שימוש ב-AI בעבודה: מה הייתם עושים אם זה היה העובד שלכם?
עובדים רבים נעזרים ב-AI ליצירת תוצרים בעבודה ● מה עושים כשהתוצאה של עבודתם "חפיפניקית"? איך מנהלים מגדירים אחריות ובקרה? ומה הן ההשלכות של הסתמכות עיוורת על טכנולוגיה?
זה כבר הפך להיות הרגל – קיבלתם קובץ או מסמך חשוב במסגרת העבודה וברור לכם שהתוצר נעשה על-ידי AI ואינו "עובר מסך". בין אם הגדרתם לעובדים מראש שלא להשתמש בבינה המלאכותית ובין אם המטלה יכולה לפגוע בתהליכי עבודה, צריך להכיר בתופעה ולהתמודד עם אחד האיומים המודרניים שמגיעים יחד עם טכנולוגיית ה-AI.
בדו"ח שפורסם לאחרונה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמדדה עלייה בשימוש עסקי בכלי AI בכל אחד מהענפים שנבחנו בתקופה של תשעה חודשים בלבד! במקביל, משרד הכלכלה והתעשייה פרסם מסלול חדש בהיקף של 9 מיליון ₪, בו מוצעים מענקים ממשלתיים לעסקים אשר יבחרו לאמץ טכנולוגיות AI.
התמונה ברורה – שימוש בכלי AI לצרכי עבודה ימשיך להתעצם, ואיתו גם כמות המטלות ה"חפיפניקיות" שנעשות על ידי AI ללא בדיקה.
תפקידו הבלתי נפרד של האדם מהתהליך וחשיבות בדיקתו נמצאים כמעט בכל מאמר מדעי מודרני על שימוש ב-AI.
ק ו מ – ב י נ ה (מלאכותית)
התחום האפור של שימוש ב-AI גלוי, וסימנים של סנקציות על חברות וגם על העובדים עצמם החלו להצטבר. אם בהתחלה היה נראה כי התופעה תחומה במקצועות המשפט והחינוך, כאשר שופטים הזהירו עורכי דין ומוסדות השכלה חידדו נהלים לתלמידים וסטודנטים, הסימנים החלו להתרחב.
בין המקרים הבולטים עלו פיטורי שוטר שיצר ראיות שווא עם AI בבריטניה; פיטורי עורכת ראשית בעיתון Die Aktuelle הגרמני, בעקבות ראיון שפוברק; ואפילו קנס ישיר על סך 6 מיליון דולר ליועץ פוליטי בגין יצירת קמפיין שמחקה את ג'ו ביידן.
גם בארץ דווח על נוהל חדש המונע יצירת הפניה ללא רופא; שינוי נוהל משטרתי בעקבות שימוש ב-ChatGPT לצורך תגובה משפטית; וקנס על סך 30 אלף ₪ לעיריית רמת גן בגין הסתמכות על AI בהליך משפטי.
גם קנסות על שימוש פסול בקמפיין הבחירות לממשלה צפויים להגיע, כשעד כה כבר הוסרו סרטוני AI בצווים משפטיים.

שימוש העובדים ב-AI מצריך את הארגון להצטייד בה. זהירות! צילום: ShutterStock
"זה לא אני"
יש להבחין בין המקרים: במקרה הראשון מדובר בנזק מכוון, ולכן האחריות האישית ברורה. בשני האחרים מדובר בטעות, רשלנות או כשל בתהליך, ולכן נדרש מנגנון שמגדיר אחריות, תיקון ומניעה.
הבסיס הוא אחריות לכל תוצר, חובת גילוי שימוש ב-AI, בדיקת ציטוטים ומקורות ובקרה אנושית-אוטומטית. ניתן לשלב גם "טריקים" לבדיקה מהירה, למשל מילה מוסתרת ולא רלוונטית במטלה (צבועה בלבן), שתחשוף שימוש לא מבוקר.
ככל שהסיכון גבוה יותר, כך יש להחמיר את הבקרה והסנקציות. תיעוד דפוסי הכשל יסייע לזהות אם מדובר בטעות חד-פעמית, בעובד מסוים או בבעיית תהליך.
AI נוכחת ברקע, המנהל מצייר את התמונה
המונח Human in the Loop, ששורשיו מגיעים מתורת הבקרה והסימולטורים בשנות ה-50, מתייחס למרכיב האנושי כחלק מרכזי בתוך מערכת. תפקידו הבלתי נפרד של האדם מהתהליך וחשיבות בדיקתו נמצאים כמעט בכל מאמר מדעי מודרני על שימוש ב-AI.
טעויות המסתמכות על שימוש עיוור ב-AI יכולות להיות הרסניות, ותפקיד המנהל הוא קריטי במקרים אלו.
חשוב לציין כי גזירת תחומי אחריות יחד עם ההשלכות אינן במטרה "לערוף ראשים", אלא לשם ניהול תהליך עבודה מסודר. יחד עם יישום תוכנית אופרטיבית, נדרש ממנהלים להפעיל גמישות מחשבתית והתאמה ספציפית לכל מקרה של שימוש לא מבוקר, כך שיישמרו יחסי עבודה וניהול תקינים.
בימים הראשונים בטירונות מלמדים ש-"לכל שבת יש מוצאי שבת", והבנת ההשלכות מחייבת הסבר חשיבות של בדיקת תוצרי AI לעובדים, וגזירת תחומי אחריות ברורים. כל אלו צריכים להגיע לפני שלב ההטמעה של כלי AI בכל חברה ועסק, ויכולים לגרום לחברה טובה להפוך לחברה שקשה להתחרות עימה, ומנהל טוב להפוך למנהל-על.
כותב המאמר הוא דוקטורנט בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, מנהל מחלקת הדרכות – KO AI, ומנהל מערך אנליטיקה ובסיסי ידע – AQUA-VORTEX










תגובות
(0)