"הקורונה האיצה את הדיגיטל – וזה לא יחזור לאחור"

דרור אדמון, סמנכ"ל מערכות מידע וטכנולוגיה של רשת בתי החולים אסותא, על התקדמות הטלה-רפואה והדיגיטל בשירותי הבריאות בעקבות משבר הקורונה

דרור אדמון, סמנכ"ל מערכות מידע וטכנולוגיה של רשת בתי החולים אסותא. צילום: יח"צ

"אחד הדברים הטובים שמגיפת הקורונה הניעה הוא תחום הרפואה מרחוק. אמנם, מצער שנדרשנו להגיע למצב של משבר רפואי עולמי כדי להגיע לשם, אבל המגמה תימשך. בעולם הטלה-רפואה ניתן לפתור בעיות רבות ברפואה הציבורית והפרטית: קיימים מקרים רבים שבהם לא נדרש לערוך ביקור פיסי של המטופל במרפאות, או בבתי החולים. לדוגמה, קבלת ייעוץ דיאטטי לאחר ניתוח, או ייעוץ בנושאים שיקומיים, או ייעוץ גנטי ומצבים נוספים רבים אחרים", כך אמר כך אמר דרור אדמון, סמנכ"ל מערכות מידע וטכנולוגיה של רשת בתי החולים אסותא.

אדמון השתתף ברב שיח שנערך באחרונה, ביוזמת אנשים ומחשבים, בנושא "אתגרי מערכת הבריאות בעידן הפוסט קורונה". את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי אדמון, "ישנם עשרות שירותים שניתן לספק בתמיכה רפואית מרחוק, לרבות שיחת וידאו 'פנים אל פנים'. בשנה וחצי שחלפה פעלנו רבות בתחום הטלה-רפואה, עם מגוון חברות. בלא ספק, הקורונה הייתה זרז רציני לעולם זה, ואני מעריך שהתחום לא ייסוג לאחור".

לדברי אדמון, "אסותא היא רשת בתי חולים הפרטית הגדולה בישראל, בבעלות מלאה של מכבי שירותי בריאות. הרשת משרתת את לקוחות ארבע קופות החולים ולקוחות של חברות הביטוח השונות. יותר מ-60% משירותי הרפואה שאסותא מעניקה הם שירותים ציבוריים לחלוטין". הוא הוסיף, כי "הרשת כוללת את בית החולים באשדוד, שהוא ציבורי, לצד שמונה מרכזים רפואיים פרטיים. בית החולים באשדוד עמד, ככל המערכת הציבורית, בחזית ההתמודדות במגיפה, עם מחלקה לטיפול בחולי הקורונה. בנוסף, המרכזים הרפואיים של אסותא, אף שחולי קורונה לא הגיעו אליהם, סיפקו מענה לבדיקות קורונה מהירות, חיסונים לעובדים, לרבות דיווחים למשרד הבריאות ועוד".

"תחום הטלה-רפואה בישראל ובעולם חווה התקדמות רצינית בשל המגיפה", ציין אדמון, "זה מדהים, וזה 'פה כדי להישאר' גם אחרי הקורונה. גופי הבריאות יפתחו יותר ויותר דרכים להורדת עומסים מהמערכת, בין השאר בהתבסס על טכנולוגיות מתקדמות בכלל, ועל רפואה מרחוק בפרט".

לדבריו, "תחום נוסף שחווה האצה בשל המשבר הוא הדיגיטל בכלל, והטיפול בעולמות הנתונים בפרט. הודות למגה-נתונים שנאספו בעולם, חברות התרופות הענקיות הצליחו לפתח חיסונים בתוך חודשים במקום שנים, מה שאפשר תוך זמן קצר לחסן מאות מיליוני אזרחים בעולם ובישראל".

"יש לתת את הדעת כעת על הזרמת תקציבים למערכת הבריאות", ציין, "התקציב אינו מספק למול האתגרים העומדים בפני המערכת, חסרים לה מיליארדי שקלים כדי לשפר באופן משמעותי את מצבה הנוכחי. ככל שתקציב המערכת יגדל, התקציב המוקצה לבתי החולים יגדל בהתאמה, וכך ניתן יהיה להקצות יותר תקציבים לקידום ה-IT והטכנולוגיה בבתי החולים לטובת שיפור הרפואה והשירות למטופלים".

"המשימה המיידית החל מהיום", סיכם אדמון, "היא הפחתת העומס על מערכות הבריאות הציבוריות. ניתן לעשות זאת על ידי מניעת ההגעה של המטופלים לבתי החולים שלא לצורך, תוך התבססות על מערכות טכנולוגיות ומערכות טלה-רפואה מתקדמות. הדרך להתמודדות כוללת ומוכללת עם האתגרים בעולם הבריאות היא הזרמת יותר תקציב למערכת והשקעה בטיפול בנתונים, באינטגרציה ובניתוח שלהם. ככל שהנתונים יהיו מנותחים ומפולחים לעומק, כך הטיפול במטופל הקצה יהא מהיר יותר, מדויק יותר ובלא ספק – איכותי יותר".

עוד השתתפו ברב שיח: נעמה פרי-כהן, מנהלת הדיגיטל, הטכנולוגיות והחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים שבמשרד הבריאות; עדו רוזנבלט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מגן דוד אדום; מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות המידע של לאומית שירותי בריאות; עדי זמיר, מנהלת שותפות רוש דיאגנוסטיקה וקרן אמון בישראל (StarFinder) וגיל טבקמן, מנהל טכנולוגיות ראשי בחטיבת הדיגיטל והדטה של נס.

חלקו האחרון של רב השיח יפורסם השבוע.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים