפלייר (Cloudflare) פיטרה 1,100 עובדים, כ-20% מכוח האדם שלה, אפוורק  (Upwork) הכריזה על קיצוץ של רבע מעובדיה. הפרדוקס המדהים הוא שהחברות המפטרות מדווחות בו זמנית על התוצאות הכספיות הטובות בהיסטוריה שלהן, ומשקיעות מאות מיליארדי דולרים בתשתיות בינה מלאכותית.

אם נחזור אחורה קצת למהפכה אחרת, בשנת 1811 יצאו פועלי האריגה האנגלים לרחובות ושברו את הנולים המכניים בידיהם. הם פחדו שיאבדו את פרנסתם. כעשרים שנה לאחר מכן ענף הטקסטיל האנגלי העסיק יותר אורגים מאי פעם, ובאופן מפתיע, בזכות אותן מכונות חדשות. הכלכלן פרופ' ג'יימס בסן מאוניברסיטת בוסטון, שהקדיש שנים רבות לחקר הקשר בין טכנולוגיה לשוק העבודה, תיעד דפוס זה בספרו "Learning by Doing" שראה אור ב-2015. כמעט בכל מהפכה טכנולוגית, האוטומציה לא השמידה מקצועות, אלא רק שינתה אותם.

המסקנה הזו באה לידי ביטוי גם כשהגיע הכספומט לבנקים האמריקניים בשנות ה-70', אז הניחו כולם שפקידי הבנק ייעלמו כתוצאה ישירה מיעילות הטכנולוגיה. בסן מצא שהתוצאה בפועל הייתה הפוכה: ב-1985 פעלו 60 אלף כספומטים ו-485 אלף פקידים. ובשנת 2002, עם 352 אלף כספומטים, עלה מספרם ל-527 אלף. האוטומציה הוזילה את עלות פתיחת הסניף, הבנקים הרחיבו את רשתותיהם ותפקיד הפקיד השתנה מספירת שטרות לבניית אמון עם לקוח.

ובחזרה למציאות העכשווית. חברת הפינטק קלרנה פיטרה 700 נציגי שירות לקוחות בטענה שה-AI מבצעת את עבודתם, ושלחה הכרזה לכלי התקשורת שאין להם צורך בעובדים אנושיים בתחום הזה. בישראל פיטרה וויקס (Wix) כ-1000 עובדים, המהווים חמישית מכוח האדם שלה. לפי חברת המחקר הבינלאומית צ'אלנג'ר (Challenger), כ-55 אלף פיטורים בעולם יוחסו ב-2025 ישירות לבינה המלאכותית, כאשר בישראל הבינה המלאכותית גרמה לחמישית מהעלייה באבטלת המתכנתים, כשהג'וניורים הם אלה שנדחקים החוצה ראשונים.

גידול במשרות

זה מה שהמחקר העולמי מאשר שוב ושוב. דו"ח "Future of Jobs" של הפורום הכלכלי העולמי (ינואר 2025) צופה גידול נטו של 78 מיליון משרות עד 2030. זרוע המחקר של חברת הייעוץ מקינזי פרסמו מחקר בשנת 2023, שטוען כי הטכנולוגיה מעצימה עבודה יותר ממה שהיא מחליפה אותה. האירוניה הגדולה מתוארת בדו"ח "Global Talent Trends" של מרסר לשנת 2026, כאשר 63% מהמנהלים רואים בשילוב אדם ומכונה את ההשקעה בעלת התשואה הגבוהה ביותר, אך רק 32% מאמינים שכוח האדם שלהם יכול לעשות זאת בפועל. החברות יודעות לאן הן רוצות להגיע, הן רק לא מוצאות את האנשים שיובילו אותן לשם.

כפי שסיקרה אנשים ומחשבים, בדו"ח בנק ישראל לשנת 2024, כ-33% מהמועסקים נמצאים במקצועות שלא ייפגעו, אך 20% מהם נמצאים בעיסוקים שגרתיים שהבינה עתידה להחליף. מי נמצא בקטגוריה הזו? עובדי הזנת נתונים, שירות לקוחות שגרתי ועיבוד מסמכים סטנדרטי. אבל הנקודה שבנק ישראל מדגיש היא, שההסבה הנכונה אינה טכנית בלבד, היא מחשבתית וכוללת מעבר מביצוע לניהול ומהרצת משימות להובלת תהליכים.

וקלרנה? פחות משנה לאחר מכן החל מנכ"ל החברה לגייס מחדש נציגי שירות אנושיים. ה-AI אמנם טיפלה היטב בפניות השגרתיות, אך נכשלה בשיחות המורכבות והטעונות רגשית. בלי להתכוון, הוכיחה קלרנה את הטיעון רב השנים – הבינה המלאכותית מצוינת במשימה מוגדרת, ומתקשה בדיוק במקום שבו האדם מוסיף ערך.

"כמעט בכל מהפכה טכנולוגית, האוטומציה לא השמידה מקצועות, אלא רק שינתה אותם"

דווקא עולם האקדמיה הוא שמציע תשובה מעשית. בתגובה לביקוש הגובר בתעשייה פיתחו 11 מהאוניברסיטאות המובילות בעולם, בהן סטנפורד, MIT, הרווארד, וושינגטון וקורנל (ניו-יורק), תואר חדש הקשור להתנהגות אנושית בעולם דיגיטלי, שנועד לייצר את גורם הגישור המיוחל, בוגר שמבין את שפת המהנדסים, שולט בכלי הבינה המלאכותית ויכול לנהל שיחה ברמה גבוהה גם עם אנשי שיווק ומחקר שוק. בדיוק הפרופיל שמחקר מרסר מצא, שכיום רק 32% מהחברות מסוגלות לגייס. החל מהשנה הקרובה ולראשונה בישראל, מלמדים תואר זה במכללה האקדמית אחוה.

התחזית שלי, כאיש שיווק ואסטרטגיה דיגיטלית, ברורה. ה-AI כבר מייצרת אלפי קריאייטיבים, מנתחת קהלים ומייעלת מסעות פרסום בזמן אמת. אך מי שיחליט מה נכון לתרבות, לקהל ולמותג, הוא עדיין האדם. כפי שפקיד הבנק עבר מספירת שטרות לבניית אמון, הפורום הכלכלי העולמי מציב את מומחי הבינה המלאכותית בראש המקצועות הצומחים. הלקוח סולח למערכת שתקועה, אך זוכר לעד את האדם שפתר לו את הבעיה.

השאלה אינה אם הבינה המלאכותית תשנה את שוק העבודה. היא כבר שינתה. השאלה היא אם נהפוך עצמנו לאנשים שמנהלים אותה. זו, בסופו של דבר, בחירה שבידינו.

הכותב הוא ס' ראש התוכנית לתואר ראשון בהתנהגות אנושית בעולם דיגיטלי, האקדמית אחוה.