רס"ן נתן ינאי, צה"ל: "הפיתוח באג'ייל העלה את שביעות הרצון בחיל האוויר מ-11% ל-86%"

"התחלנו בפיתוח באג'ייל ב-2006, מאחר שהשיטה מתאימה למאפייני כוח האדם ביחידה, ומאז ידע התהליך ירידות - ועלייה", אמר רס"ן ינאי מיחידת אופק, מחלקת ה-IT של חיל האוויר ● הוא ציין, כי במהלך התהליך זינק היקף כוח האדם ביחידה שעוסק בפיתוח באג'ייל מ-5% ל-51% כיום ● "האג'ייל הביא לצמצום זמני האפיון, לחיבור ל-DNA של הארגון, לשיפור התחקור, להתמודדות טובה יותר עם צרכים משתנים ולבסוף - לשיפור שביעות הרצון של הלקוחות", הוסיף

"מדד שביעות הרצון של הלקוחות עלה בשל המעבר מפיתוח בתפיסת Waterfall לפיתוח בתפיסת אג'ייל. בעוד שאז הוא עמד על 11% בלבד, כיום הוא עומד על 86%", כך אמר רס"ן נתן ינאי, קצין ביחידת אופק, מחלקת ה-IT של חיל האוויר.

רס"ן ינאי הציג את הפיתוח באג'ייל ביחידה במסגרת מסלול שיתופיות בכנס Agile Israel 2013, שנערך אתמול (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו יותר מ-700 מקצוענים בתחום והוא התקיים זו השנה השישית.

הוא פירט מהם מאפייני יחידת אופק: מגוון טכנולוגיות ופרויקטים; הצורך להיות רלוונטיים ובהבאת מוצרים מהר; מציאות משתנה ודינמית; תחלופה גבוהה של כוח אדם; והתמודדות מול אויבים שגם הם מתקדמים טכנולוגית כל הזמן.

לדבריו, היחידה החלה בתהליך הפיתוח באג'ייל ב-2006 וזה "כלל ירידות – ועלייה". המניע לפיתוח בתפיסת אג'ייל ביחידה, אמר רס"ן ינאי, "נבע מהעובדה שהשיטה מתאימה למאפייני כוח האדם בה. בנוסף, היא מעצימה את האנשים, כי הם מקבלים יותר אחריות. בתפיסה זו יש יותר מחויבות של כלל הגורמים העוסקים בה, שמתחברים יותר למשימה. תפיסת האג'ייל מסייעת לנו להתמודד עם תחלופת כוח האדם ועם העובדה שרבים מהמפתחים הם צעירים שלא נוטים לעיסוק בתיעוד ובמסמכים".

רס"ן ינאי ציין, כי בעוד שב-2006 עמד היקף כוח האדם ביחידה שעסק בפיתוח באג'ייל על 5%, כיום הוא עומד על 51%.

"בשנים הראשונות הייתה בפיתוח האג'ילי התנגשות עם נהלי פיתוח ארגוניים, היה אנטגוניזם מצד ההנהלה והיה חשש משינוי. אלא שחל שינוי בתפיסות הללו, כאשר ההצלחות היו רבות, זמני הפיתוח התקצרו והיה גיבוי של המנמ"ר מול ארגון העל", הוסיף. "התקדמנו בצעדים קטנים ומדודים, בשיטת הסלאמי, התאמנו את המתודולוגיה לארגון".

"הפיתוח באג'ייל גרם לנו להיות יעילים ואפקטיביים יותר", סיכם רס"ן ינאי. "הוא הביא לצמצום זמני האפיון, לחיבור ל-DNA של הארגון, לשיפור התחקור, להתמודדות טובה יותר עם צרכים משתנים ולבסוף – לשיפור שביעות הרצון של הלקוחות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים