"העובדה שאני נאמן לעצמי אפשרה לי לצמוח בהיי-טק"

השנה האחרונה הייתה לא פשוטה עבור קהילת הלהט"ב, בארץ ובחו"ל: אצלנו, רק באחרונה "התבשרנו" על קיצוץ כמעט עד ל-0 של התקציבים לארגונים להט"ביים – צעד שיש לו משמעות הרסנית, בפרט לנוער גאה. בנוסף, חברים בקואליציה ובממשלה אנשים שמתנגדים לזכויות להט"ב, ובעבר אף השתתפו ואף ארגנו את "מצעד הבהמות" כתגובה נגד מצעד הגאווה. ועוד לא הזכרתי את ההשפעות של הצעדים של הממשלה, בעיקר בתחום המשפטי, על קהילת הלהט"ב.

בארצות הברית, דונלד טראמפ נבחר לנשיא, ומיד הורה על ביטול תוכניות הגיוון וההכללה בממשל, והחל ללחוץ גם על החברות הגדולות לעשות זאת. במיוחד על חברות הביג טק, שהמנכ"לים שלהן עמדו בתור כדי לתרום לקמפיין שלו ולהשתתף בטקס השבעתו.

ההיי-טק נחשב למגדלור של גיוון והכללה, לענף הכי פתוח ומקבל במגזר העסקי ולתעשייה שהחברות המרכזיות בה משמיעות את קולן בכל פעם שסוגיה של זכויות להט"בים.ות עולה על סדר היום. זה קורה בעולם – וגם בארץ, למשל בכל הקשור לפונדקאות גאה. רבות מהן אף מקיימות אירועים מיוחדים לחודש הגאווה, חודש יוני, כאשר בשנים עברו ראינו כמה וכמה מסיבות ענק עם אומנים מהשורה הראשונה.

אולם, בחודשים האחרונים משהו קרה: רוב חברות הביג טק מיהרו לצמצם ואף לבטל לחלוטין את תוכניות הגיוון וההכללה שלהן, והיו אף כמה שביטלו את החסויות שנתנו בשנים עברו למצעדי גאווה. חלק גדול מהן מפחדות מטראמפ ומהתגובה שעלולה להיות מצידם של לקוחות שמרניים יותר – עד כדי חרם. חברות המחקר מעריכות כי הסיכון לחברות מהבעת עמדה בעניינים חברתיים הוא גבוה, עד לרמה של 9 מתוך 10.

עדי הייניש, מנכ"ל קלאודזון, חברה בת של מטריקס, אומר שהמצב מדאיג. "אנחנו רואים הליכה אחורה בכל הנוגע לזכויות להט"ב, בחו"ל ובארץ, וזה ממש מפחיד", הוא מציין. "אני מגדל פה ילדים והתקופה מאוד מעוררת חשש. חשוב מאוד שנילחם, שנראה את עצמנו בכל מקום ושלא ניתן לזה לעבור מעל לראש שלנו".

עדי הייניש, מנכ"ל קלאודזון. צילום: יאיר ולר

הייניש בן ה-40 הוא בן זוגו של האומן ארז עובד, והשניים מגדלים שני ילדים, שעוד מעט ימלאו להם 10. הוא היה בין מקימי קלאודזון ב-2013, ומ-2017 משמש כמנכ"ל החברה. הייניש הגיע למטריקס ב-2012, לחטיבת האינטגרציה והתשתיות, שאז שכנה בבאר שבע. הוא יצא מהארון פחות או יותר ברגע שבו הוא נכנס בפעם הראשונה בדלת המשרד.

"אפשר לומר שהייתי גיי בחטיבה שהאנשים שלה לא כל כך נחשפו ללהט"בים קודם לכן. זה היה חיבור מאוד מעניין, אבל מעולם לא ויתרתי על הזהות שלי – והתקבלתי יפה. למדתי מזה שאם אני מגיע למקום מי שאני וכמו שאני, בלי הסתרה ובלי בושה – אני מתקבל טוב יותר ומתקדם מהר יותר", הוא אומר בצורה חד משמעית. "העובדה שהייתי מאוד נאמן לעצמי ולמי שאני אפשרה לי לצמוח במטריקס. התחלתי כמנהל תפעול בחטיבה וצמחתי מאוד מהר, כי שמתי את מי שאני בפרונט. כולם ידעו שאני הומו".

לדבריו, "אנחנו, כלהט"בים, צריכים לבוא עם הצבעוניות שלנו ולהיות בדיוק מי שאנחנו, גם אם זה בסביבה פחות ידידותית".

זה מאוד תובעני. יש לא מעט אנשים שנמצאים בארון וקשה להם לצאת ממנו, גם בהיי-טק.
"נכון שהרבה בוחרים שלא לשתף מי הם ומה הם, אבל כשאתה לא בדיוק מי שאתה – אתה לא מצליח להביא את האותנטיות שלך לשולחן, וזה מייצר מחסום להתקדמות. נורא קשה להשתלב ולייצר מערכות יחסים אותנטיות כשאתה בארון. ברגע שהבנתי את הכוח של זה – ניצלתי אותו".

"כל להט"ב הוא שגריר של הקהילה"

קלאודזון התחילה מהצעה שקיבלה חטיבת האינטגרציה והתשתיות של מטריקס מ-AWS להיות פרי-סלר שלה בישראל. בעקבות זאת, אנשיה החלו בתהליך גיוס של עובדים מתאימים – שהיה לא פשוט, לדברי הייניש. "למצוא אנשים שנותנים ייעוץ על AWS ב-2012 היה משימה כמעט בלתי אפשרית", הוא אומר. "בנינו יחידה שלאט לאט הרחיבה את פעילותה. היא התחילה מפגישות ייעוץ על המשמעות של המעבר לענן והקמת EC2 (הפתרון של AWS לקיבולת סקיילאבילית ולפי דרישה של שירותי ענן – י"ה). כיום, עיקר הפעילות שלנו היא עם ארגונים שנולדו בדיגיטל ובמגזר הציבורי". מ-2018, קלאודזון היא חברה בת של מטריקס, עם מטה בישראל, וכיום יש לה חברות בנות בחצי האי האיברי ובהולנד.

הייניש רואה בכל גיי, לסבית, בי או טרנס בהיי-טק כסוג של שגריר של הקהילה. "יש פה שני דברים: החברות צריכות לתת פלטפורמה לעובדים להרגיש בבית ובנוח. דווקא שם הייתי שם את המילה נורמליזציה. במקום לנרמל את המלחמה והטילים מתימן – לנרמל גאווה ואת המקום של להט"בים בארגונים. מנגד, כשאתה לא מסתיר את עצמך, אתה מביא אותנטיות וזה מחזק אותך. זה מה שעזר לי, ואני בטוח שזה מה שיעזור לכל בן אדם שנמצא בארון. זה מביא הקלה", הוא מציין.

גאווה במשרד. צילום: ShutterStock (אליסטורציה)

למה הכוונה ב-"חברות צריכות לתת פלטפורמה?"
"כשחברות עוסקות בנושא הלהט"בי, בטח בחודש הגאווה, זה מייצר פלטפורמה לעובדים להיות מי שהם ולספר את הסיפור שלהם. לכן אני חושב שאירועי גאווה הם משהו קריטי, הגם שזה צריך להיות כל השנה".

לדברי הייניש, בגלל האירועים, 2025 היא שנה שבה חודש הגאווה בחברות ההיי-טק צריך להיות מאופיין פחות במסיבות נוצצות ויותר באירועים בעלי משמעות חברתית, למשל הרצאות של פעילים בולטים בקהילת הלהט"ב (קלאודזון הזמינה להרצאה את עופר נוימן, לשעבר מנכ"ל ארגון הנוער הגאה – איגי, וממקימי הקבוצה הלהט"בית האקטיביסטית מרימה). "אירוע הגאווה שלנו הפך ממסיבה לדיבור על התקופה המאוד מורכבת. זה מחזיר אותנו למה שאני אומר – שחשוב לשים אותנו בפרונט", הוא מוסיף.

למה לדעתך חברות אחרות מבטלות אירועי גאווה או עושות אותם יותר בצנעה, ומבטלות או מצמצמות תוכניות גיוון והכללה?
"יש הרבה סיבות לכך שמבטלים, לאו דווקא להט"בפוביה. זה קשור לטראמפ, למצב בארץ, למצב הכלכלי ועוד. אבל חשוב לי יותר להעביר את מסר של תקווה: על רקע מדיניות הממשלה ומה שקורה בארצות הברית, אנחנו צריכים להחזיק את האור".

האם מדובר במגמה? האם נראה את החברות לוקחות צעד, או צעדים, אחורה בתחום הזה גם בשנים הבאות?
"אנחנו לא יכולים להשתמש בשנה הזאת כדי לבחון כלום. יותר מדי דברים קורים השנה, הכול נורא לא יציב. יש מצב גיאו-פוליטי מאוד מורכב, ולכן היא לא מייצגת. ההיי-טק הישראלי הוא עדיין במקום של קבלה. אני רואה את זה בסביבה שאני עובד בה, עם אנשים שאני עובד איתם. יש קבלה והמצב הרבה יותר טוב מאשר כשאני התחלתי לעבוד בהיי-טק".

הייניש מבקש להדגיש לסיום כי "אי אפשר לסיים את הראיון בלי מסר שצריך להחזיר את כל החטופים עכשיו. בלי שנחזיר אותם לא נהיה שלמים, כחברה וכמדינה".