שני שלישים מהצעירים: תואר אקדמי לא מספיק להשתלבות בהיי-טק

שנת הלימודים האקדמית החלה השבוע, עם אלפי סטודנטיות וסטודנטים שהחלו או ממשיכים ללמוד את מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות ובמכללות. רבים מהם ינסו אחר כך להתקבל לתעשיית ההיי-טק. אלא שסקר חדש מעלה שרוב גדול של הצעירים במדינת ישראל – 67% מהם – סבורים שתואר אקדמי לא מספיק כדי להשיג עבודה בענף. כלומר, הם מצביעים על פער בין ההכשרה האקדמית לבין השתלבות בפועל בעבודה בהיי-טק.

הסקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור מעבדות המו"פ של אינפיניטי. השתתפו בו 514 משיבים בגילאי 21-34.

51.4% מהמשיבים ציינו שלימודים אקדמיים בתחומים ריאליים, כגון מדעי המחשב, מספקים ידע תיאורטי, אך נדרשת הכשרה מעשית נוספת כדי להשתלב במקצועות טכנולוגיים בהיי-טק. 15.8% סבורים שהלימודים לא מספקים ברמה מספקת – ידע תיאורטי או הכנה מעשית, ו-11.9% ענו שהם יוצאים, או יצאו, מהאקדמיה עם ידע והכשרה שיספיקו להם כדי להתקבל לעבודה בהיי-טק.

הפער בולט במיוחד בקרב סטודנטים ובוגרים מתחומים ריאליים: 60.5% מהם סבורים שהלימודים האקדמיים מספקים את הידע, אבל יש צורך לעבור גם הכשרה מעשית. 14.3% סבורים שלימודים אלה לא מספקים ידע מספיק ולא הכשרה מספיקה, ורק 11.4% השיבו שהם נותנים את שניהם גם יחד.

מה מחפשים המעסיקים?

29% מכלל אוכלוסיית המדגם סבורים שהניסיון הוא הדבר החשוב ביותר למעסיקים שמגייסים מועמדים פוטנציאליים לעבודה, 27.1% מציינים שליטה בכלי AI המסייעים בכתיבת קוד ו-16.2% – יכולת לתכנן מערכות ולפתור בעיות מורכבות. תואר אקדמי רלוונטי מצוין במקום הראשון על ידי 9.2% בלבד.

קרוב לשליש (32.1%) מהסטודנטים ובוגרי האקדמיה בתחומים הריאליים סבורים שניסיון מעשי הוא הדבר החשוב ביותר שמעסיקים מחפשים, ורק 8.9% ציינו תואר אקדמי רלוונטי. 25.9% מציינים שליטה בכלי AI המסייעים בכתיבת קוד, 16.6% – יכולת לתכנן מערכות ולפתור בעיות מורכבות, ורק 8.9% השיבו שהדבר הכי חשוב למעסיק הוא תואר רלוונטי.

כלומר, גם בקרב מי שכבר רכשו, או רוכשים, השכלה בתחומים ריאליים, הניסיון המעשי נתפס כגורם משמעותי יותר מעצם החזקת התואר.

החסם: בין חוסר ניסיון לחשש מה-AI

לצד הפער בין ההכשרה האקדמית לדרישות התעשייה, הסקר מצביע על שורה של חסמים שמקשים על המשיבים לעשות את המעבר להיי-טק. בכלל המדגם, 18.5% חוששים שהבינה המלאכותית תצמצם את מספר המשרות בהיי-טק, 14.8% מציינים היעדר רקע מתאים וניסיון מקצועי קודם ו-13.6% חשים שהשוק כבר מוצף במחפשי עבודה בהיי-טק.

החשש מה-AI משמעותי אף יותר בקרב סטודנטים ובוגרים מתחומים ריאליים: 24.1% מציינים אותו כחסם המרכזי, 15.3% חשים ששוק המועמדים כבר מוצף ו-14.2% מצביעים על היעדר רקע מתאים וניסיון מקצועי קודם כחסם המרכזי להשתלבות בענף.

יש כאן פרדוקס: הבינה המלאכותית הופכת למיומנות חיונית להשתלבות בתעשיית ההיי-טק, אבל היא גם מעוררת אי ודאות לגבי עתיד התעסוקה בענף. עבור סטודנטים ובוגרים מתחומים ריאליים, משמעות הדבר היא שהכניסה לתעשייה אינה מסתכמת עוד בידע מקצועי שנרכש באקדמיה, אלא מחייבת גם יכולת להתמודד עם השינויים המהירים שמביאה הטכנולוגיה לשוק העבודה.

מה עשוי לסייע במעבר להיי-טק?

המשיבים נשאלו מהו הגורם המרכזי שעשוי לעודד אותם לבחור להשתלב במקצועות טכנולוגיים בהיי-טק. בכלל אוכלוסיית המדגם, כמעט רבע (22.4%) ציינו אפשרות להשתלב במסלול המותאם גם למי שאין לו ידע או ניסיון קודם בתחום, ו-13.1% ציינו רכישת יתרון מקצועי באמצעות שליטה בכלי בינה מלאכותית. 16.1% השיבו שהם בכלל לא מעוניינים להשתלב בהיי-טק, לפחות לא במקצועות הליבה הטכנולוגיים, ואין דבר שיכול לגרום להם לנסות לעשות זאת.

בקרב סטודנטים ובוגרים מתחומים ריאליים, התמונה שונה: 19.4% מציינים רכישת יתרון מקצועי באמצעות שליטה בכלי AI כגורם המרכזי שעשוי לעודד אותם להשתלב בתחום, 17% מצביעים על אפשרות להשתלב במסלול המותאם גם למי שאין לו ידע או ניסיון קודם, ו-14.2% – חשיפה לקשרים ישירים עם חברות ומעסיקים בתעשייה. מעניין לציין שיותר מ-10% מהסטודנטים והבוגרים של המקצועות הריאליים כלל לא מעוניינים להשתלב במקצועות טכנולוגיים בהיי-טק.

"האשליה שתואר הוא כרטיס כניסה להיי-טק התנפצה מזמן"

לדברי חיים גרון, מנכ"ל משותף ומייסד מעבדות המו"פ של אינפיניטי, "הסקר הזה חושף את מה שאנחנו, בתעשייה, רואים יום יום: האשליה שתואר אקדמי הוא כרטיס כניסה מובטח להיי-טק התנפצה מזמן. צעירים משקיעים שנים בלימודים תיאורטיים, אך מגיעים לראיונות העבודה ומגלים שחסרים להם הכלים האמיתיים שהמעסיקים דורשים".

הוא אמר כי "שוק העבודה עבר בעשור האחרון מהפכה: מעסיקים כבר לא מחפשים תעודות, הם מחפשים ניסיון מעשי, יכולת לפתור בעיות מורכבות וכיום גם שליטה ב-AI. מי שלא ידע להפוך את הבינה המלאכותית מאיום ליתרון מקצועי, פשוט יישאר מאחור".