"עתיד ההגנה האווירית: קישוריוּת וספקטרום קוגניטיבי"
סמנכ"לית המו"פ של רפאל, ד"ר יהודית הוכרמן-פרומר, סיפרה בכנס רובוטיקה ו-AI בטכניון מה למדו בחברה מהמלחמה ועל המגמות הטכנולוגיות בהגנה, עליהן שוקדת מפתחת ומייצרת אמצעי הלחימה המתקדמים למערכת הביטחון

"כדי להגן על המרחב האווירי, ברוב המקרים נדרשות רשתות תקשורת. העתיד בתחום יתאפיין בקישוריות מלאה, בלא צורך בתשתית. תהיה יעילות ספקטרום מלאה באמצעות – קישוריוּת וספקטרום קוגניטיבי", כך אמרה ד"ר יהודית הוכרמן-פרומר, סמנכ"לית המו"פ של רפאל.
הוכרמן-פרומר השתתפה בכנס שנושאו רובוטיקה ו-AI, שנערך באחרונה בטכניון, AI&BEYOND Robotics.
ד"ר הוכרמן-פרומר עסקה במגמות טכנולוגיות בתחום ההגנה, ובלקחים שהפיקו בחברה המפתחת ומייצרת אמצעי לחימה מתקדמים לצה"ל ולמערכת הביטחון – מאז ה-7 באוקטובר.
ד"ר הוכרמן-פרומר סקרה את האתגרים הטכנולוגיים והמבצעיים שעלו בשנתיים האחרונות, וציינה כי "יש השפעה של טכנולוגיות חדשות, כמו בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, וזאת – דווקא לצד ההכרח לחזור ללוחמה מיושנת, כפי שנראתה באוקראינה. יש צורך בפתרונות שיגבירו את השרידות, העמידות והחוסן של כל נכס וחיישן בשדה הקרב, כדי לענות לאיום המטחים הכבדים שחוותה ישראל בחודשים החולפים".
הוכרמן-פרומר התייחסה למערכת כיפת ברזל – שרפאל פיתחה, וש-אלתא מייצרת עבורה את המכ"ם. mPrest היא שפיתחה את מערכת השליטה והבקרה של המערכת.
"ברפאל לא חדלים מפיתוח וייצור של שכבות הגנה נוספות. כעת מפותח ברפאל ה-Sky Sonic – שתפקידו להגן מפני איום היפרסוני. איום זה הוא חלק מארסנל האיומים החדשים שעימו מתמודדת ישראל, כשמדובר בטיל שעיקר תנועתו על גבול האטמוספירה ומהירותו שגא-קולית – כזו הגבוהה פי חמישה או יותר ממהירות הקול".
"ב-7 באוקטובר, אלפי רקטות וטילים נורו מעזה ומלבנון. זאת, במקביל למתקפת הטרור שביצע חמאס על יישובי עוטף עזה. ב-14 באפריל שוגרו אלינו כמעט 200 איומים, כולל טילי שיוט וטילים בליסטיים, בעיקר מאיראן. נוכח המתקפות הללו ישנה חשיבות להתמודדות העכשווית עם 'ציר ההתנגדות' האנטי-מערבי – רוסיה, איראן, סין וצפון קוריאה", אמרה ד"ר הוכרמן-פרומר, "איראן סיפקה טילים ורחפנים לרוסיה במלחמתה באוקראינה; צפון קוריאה שלחה לוחמים לאוקראינה; וסין סיפקה טכנולוגיות שבהן נעשה שימוש במהלך המלחמות השונות".

מערכת כיפת ברזל. צילום: ShutterStock
ההגנה האווירית ששינתה את פני המלחמה ותוצאותיה
רפאל מובילה כיום את תחום פיתוח מערכות ההגנה האווירית ועומדת מאחורי כמה מערכות פורצות דרך, המסייעות לישראל בהגנה על שמיה ואזרחיה. לדבריה, "מערכות 'כיפת-ברזל' ו'קלע דוד', שחיל האוויר עשה בהן שימוש נרחב במלחמה האחרונה – הביאו לתפישת הגנה מחודשת ולשינוי פני המערכה בגבולות ישראל ובמזרח התיכון כולו. רפאל אחראית כיום לשלוש מחמש שכבות ההגנה, כחלק מתפישת ההגנה השכבתית של המדינה.
'כיפת ברזל', 'קלע דוד' ומערכות נוספות מגינות כיום על העורף הישראלי, ועל אתרים ותשתיות אסטרטגיים – והן מסוגלות גם להגן בצורה ניידת על כוחות מתמרנים".
לגבי מערכות שאינן לצורכי הגנה אווירית, ציינה ד"ר הוכרמן-פרומר כי "מערכת 'מעיל רוח' (Trophy) – מערכת ההגנה האקטיבית לטנקים ורכב קרבי משוריין מתוצרת רפאל – היא שאפשרה תמרון בשטח בנוי צפוף בעזה".
"אחד הלקחים העיקריים ממלחמת 7 באוקטובר", אמרה ד"ר הוכרמן-פרומר, "הוא החשיבות בשמירה על עליונות טכנולוגית, תוך מענה לאיומים מרובים. ישנן כמה טכנולוגיות מפתח, כולל יכולות הגנה מפני טילים היפרסוניים, אופטיקה אדפטיבית, נשק אנרגיה מכוון (DEWs), חלל חדש – קונסטלציות של לוויינים, חומרים מתקדמים וטכנולוגיות קוונטיות", סיפרה. היא הוסיפה כי "אנחנו צריכים לשבור את המשוואה של מענה אחד לכל איום, ורוצים מענה אחד לאיומים רבים".
"מהפכה בתהליכי הנדסה ומחקר ופיתוח – בזכות ה-AI המתקדמת"
ד"ר הוכרמן-פרומר הציגה כמה דוגמאות לשימושי AI בתחומים שונים, "כמו היתוך מולטי-מודאלי, ראייה ממוחשבת, מודעות מצבית, סייבר, רובוטיקה ותכנון משימות. חלה מהפכה בתהליכי הנדסה ומחקר ופיתוח, והיא הגיעה בזכות מהפיכת ה-AI המתקדמת של זמננו, המאפשרת מחזורי פיתוח קצרים יותר וסימולציות מתקדמות. עם זאת, יש לא מעט אתגרים בשימוש ב-AI, במיוחד בשל הצורך במהימנות גבוהה שלה".
"אחד הכיוונים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית והרובוטיקה", אמרה, "הוא בפיתוח מערכות אוטונומיות, ובתוכו פיתוח נחיל רחפנים אוטונומיים, המופעלים על ידי מפעיל יחיד. רחפנים אלה מסוגלים לנווט, לחקור ולזהות מטרות באופן אוטומטי, ואף לפעול בתוך מבנים. יכולות אלו מודגמות באמצעות אלגוריתמי מיפוי של רובוטים אוטונומיים בסביבות פנים, תוך שימוש בלמידה מחיזוקים. שילוב של מחשוב קצה וענן, אלגוריתמים מבוזרים והתקדמות בתחום הבינה המלאכותית – מאפשרים טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית בתחום".
"ישנה חשיבות בהשקעה בטכנולוגיות עומק לטווח ארוך", סיכמה ד"ר הוכרמן-פרומר, "בשיתופי פעולה עם סטארט-אפים ועם חברות גדולות וכמובן – עם האקדמיה. אנו ברפאל חותרים באופן תמידי לעצמאות טכנולוגית של אמצעי הלחימה שאנו מספקים למדינה".
תגובות
(0)