30 שנה לרצח: רבין של ההיי-טק

יצחק רבין ז"ל הבין את חשיבות הטכנולוגיה ואת הנחיצות של ההיי-טק לישראל - ודחף אותן כראש ממשלה ● אפשר לומר שאומת הסטארט-אפ חייבת לו הרבה מאוד ● טור מיוחד במלאות 30 שנה להירצחו

ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

כשחושבים על יצחק רבין ז"ל, חושבים על רבין איש הצבא, הרמטכ"ל של מלחמת ששת הימים, ועל רבין המדינאי, של הסכמי אוסלו והשלום עם ירדן. חושבים על האיש שלא דפק חשבון, ומקסימום על היריבות ארוכת השנים עם שמעון פרס, שלימים הפכה לשותפות. אלא שהיה גם רבין אחר: רבין של הכלכלה, של החדשנות, של הטכנולוגיה וההיי-טק. הוא לא היה לבד – יש לציין בהקשר זה גם את שר האוצר בממשלתו, אברהם (בייגה) שוחט, אבל הוא זה שעמד בראש כשאומת הסטארט-אפ החלה לצמוח, בעידוד ממשלתי. 30 שנה אחרי הרצח הנורא, חשוב לציין גם את הצד הזה של רבין.

בתקופתו השנייה כראש ממשלה, בין 1992 ל-1995, רבין קידם שתי תוכניות חשובות, שקידמו מאוד את ההיי-טק הישראלי: האחת היא יוזמה והשנייה – מחשב לכל ילד. אבל, עוד לפני שאפרט על התוכניות הללו, חשוב לציין את הרקע: עד לראשית-אמצע שנות ה-90', ההשקעות הזרות בישראל היו מוגבלות, בין היתר על רקע החרם הערבי. הסדקים בחרם החלו להיבקע עוד לפני כן, אבל הוא בוטל עם הסכמי אוסלו לקראת סוף 1993. או אז הגיעו לכאן הרבה השקעות זרות, חברות מחו"ל נכנסו לישראל ונכנסנו לעידן של פריחה כלכלית. רק לשם ההמחשה, מקדונלד'ס ופפסי קולה נכנסו לישראל אז.

ה-"יוזמה" שהנביטה את אומת הסטארט-אפ

התקופה הזאת הייתה גם תקופה של פריחה להיי-טק הישראלי, עם או בלי קשר לפעמי השלום שהרגשנו אז (בלי להיכנס למה נהיה מזה אחר כך). הזרעים של ענף הטכנולוגיה המקומי נזרעו עוד קודם לכן, החל משנות ה-50', אבל ה-"פרח" הזה התחיל לפרוח בשנות ה-80', במידה רבה עם הקמה של חברות תוכנה וחומרה חדשות והשקעות ממשלתיות מסוימות בחברות קיימות. בשנת 1990, עוד בימי יצחק שמיר כראש ממשלה, יזם יגאל ארליך, שהיה אז המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, את תוכנית יוזמה להשקעות בחברות ישראליות. התוכנית, שסייע בהקמתה המשקיע המפורסם ד"ר יוסי ורדי, יצאה לפועל ב-1992 וקיבלה "בוסט" רציני שנה לאחר מכן – עד שגוועה בסוף שנות ה-90.

הממשלה השקיעה בתוכנית סכום כולל של 100 מיליון דולר – שזה קרוב לרבע מיליארד במונחים של היום – ב-10 קרנות הון-סיכון. כל אחת מהן הורכבה ממשקיעי הון-סיכון ישראליים, קרן הון-סיכון זרה וחברת החזקות או בנק, והממשלה אפשרה להם לקנות את חלקה בקרן חמש שנים לאחר הקמתה. בסך הכול, לפי חישוב שעשה ynet ב-2004, השקיעו הקרנות שנפתחו במסגרת תוכנית יוזמה ב-168 סטארט-אפים, 153 חברות ישראליות ו-13 חברות זרות. בין אותן קרנות הייתה קרן יוזמה, שהשקיעה בהקמת חממות טכנולוגיות – מודל שמיושם בתעשיית ההיי-טק עד היום, והצמיח חברות הזנק רבות.

ממשלות ישראל סייעו להיי-טק הישראלי לאורך השנים, גם אם לעתים מעט מדי – בסיוע שנמשך עד היום. אבל מי שנתן את הדחיפה הממשלתית הרצינית לתעשייה שמובילה את הכלכלה הישראלית ושאנחנו כל כך גאים בה הוא ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. וגם את זה יש לזכור, כחלק ממורשתו

אחת הקרנות שהוקמה בעקבות תוכנית יוזמה היא אחת הקרנות הבולטות בישראל – JVP. מקים הקרן, אראל מרגלית, כתב בטור שפרסם כאן, באנשים ומחשבים, ב-2019 כי "הפריחה של ההיי-טק הישראלי היא תוצר ישיר של התוכנית הזאת. השילוב בין היצירתיות, התעוזה והרעיונות החדשניים לבין תמיכה ממשלתית מסיבית והבנה של הממשלה שחייבים להוביל את ישראל לעידן טכנולוגי היה הבסיס לכך שכיום אנחנו סטארט-אפ ניישן". זה מה שנקרא דברים ממישהו שהיה שם.

תוכנית שהצמיחה הרבה בכירים בהיי-טק

אחד התחומים שבהם התמקדה ממשלת רבין הוא החינוך. זה נכון לא רק לגבי החינוך לדמוקרטיה, שעלה באותה התקופה, תחת שרי מרצ שולמית אלוני ולאחר מכן פרופ' אמנון רובינשטיין, אלא גם לגבי החינוך הטכנולוגי. כחלק מההבנה של רבין וממשלתו את חשיבות הטכנולוגיה ואת הנחיצות שנהיה אומת היי-טק וחדשנות, הם יסדו את תוכנית מחשב לכל ילד. התוכנית היא יוזמה של אנשי עסקים, שבאו לממשלה עם רעיון לספק מחשבים וחינוך טכנולוגי בפריפריה, בשותפות עימה ועם הרשויות המקומיות ומפעל הפיס. התורמים העיקריים לפרויקט היו מיקרוסופט וקרן אדמונד ספרא. במסגרת התוכנית חולקו עשרות אלפי ערכות מחשב במרבית הרשויות המקומיות בארץ, עם דגש על המגזרים הערבי והחרדי.

בנימין נתניהו, שנבחר לראשות הממשלה כחצי שנה לאחר הרצח, המשיך בפרויקט, ובניגוד לרבין, הרבה ליחצ"ן אותו, להצטלם ולדחוף אותו, כדי לעודד תורמים.

תרומתו של רבין המנוח למחשב לכל ילד הייתה מכרעת, ולא מעט מהילדים ובני הנוער שקיבלו מחשב במסגרתה המשיכו לתפקידים בכירים בהיי-טק וביחידות עלית טכנולוגיות בצה"ל. רבין נתן להם את ההזדמנות הראשונה.

לסיכום, ממשלות ישראל סייעו להיי-טק הישראלי לאורך השנים, גם אם לעתים מעט מדי. הסיוע נמשך עד היום, במסגרת תוכניות שונות וגופים שונים, בהם רשות החדשנות, שעוזרת מאוד לסטארט-אפים החדשים וממשיכה את החממות הטכנולוגיות, שכאמור החלו אז. אבל מי שנתן את הדחיפה הממשלתית הרצינית לתעשייה שמובילה את הכלכלה הישראלית ושאנחנו כל כך גאים בה הוא ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. וגם את זה יש לזכור, כחלק ממורשתו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים