קריאה בכנסת: להקים מועצה להשכלה טכנולוגית

"המועצה הזו תהיה יד מכוונת בכל הקשור להשכלה הטכנולוגית למבוגרים", אמר ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה, שעסק בדרכים לקידום התחום

מצב ההשכלה הטכנולוגית - מעונן עד מעונן חלקית. צילום: אימג'בנק

"אין בממשלה גורם אחד שיודע לרכז את כל הגורמים ולקדם תוכנית לאומית שתביא את ההשכלה הטכנולוגית בישראל למקום אחר. הממשלה צריכה להקים מועצה להשכלה טכנולוגית, במעמד זהה לזה של המועצה להשכלה גבוהה, שתציע מסלולי הכשרה למקצועות הטכנולוגיים עבור מבוגרים", כך אמר ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג.

ח"כ טרכטנברג, בעברו יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, דיבר בדיון שערכה היום (ב') בנושא ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. לדבריו, "נדרשים תקציבים ריאליים לקידום התחום ויש צורך בשותפות בין כל הגורמים הפעילים בו: התעשייה, הארגונים הוולונטריים והאקדמיה".

"אחד מתפקידיה של המועצה יהיה להכין מסלולי הכשרה המתאימים לצרכי המגזרים השונים", אמר.
"חוץ ממחדל הדיור, קשה לי לחשוב על עוד תחום שבו מדינת ישראל חטאה לעצמה כמו בהשכלה הטכנולוגית. מדובר במשאב הכי יקר שיש לנו – ההון האנושי – ואפשר להתייחס לנושא אחרת. דרושים החלטה, נחישות ותקציבים".

הוא הביע מחאה על כך שאין לנושא ההכשרה המקצועית זכר בתקציב המדינה המוצע, "במיוחד כאשר הממשלה טוענת שנושא הפריון, שהוא מרכזי לצמיחה, נמצא בראש מעייניה".

"יש להעביר את ההשכלה הטכנולוגית לקדמת הבמה"

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר כי "יש להכשרה המקצועית והטכנולוגית דימוי של משהו שנמצא מאחור, פחות נחשב וכזה שיש בו פחות צורך. רואים זאת גם בשיח. אם אנחנו רוצים להתקדם בכלכלה, עלינו להעביר את ההשכלה הטכנולוגית לקדמת הבמה".

יובל אדמון, נציג המועצה הלאומית לכלכלה, ציין ש-"אנחנו מציגים בפני כל ממשלה הערכת מצב אסטרטגית ומגמות בעולם בתחום החברתי-כלכלי, ולהצביע על כיוונים כלכליים שמחייבים התמודדות מערכתית וארוכת טווח. כך גם בתחום הטכנולוגי. להון האנושי ובפרט להכשרות לא אקדמיות יש מקום מרכזי בכך".

הוא אמר כי "בעקבות הערכת המצב האחרונה קם צוות בראשות המשנה למנכל משרד ראש הממשלה שדן בשאלות איך משפרים את המעברים בין תיכון לצבא, בין צבא להכשרה למקצועית ובין הכשרה מקצועית לאקדמיה".

אדמון קרא לממשלה "להקים מערכת השכלה טכנולוגית-מודולרית, שתאפשר לאנשים להתקדם ולהתמקצע".

פרופ' צביקה אקשטיין, ראש מכון אהרון לחקר מדיניות במרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר כי "צריכים לעשות צעד התחלתי דרמטי בשינוי ההתייחסות לנושא ההשכלה הגבוהה הטכנולוגית והמקצועית, ולאפשר השכלה על תיכונית לכולם. זהו המרכיב המרכזי בהשתלבות בשוק העבודה".

ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, יו"רית פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית באריאל, אמרה כי "מפלתה של ההשכלה בתחום זה נובעת מהפריחה של ההשכלה האקדמית ומהרצון להשכלה אקדמית לכל אחד. אנחנו דוחפים את הילדים ללמוד לימודים לא יצרניים. עלינו להשקיע את הכסף באוכלוסיה שתבחר את הלימודים הטכנולוגיים ותהפוך ליצרנית – ממנה יצאו ההנדסאים והטכנאים הדרושים לענף. צריכים לבנות תוכנית לשיקום המכללות הטכנולוגיות, לתת להן לפרוח".

אלי יופה, יו"ר ועדת האסטרטגיה של הפורום הציבורי לתמיכה בהשכלה טכנולוגית, ציין כי "התוצר הלאומי הגולמי נעצר בגלל העדר כוח אדם. יש מעגל שוטים של שכר נמוך פריון נמוך, והכרחי שהמדינה תתערב ותשבור אותו. אף תעשיין לא ישקיע במכונה אם אין מי שיפעיל אותה".

"התחרות שלנו עם סין תיפתר באמצעות מעבר לייצור חכם", הוסיף. "אם פחות עובדים יעשו יותר עבודה, נוכל להתחרות בסינים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים