"הסכנה לפגיעה בחוות השרתים חמורה; התוצאות עלולות להיות קטסטרופליות"

השיח בתעשייה סביב חשיפת אנשים ומחשבים על כך שדאטה סנטרים רבים בישראל חשופים לפגיעות פיזיות – נמשך. אחרי שבכיר לשעבר במערכת הביטחונית הזהיר אתמול (ג') שהתעשייה והממשלה לא מספיק נותנות את הדעת לסכנות, גורם בכיר בענף חוות השרתים מתריע היום כי "הסכנה העיקרית מפגיעה פיזית בחוות שרתים, כתוצאה ממתקפות טילים או מכל סיבה אחרת, היא שלמות המידע ולא זמינותו, וזה עלול להביא לתוצאות הרות אסון".

החשיפה נסובה סביב מסקנות שעולה ממחקר של חברת אבטחת המידע והסייבר קלירסקיי, שבו החוקרים מתריעים כי חוות השרתים, הדאטה סנטרים, כולל אזורי ענן מקומיים ומתקני ענק באירוח שנמצאים בארץ – חשופים למתקפות היברידיות, לרבות תקיפות טילים בעולם הפיזי.

החוקרים ציינו כי "ב-18 החודשים האחרונים, הדאטה סנטרים חדלו להיות תשתית שקטה והפכו ליעד מוצהר בשלוש זירות לחימה. דאטה סנטר הוא יעד צבאי מוצהר: איראן, רוסיה ואוקראינה תקפו מרכזי נתונים באופן מכוון. לא מדובר בעוד נזק אגבי".

"מסקנות המחקר של קלירסקיי נכונות ומוכרות לנו", אומר אותו גורם בכיר. "ראינו במלחמת איראן האחרונה שהאיראנים הצליחו לפגוע בדאטה סנטרים של אמזון וחברות אחרות במדינות ערב. נגרם נזק, ובעיקר אובדן מידע. חוות שרתים הן מטרה משובחת, שיש לפגיעה בה השפעה גלובלית".

לדבריו, "המצב מדאיג ביותר, משום שמרבית מתקני חוות השרתים בישראל נמצאים מעל פני הקרקע, והדבר עלול להביא לתוצאות קטסטרופליות".

"הדבר החשוב ביותר: שהמידע לא יאבד"

הגורם התמקד בסכנה לאובדן המידע, שפגיעות כאלה עלולות לגרום. "צריך להבין שהדרך שלנו, כמנהלי חוות שרתים, להתמודד עם משברים כאלה מתמקדת בשלמות המידע, ולאו דווקא בזמינותו. זהו מונח חשוב מאוד להבנה, משום שבדרך כלל מדברים על זמינות המידע ועל התאוששות הארגונים", הוא אומר.

הבכיר מסביר: "אם אחד ממתקני הדאטה סנטר נפגע, המבחן הוא עד כמה הצליחו לשמור על המידע ועל שלמותו. הדבר תלוי בעומק מערך הגיבוי של הדאטה סנטר, שהלקוחות השקיעו בו". לדבריו, במקרים כאלה השאלה כמה זמן הארגון יהיה מושבת פחות רלוונטית, משום שהדבר החשוב ביותר הוא שהמידע לא יאבד – כפי שקרה בתקיפות האיראניות על המדינות השכנות.

הגורם מציין כי למרבה הצער, ארגונים רבים שמאחסנים מידע בחוות שרתים לא משקיעים בתהליכים ובכלי גיבוי באתרים מרוחקים, או באזורים בטוחים יותר בתוך החווה עצמה. הוא מציין כי במתקנים שבבעלותו יש אזור תת קרקעי נפרד, שאינו חשוף לפגיעה ישירה. הבכיר ממליץ, כלקח מהמלחמות האחרונות עם איראן, להקים "מעין בונקר" מוגן, שבו יישמר גיבוי של המידע, כדי להבטיח את שלמותו. הגורם מציין שהפתרון רלוונטי גם להתמודדות עם מתקפות סייבר מבוססות AI, שעלולות אף הן לגרום להשבתה ולאובדן מידע ברמה שעלולה להזיק לארגון ואף להוביל להשבתתו.

עוד מתריע הגורם שחלק מהארגונים שמחויבים לשמור את המידע "בפורמטים מסוימים", ולהגדיר מראש את זמני ההתאוששות – לא עושים את זה. עם זאת, הוא מבקש להדגיש שלמרות המציאות העגומה שנחשפה במחקר, ישראל התמודדה בסך הכול בצורה טובה מאוד עם ניסיונות תקיפות הסייבר במלחמות האחרונות. לדבריו, זוהי התחושה בקרב מרבית מנהלי חוות השרתים בארץ.

"הנושא מדיר שינה ומטריד אותנו מאוד"

הגורם מבין מדוע מנהלי חברות חוות שרתים העדיפו שלא להגיב על חשיפת אנשים ומחשבים, ותולה זאת בצורך שלא לחשוף את מיקומם של המתקנים. עם זאת, לדבריו, "זהו נושא שמדיר שינה מעינינו, בתעשייה, ומדאיג אותנו מאוד".

לדבריו, האחריות הישירה לשמירה על המידע ולאחסונו מוטלת, בסופו של דבר, על הלקוח. עם זאת, יש לו ביקורת גם על הרגולציה והממשלה: "למרבה הצער, בכל הנוגע למתקנים שמעל פני הקרקע, מלבד פעולות גיבוי, אין למדינת ישראל מענה כולל, פשוט משום שאין כלים כאלה".

"ההנחיות הרגולטוריות עוסקות בניהול הסיכונים של הארגון, ולמשל, אין חובה גורפת לבצע גיבוי מלא מחוץ לארגון או לאחסן מידע במתקנים תת קרקעיים. יש לקוחות שדורשים מתקנים כאלה, אך הדבר אינו מתחייב מכוח החוקים והתקנות", הוסיף.

לסיכום אמר הגורם: "על מדינת ישראל, הממשלה והלקוחות להקפיד על שמירת עותקים של המידע במקומות מוגנים, למקרה של פגיעה בחוות השרתים. יש לא מעט לקוחות שכבר עשו זאת מאז ה-7 באוקטובר, אבל עדיין, ארגונים רבים טרם אימצו את השיטה הזאת. כדאי שהם יפנימו שהסבב הבא עם איראן, אם יהיה, עלול לכלול גם תרחישים של פגיעה בדאטה סנטרים".

הוא סיים במסר אופטימי: "התעשייה בישראל והארגונים המקומיים יודעים לעשות את זה. חייבים להיות אופטימיים, כי בסוף ננצח".