האם המעקב אחרינו יהפוך אותנו לאזרחים צייתנים בלית ברירה?

יום זכויות האדם מצוין ברחבי העולם ב-10 בדצמבר מדי שנה מאז 1950 ● כעת, לפתחה של 2020, כדאי שנדע ונתהה יותר מה מעוללת הטכנולוגיה, על אף כל הפלוסים העצומים שלה, לפרטיותנו, והאם הדבר בכלל הפיך בשלב הנוכחי

מצלמות מעקב. צילום אילוסוטרציה: BigStock

לווינים בשמיים, מצלמות מעקב שמפוזרות בכל פינה ברחוב או בתוך בניינים, מגדלי המשדרים של חברות התקשורת שיודעים איפה אנחנו גם כשהטלפון שלנו סגור, רחפנים המצוידים ב-GoPro, תוכנות ריגול שיודעות לקרוא את תוכן הניידים שלנו – כמו פגסוס של NSO הישראלית – וכן, גם הרמקולים החכמים שאנחנו בעצמנו מכניסים לבתינו כדי שהעוזרים והעוזרות הקוליות, אלקסה, סירי ואחרים, יסייעו לנו במטלות היומיום – לכולם יכולת מטרידה המקבילה לחדשנותם הטכנולוגית המרשימה, והיא לעקוב ולהתחקות אחרי כלל פועלנו.

המצאה כמו סופרמרקט ללא קופאיות, כגון זה שמפעילה אמזון ומכונה Amazon Go שבאמת מקצרת ממש את הזמן שאנחנו מבזבזים על קניות, אבל מאידך פשוט שומרת לפרטי פרטים מידע על כל מה שרכשנו – היא עוד דוגמה למיזם חדשני, שככל הנראה נראה יותר ויותר ממנו בעתיד לבוא. עוד חידוש מבטיח שלא מבטיח את פרטיותנו יותר מדי.

תוסיפו לזה את המידע העצום שצוברים עלינו גם מתוך הפעילות שלנו בדפדפנים, במנוע החיפוש של גוגל, ברשתות החברתיות – ביניהן בולטת בעיקר פייסבוק, אבל גם באינסטגרם, טוויטר, סנאפצ'ט ודומיהן – באפליקציות שונות (בהן גם יישומי פינטק) – אלו יכולים לספק את המידע החסר. הוא יחבור לאינפורמציה על מקומות הימצאנו ויתר המידע שכבר נלמד אודותנו. יחד אלו יספקו "נוף" של כל היבט בהתנהלותנו כאדם פרטי בעולם שלפתח שנת 2020.

תאמרו, 'מה הבעיה? אני לא עושה שום דבר סודי ולא אכפת לי שידעו עליי הרבה. אין לי מה להסתיר'. אבל ראשית – לכל אדם יש את אותו משהו שלא היה רוצה שיוודע בציבור, שיכול להפוך אותו לסחיט. לפגיע. ובנוסף, מה קורה כשהמידע הזה מגיע לא רק לידיים של חברות מסחריות – שכל מטרתן היא כנראה רק להרוויח הון תועפות מהדטה שלנו – אלא לידי ממשלות?

המעקב והדטה הנצבר – נתונים שיכולים לדרג אתכם חברתית

מערכת ל"דירוג חברתי" המבוססת על מעקב אחרי אזרחים ופועלם, החלה לקרום עור וגידים לראשונה בשנת 2014, תחת פיקוח ממשלת סין. המערכת החברתית המתהווה – שתוכננה לצאת לדרך רשמית בשנת 2020 – נבחנת בימים אלה בפיילוט ב-54 מחוזות סינייים. על כל אחד מהן אמון מפעיל שונים (כך למשל, ה"סזמי קרדיט" מבית אנט פייננשל, הזרוע הפיננסית של עליבאבא, היא אחת מהמפעילות; ואחרת היא בחסות ענקית טכנולוגיה סינית אחרת – טנסנט). בהתאמה יש גם בדיקה לסוגים שונים של מערכות דירוג.

ההמצאה הסינית דומה למעשה לדירוג אשראי, של יחידים או אף של מדינות, אך בניגוד לדירוג האשראי המסורתי, הדירוג החברתי גולש אל מעבר לשיקולים של גבולות ההוצאות האפשריות וסימונים 'שחורים' בגין היסטוריית תשלומים לקויה, וזאת משום שלמערכת הסינית יש מטרה רחבה יותר.

כן, היא גם תקבע את הסיכון בהלוואות פוטנציאליות לכל אחד ואחת, אולם מערכת הדירוג החברתית מרחיקת הלכת של סין משתדלת לקדם גם מה שלתפישת הממשל הקומוניסטי הוא התנהגות אחראית חברתית. במקביל מטרתה להפסיק את כל השאר – למשל בזבוזי כספים או זמן, הוצאות מוגזמות על פריטים לא חיוניים, הימורים תכופים, רכישת סיגריות ואלכוהול (זוכרים את ה-Amazon Go שיודע כל מה שהורדתם מהמדף לסל הקניות?), והתבטאויות נגד הממשלה בשירותי המדיה החברתית הסיניים, בין השאר.

על כך מעשה "פסול" מקבלים וצוברים נקודות שליליות, והענישה בגין התנהגות "גרועה" עלולה להתבטא באופנים שונים. למשל, במגבלות נסיעה במדינה ומחוצה לה, בשלילת קבלה למוסדות חינוך מובחרים, ובמגבלות מוחלטות על קניות יוקרה והתארחות בבתי מלון או במקומות לינה לצורכי נופש.

מהצד השני, יש תגמולים בעבור התנהוג "מצטיינת" – משמע מרוסנת וצייתנית, ואולי אף (ובעיקר בהמשך הדרך) כזו שנאמנה למפלגה מסוימת מאוד, וזו שבשלטון. אלו יכולים לכלול קבלת צאצאי המדורג לבתי ספר נבחרים ונחשקים, שיעורי ריבית מועדפים על הלוואות שייקח, ומיסים נמוכים יותר על רווחיו. עד כדי כך.

עם זאת, היקף היוזמה הסינית והשפעתה הוא מעבר ליחס הממשל ליחידים. "רגולטורים סיניים, מפקידי מיסים לסוכני מכס, מדרגים יותר ויותר חברות על פי הציות לתקנות ומשתפים 'רשימות שחורות' של חברות שנמצאו שהפרו חוקים", כך דיווח טום הנקוק מהפייננשל טיימס בכתבה מהקיץ האחרון. הוא כתב כי "מסמכי הממשלה מראים שמגוון של רגולטורים סיניים, המכסים תחומים מבטיחות בעבודה ועד לסחר אלקטרוני וביטחון סייבר, אוספים דירוגים של חברות כנגד עד 300 כללים ספציפיים", וציין דו"ח של לשכת האיחוד האירופי למסחר בסין. כך שאם אותם סינים הם גם בעלי חברה – הצרות שלהם כפולות ומכפלות כבר, ויהיו אף יותר בעתיד, אם וכשהמנגנון הזה ייכנס לפעולה בכל המדינה ובאופן מובהק.

יום זכויות האדם, 2019. אילוסטרציה: BigStock

יום זכויות האדם, 2019. אילוסטרציה: BigStock

מערכת מעקב יודעת-כל בנוסח 'האח הגדול'

אבל נחזור לאדם הפרטי, ולעולם המערבי, שאנחנו הישראלים משתייכים לו. לכאורה, דמוקרטיה לא אמורה ללכת למקומות הללו, אבל מי ערב לנו שאכן לא תלך? ואיך נדע לאילו ידיים מתגלגלת הדטה אודותינו ושלנו, ומה יעשה איתה בהמשך הדרך?

למעשה מדובר רק בחומר למחשבה, כי נדמה שבעידן הנוכחי הדברים כבר אינם הפיכים. הביג דטה כבר כאן. למידת המכונה והבינה המלאכותית יודעות לבשל ממנו "מטעמים", ואנחנו רק צריכים לשבת בשקט ולגלות לאן אלו יובילו אותנו ואת העולם.

הדרך היחידה לנהוג, בעבור שוחרי זכויות האדם ופרטיותנו בני האנוש, היא – לדעת. דעו מי אוסף עליכם איזה מידע. הימנעו אם ניתן. אל תהיו אדישים לתופעות שבהן נראה שהולכת ומתגבשת עליכם מערכת מעקב יודעת-כל בנוסח 'האח הגדול' של 1984 וג'ורג' אורוול. ואם אתם רואים הפרת זכויות בסיסיות לפרטיות האדם – מחו עליה. הילחמו בעוולות כנגד פרטיותכם. רק תודעה מפותחת, ונחישות להיאבק על זכותכם להישאר אינדיבידואלים, יסייעו למנוע אסקלציה כדוגמת זו הסינית. וממש יפה שעה אחת קודם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים