"השוק האמריקני רוצה את ההיי-טק שלנו – צריך לדעת להתנהל מולם"

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים אירחנו את גלית מירן, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה. שוחחנו איתה על האתגרים וההזדמנויות של חברות הטכנולוגיה וההיי-טק הישראליות המבקשות לחדור לשוק האמריקני, ועל הדרכים שבהן לשכת המסחר מסייעת לעשות זאת.

למירן 15 שנות ניסיון בעולמות ה-IT וניהול הסיכונים. היא מילאה תפקידי ניהול בכירים בחטיבת התפעול של טבע תעשיות פרמצבטיות (Teva Pharmaceutical Industries), שם צברה היכרות מעמיקה עם השוק האמריקני. היא בעלת תואר שני (MBA) במדעי ההתנהגות, שירתה במשך שנים בצה"ל בחטיבת המחקר באמ"ן, מתגוררת בתל אביב ואם לארבעה ילדים.

על השאלה מה גרם לה לקבל את התפקיד בלשכת המסחר, היא אומרת: "אחרי התקופה המאתגרת ב-טבע, הרגשתי שאני רוצה שינוי. כשאתה עובד בחברה גלובלית, אתה גם רוצה להיות ולעבוד בשוק גלובלי".

גוף עצמאי שמחבר בין ישראל לארה"ב

לשכת המסחר ישראל-אמריקה היא גוף וולונטרי ועצמאי, שאינו כפוף לממשלות או לשגרירויות, ושמטרתו היא לקדם סחר והשקעות בין ישראל לארה"ב. בלשכה חברות כ-200 חברות, החל מענקיות גלובליות דרך חברות בתחום הבריאות ומוסדות חדשנות, ועד שורה ארוכה של חברות סטארט-אפ. יו"ר הלשכה הוא אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל (Cisco Israel), שגייס את מירן לתפקיד. יו"ר הכבוד של הלשכה הוא שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, יחד עם הצוותים שלו.

אם אני יזם שרוצה לפעול בארה"ב – איך אתם עוזרים לי?
"השאלה הראשונה שאנחנו נשאל היא באיזו מדינה אתה רוצה לעבוד. יש מדינות שאינן בהכרח הבחירה הקלאסית לפעילות שלך. אם יש לך מוצר ואתה רוצה לפעול, למשל, במישיגן, באריזונה או אפילו בקליפורניה, צריך להכיר את המדינה, את המושל ולדעת אילו הטבות כלכליות היא מציעה. יש לא מעט מדינות שרוצות לעבוד ולעשות עסקים עם ישראל".

אילו תחומים מעניינים את השוק האמריקני?
"התחום הכי חם הוא כמובן ה-דיפנס. הניסיון הרב שצברנו, לצערנו, הגדיל את הביקושים ואת הרצון ליצור קשרים עם החברות הביטחוניות שלנו, כמו רפאל (Rafael), התעשייה האווירית (IAI) ואלביט (Elbit Systems). יש גם את תחום הסייבר, שבו ישראל עדיין מובילה, וכן אגרוטק, בריאות ועוד. יש לנו אנשים בדירקטוריון שבטלפון אחד יכולים לסייע לחברות, ומכיוון שהתחומים רחבים – אנחנו יכולים לחבר בין הגורמים הרלוונטיים.

אנחנו משתתפים בכנסים יחד עם השגרירות, ושם פוגשים לקוחות ומשקיעים. זה עובד מצוין. בפעם הקודמת שר המסחר של ארה"ב אפילו פירגן לישראלים. רוצים אותנו. רוצים שנבוא לעבוד שם". 

עבודה עם השוק האמריקני היא לא בדיוק גן של ורדים, יש לא מעט חסמים. מהם?
"מכסים זה דבר שתלוי במי שנמצא בבית הלבן ומקבל את ההחלטות בנושא, לכאן או לכאן. זה קשור למדיניות גלובלית, שכמובן גם משפיעה עלינו, וזה גם משתנה.

צריך לזכור שדונלד טראמפ הוא איש עסקים והוא מסתכל על שורת הרווח – ROI – החזר על ההשקעה – זה גם מה שאנחנו משדרים לחברות שלנו. אבל חשוב לדעת, ולא הרבה מודעים לכך, שהמכסים נקבעים לפי קבוצות של סיווגים. יכול להיות שמוצר אחד שלך יסווג כמוצר שמוטל עליו מכס, ומוצר אחר – לא. זה נכון לגבי תוכנה וחומרה.

אתה צריך להכיר את התהליכים ולדעת היכן המוצר שלך יכול ליהנות מהחרגות והיכן לא. בסופו של דבר, המדיניות האמריקנית היא לעודד שיתופי פעולה, במיוחד עם ישראל. רוצים אותנו שם. צריך פשוט לדעת להתנהל".

ומה לגבי הגבלות על שבבים?
"זה נושא רגיש ואנחנו מאוד זהירים מול הממשל. אני מאמינה שהוא ייפתר. אבל שוב אסור לשכוח: כל היצרניות הגדולות של השבבים פועלות גם בישראל. יש לנו את אינטל (Intel), טאואר (Tower Semiconductor) ואנבידיה (Nvidia). זה עניין של ווין-ווין, וזה ממש לא מובן מאליו, דווקא בתקופה הזו".

"החברות הרב-לאומיות מגלות את החוסן של ישראל"

עברנו שלוש שנים לא קלות. אילו אתגרים וקשיים מיוחדים את מזהה? ומה האווירה כלפי החברות הבינלאומיות שפועלות בישראל?
"החברות הרב-לאומיות שפועלות כאן קודם כל מגלות את החוסן של מדינת ישראל. הן באות לכאן ורואות שהחברות עובדות, למרות כל מה שעברנו. זה היה נכון כמעט בכל החברות. הן לא הפסיקו לעבוד יום אחד. עובדים התגייסו, ולא עיכבו אף פרויקט. אנשים עבדו מהמקלטים כשנשמעו אזעקות באמצע היום. זה משהו שהחברות האמריקניות רואות ומעריכות". 

ומה לגבי המשקיעים?
"אני חושבת שמצד המשקיעים יש שינוי לטובה, לעומת שנים קודמות, ואני מקווה שהשנה הבאה תהיה עוד יותר טובה. מכל הבחינות – גם ברמה הפנים-כלכלית, עם האתגרים הפנימיים, כמו שער הדולר. למרות שהממשלה עשתה כמה צעדים לטיפול בבעיה, מעבר לכל זה, מה שאנחנו צריכים הוא ודאות גדולה יותר. זה מה שהמשקיעים רוצים, וזו גם מילת המפתח בדיונים עם הממשל. זה גם מה שמנהלי החברות משדרים לנו: חוסר הוודאות מקשה עליהם יותר מכל".

יש חשש שחברות יעבירו פעילות לחו"ל. מה אתם שומעים?
"לא ידוע לי על הנחיה גורפת של חברות לבצע פעולות כאלה. אני כן שומעת, כמו כולם וללא קשר לתפקיד שלי, על הדור הצעיר – שחלק מהם עובר לחו"ל ועושה סוג של רילוקיישן. כמו הרבה מאוד אחרים, זה מדאיג גם אותי. גם לי יש ילדים צעירים, ואני לא הייתי רוצה שזה יקרה.

ברור לי שצריך לתת להם תקווה, שתהיה להם סיבה להישאר כאן בישראל. צריך לתת אפשרות לחוקרים להישאר פה. אני חייבת לומר שברמה הזו יש לנו שיחות עם משרדי ממשלה. הם מנסים להחזיר ישראלים מחו"ל, אבל זה קשה". 

מה התוכניות לשנה הבאה? מהם האתגרים ומה צפוי לנו?
"קשה לחזות. אבל מי היה מאמין שבשלוש השנים הקשות שהיו פה יהיו מיזוגים ורכישות והנפקות? בעיניי זה נס, אין לי הסבר אחר. אני מקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר, שהממשלה תסייע, שנחזור לפריחת ההיי-טק שאליה היינו רגילים בשנים קודמות – ושהצעירים יישארו פה".

להאזנה לפודקאסט המלא: אודיו | צפייה בווידיאו