קרנית פלוג: "על הממשלה להגדיל את חלקה במו"פ לתעשייה ובהכשרה טכנולוגית"

"הממשלה צריכה להשקיע בעיקר בענפים המתאפיינים בעוצמה טכנולוגית נמוכה, בפרט על רקע הירידה המתמשכת בחלקו של המדען הראשי בתקציב ובתמ"ג", אמרה הנגידה ● לדבריה, "ראוי להרחיב את הלימודים הטכנולוגיים-מדעיים"

ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל. צילום: יהודה עשור

"על הממשלה לתמרץ ולתמוך באימוץ טכנולוגיות מתקדמות, בפרט בענפים המתאפיינים בעוצמה טכנולוגית נמוכה. זאת, על רקע הירידה המתמשכת בחלקו של המדען הראשי בתקציב ובתוצר המקומי הגולמי. ראוי להסיט תקציבים לפעילות זו, תוך התייחסות גם לענפי התעשייה המעורבת והמסורתית", כך אמרה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בהרצאה שנשאה בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים, שננעל בסוף השבוע באילת.

פלוג סקרה את המצב הכללי במשק ואת מצבן של תעשיות במגזרים שונים. היא הדגישה לאורך דבריה את החשיבות של מרכיב ההשקעות בטכנולוגיה, במו"פ ובחדשנות בכל מגזרי התעשייה, ולא רק בהיי-טק.

עוד היא אמרה כי "יש להרחיב, לשפר ולייעל את מערכי ההכשרה המקצועית, בדגש על מסגרות על תיכוניות. ראוי להרחיב את הלימודים הטכנולוגיים-מדעיים בבתי הספר התיכוניים ולתמוך בלימודים על-תיכוניים טכנולוגיים, ובכללם במכללות הטכנולוגיות. יישום מדיניות לשיפור הפריון של התעשייה בישראל היא המפתח לכך שהתעשייה תמשיך להיות חזקה, ולספק תעסוקה איכותית לכל חלקי האוכלוסייה ובכל חלקי הארץ".

"ישנם פערים בהשקעה בין הענפים השונים: בעוד שבתעשייה המתקדמת, מוטת הייצוא, הפריון גבוה בהשוואה בינלאומית, הרי שבענפי השירותים ובתעשייה המסורתית, הפונה לשוק המקומי – הפריון נמוך. הפריון בישראל נמוך לעומת מדינות ה-OCED והפער מתרחב לעומת ארצות הברית", אמרה פלוג. היא ציינה כי "הפריון מושפע גם ממידת החדשנות, הנשענת על מחקר ופיתוח".

כך משביחים חברות ומעלים את ערכן

באחד הפנלים שנערך במסגרת הכנס, בהנחיית יהודה שרוני, הפרשן הכלכלי של מעריב, השתתף ישי דוידי, מנכ"ל ומייסד קרן פימי. הקרן מתמחה בהשבחת חברות וטיובן, והעלאת ערכן עד שהן נמכרות. היא הוקמה לפני 18 שנה, ועד היום רכשה 77 חברות ומכרה 44.

ישי דוידי, מנכ"ל ומייסד קרן פימי. צילום: יהודה עשור

ישי דוידי, מנכ"ל ומייסד קרן פימי. צילום: יהודה עשור

דוידי הסביר ש-80% מהחברות שהקרן מחזיקה הן חברות בריאות, שיש מקום להשביח את ערכן עוד יותר, ורק 20% נמצאות על סף פשיטת רגל. הקרן מצילה אותן ומוכרת אותן כחברה בריאה.

"במהלך פעילותה, הקרן רכשה חברות ב-245 מיליון דולר ומימשה ב-846 מיליון דולר. מדובר ברווח של כ-600 מיליון דולר רק ממכירות, כאשר הרווח הכללי גדול הרבה יותר", ציין דוידי.

בין החברות שהקרן השקיעה בהן נמצאות גילת, ח. מר, ריטליקס ומגל. דוידי הביא כדוגמה את הפעילות בריטליקס. קרן פימי השתלטה על מניותיה יחד עם קבוצת אלפא, שהורכבה מיוצאי אמדוקס. "רכשנו את הפעילות ב-2009 תמורת 221 מיליון דולר ומכרנו אותה ל-NCR  ב-350 מיליון", אמר. "מצאנו חברה מובילה טכנולוגית, עם 25% בהשקעה במו"פ, אולם היא התנהלה בחוסר יעילות ובצורך לתת שירות ללקוחות. ביצענו טיוב של ההנהלה, בנינו תוכנית אסטרטגית ומתוכה גזרנו תוכניות עבודה, והגדלנו את נתח השוק של החברה".

דוידי התייחס למצבה הנוכחי של ריטליקס, לאחר ש-NCR הודיעה על פיטורי 200 עובדיה. הוא העריך שהסיבה אינה מוצרי החברה, שיש להם ביקוש בכל העולם, אלא בעיות ניהוליות ב-NCR.

מימון המונים – הדור הבא של הבנקאות?

ד"ר דן מרום, מומחה למימון המונים, אמר בכנס כי "יש כיום טרנד עולמי של גיוס כספים דרך קהילות ובסכומים קטנים".

לדבריו, "בדיקת מקורות המימון נעשית באמצעות חברות, שבודקות את המשקיעים דרך האינטרנט. הן עושות בדיקות סיכונים ומציעות את ההשקעה להמונים".

הוא הביא כדוגמה את ממשלת בריטניה. "הרגולטור הבריטי מזרים מדי שנה 100 מיליון פאונד למיזמים לתעשיות הזעירה והבינוניות,  ואני בטוח שכך יהיה גם בישראל", אמר.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. ישראל

    אין כל סיבה שפקידת ציבור תתבטא בנושאים של מדיניות או פוליטיקה, למעט בנושאים המקצועיים עליהם היא אמונה מתוקף תפקידה. זאת ללא קשר לעמדות עצמן.

אירועים קרובים