בינה ודעת: איך ה-AI משנה את עולם החינוך?

משרד החינוך החליט השנה לשים את הבינה המלאכותית במרכז, כפרויקט הדגל שלו, וכבר החל להחדיר כמה וכמה כלי AI לבתי הספר. בחודש שעבר החל המשרד לתת גישה לכלי בינה מלאכותית יוצרת למורים ככלי עבודה, באמצעות ערכה המכונה Magic School.ai, או, בקיצור, מג'יק. האם הערכה הזו משנה את האופן שבו מחנכים את ילדינו ואת האופן שבו הם צוברים ידע וכלים לחיים? שוחחנו עם כמה מורים שכבר משתמשים ב-AI בהוראה היומיומית, כדי להבין האם ואיך הבינה המלאכותית משנה את פני מערכת החינוך הישראלית.

אבל קודם, הסבר קצר על MagicSchool.ai: זהו סטארט-אפ שנוסד ב-2023 על ידי אנשי חינוך אמריקניים, ובראשם עאדל חאן, שלפני כן היה מנהל בית ספר, ומטרתה היא להקים פלטפורמה של כלי בינה מלאכותית יוצרת במיוחד עבור אנשי חינוך ובתי ספר. אם תרצו, זהו "ארגז כלי AI" עבור מורים ומחנכים, ובאחרונה ערכת הכלים הזו הותאמה לעברית וערבית, במיוחד עבור ישראל (כך לטענת משרד החינוך).

לפי התיאור באתר שלה, MagicSchool הוקמה כדי להילחם בעייפות מהמקצוע של מורים, במיוחד בגילאי בית הספר היסודי, וכיום משתמשים בה מעל ארבעה מיליון איש ביותר מ-100 אלף בתי ספר ברחבי העולם.

MagicSchool מציעה מחוללים של מגוון תכנים שמורים מרבים להשתמש בהם: מערכי שיעור, מצגות, התאמה של טקסטים לרמות הבנה וכיתות שונות, יצירת "חדרים" ומטלות לימוד, דיוורים, משובים על מבחנים, יצירת מבחנים ועוד – הכול במטרה לסייע למורים לעשות פחות "עבודה שחורה" של כתיבת חומרים עבור תלמידיהם, וגם לתת למורים את היכולת ליצור לעצמם כלים בהתאמה אישית. איך היא משפיעה עליהם בפועל?

ש"י עגנון. צילום: לע"מ

לדבר עם דמויות של עגנון

שחר בר טל, מורה למתמטיקה שכבר משתמש במג'יק, מספר ש-"הבינה המלאכותית משנה את אופן הלמידה אצל מורים שמאמצים אותה. מורה לספרות, למשל, לקחה טקסטים של ש"י עגנון והזינה אותם למערכת. על בסיס זה, הבינה המלאכותית יצרה שיח בין הדמויות (של עגנון – נ"ל), והתלמיד היה יכול לראיין דמות ולתת לה עצות".

"זה שיפר גם את הלמידה העצמית", אומר המורה. "אמנם עוד לא מדובר באוטופיה, וזה לא מתאים לכל התלמידים, אבל כמו שהלמידה מרחוק היטיבה עם תלמידים מפריעים, למשל, במהלך הקורונה, יהיו תלמידים בודדים שהבינה המלאכותית תשפר את הלמידה שלהם. עם זאת, עדיין אי אפשר לדעת את האחוזים".

בר טל נותן דוגמה מתחום ההתמחות שלו – מתמטיקה. "למשל", הוא אומר, "מורה יכול לבנות בוט בנושא מסוים, נאמר לסדרה הנדסית, והוא (הבוט – נ"ל) מלמד את הנושא בשלבים. או אז, אותו מורה מפיץ את זה לחברים".

דוגמה נוספת שבר טל נותן היא לימוד שברים. "יש לי קבוצות חלשות, ולילדים שבהן קשה לתפוס שברים, אז בשלב הראשון, ביקשתי ממג'יק שייצור תשובות רק עם מספרים שלמים. ככלל, הוא מאפשר לי לעודד קבוצות מוחלשות על ידי יצירת גרסאות מותאמות להן, כדי לאפשר יותר הזדהות שלהן עם החומר הנלמד", הוא מציין. "יש למג'יק רגישות מאוד גבוהה למילים לא מכבדות וביטויים שקשורים להטרדה מינית, והוא ישר מגיב. אם תלמיד כותב משהו בוטה – הוא ישר יעדכן את המורה".

מנגד, מציין בר טל שכרגע, המודלים שמאוד ממוקדים בעשייה טקסטואלית – לפחות אלה החינמיים – עדיין מתקשים להתמודד עם גיאומטריה וצורות.

כלי הבינה המלאכותית משמשים את המורים גם ככלי משוב ובקרה עצמית. כמו כן, הם מאפשרים למורה לאתר תלמידים שמתקשים בשיעורי הבית, ולסייע להם מהר מבעבר. "בניתוח תוצאות של מבחנים, הבינה המלאכותית הבחינה בשאלה שחשבתי שהיא קלה, והסתבר שהיא הייתה קשה עבור התלמידים", הוא אומר.

"לא מומלץ למורים מתחילים להשתמש ב-AI באופן מאסיבי"

מורה ותיקה אחרת שעימה שוחחתי, שהעדיפה שלא להזדהות, אומרת שהיא זהירה בשימוש שלה ב-AI, ולא הייתה ממליצה על שימוש מסיבי בה למורים מתחילים. למה? כי חשוב שמורים מתחילים יתנסו ביצירת מטלות בעצמם לפני שהם פונים לכלי ה-AI. אבל, גם היא מסכימה שמדובר בכלי עזר משמעותי – עבור מורים שכבר רגילים ומתורגלים ביצירת תכנים לכיתה.

"בשלב הזה, ה-AI מתפקד כמו אסיסטנט", היא מסבירה. "כמורה ותיקה, אני משתמשת בבינה מלאכותית לביצוע מטלות כמו השוואת טבלאות ומעקב אחרי, למשל, תלמידים שלא שלחו אישור הורים לטיול. אבל, אם אתן לכלי ה-AI 10 שאלות מספר הלימוד ואגיד לו 'תכתוב לי עוד 20 שאלות מהסוג הזה', מן הסתם אצטרך לעבור על השאלות ולראות שאין שם משהו שהתלמידים שלי לא יכולים להתמודד אתו". אותה מורה משתמשת במחוללי תמונות ליצירת עזרים ויזואליים, או דפי הסבר לאירוע שאותו כלי ה-AI כבר מכיר, "כי כבר עבדתי איתו עליו". "נוח שיש כבר משהו להתחיל ממנו, ובאופן כללי זה מאוד עוזר", היא אומרת.

יצוין שאותה מורה לספרות, וגם מורה נוספת ששוחחתי איתה, לא אוסרות על שימוש בבינה מלאכותית יוצרת בביצוע מטלות – אבל הן דורשות להוסיף את השאילתה, הפרומפט, שכתב התלמיד. הן משתמשות בזה כנקודת פתיחה להליך הלימודי, ועל מנת להראות לתלמיד כיצד אפשר להרחיב ולשכלל את השאילתה שכתב, ובכך לשפר את מיומנות השימוש שלו בכלי בינה מלאכותית יוצרת.

האם הבינה המלאכותית מרחיבה את הפער הדיגיטלי? צילום: ShutterStock

מהצד השני – אתגרים חדשים

הבינה המלאכותית משנה גם את אופן הלימוד, ויוצרת למורים אתגרים חדשים. כך, למשל, חלק מהתלמידים שמשתמשים בכלי בינה מלאכותית בשיעורים מדווחים שזה קשה להם. "זה יוצר פערים לשני הכיוונים", מסביר בר טל. "מורים שלא ידעו להשתמש בזה יהיו בעימות עם התלמידים. מורים שיידעו להשתמש בבינה המלאכותית, וידרשו גם אוריינות בשימוש עצמו – יתנו חוויה אחרת". הוא אומר ש-"זה גם ייצור פערים בין המורים. מי שיש לו גישה לגרסאות בתשלום יוכל להגיע להישגים מדהימים, אבל מורים אחרים, שכמעט שלא משתמשים בכלים, ולא מתרגלים כתיבה וניסוח שאלות – יישארו מאחור".

בעיה אחרת, שלא קשורה ישירות לכניסתה של הבינה המלאכותית לבתי הספר, אך השימוש ב-AI מושפע ממנה, היא הרמה הנמוכה של אוריינות הכתיבה והקריאה אצל תלמידי ישראל. בר טל מכנה זאת "אנאלפביתיות מתפקדת". מדובר בתלמידים שלכאורה יודעים קרוא וכתוב, אבל ברמה מאוד נמוכה: הם מתקשים להתמודד עם ניתוח טקסטים, בטח שארוכים או מורכבים, ועם הבנת הנקרא והסקת מסקנות מתוך טקסט. מדובר בפערים שנוצרו בחלקים בגלל הלימוד דרך מסכים ובקורונה, אבל גם אצל תלמידים מאוכלוסיות חלשות באופן כללי.

תלמידים כאלה חסרים את היכולת להעריך את איכות הפלט שהבינה המלאכותית יוצרת עבורם, או להבין שהם קיבלו ממנה טקסט שמכיל שגיאות. דוגמה נפלאה היא תלמיד שהגיש דו"ח קריאה שיצרה עבורו בינה מלאכותית – אלא שבפעול, הוא הגיש דו"ח קריאה על ספר אחר באותו השם. המורה תפסה את זה. למרבה הצער, המשמעות בפועל היא שהבינה המלאכותית היוצרת רק מגדילה בקרב התלמידים את הפער הדיגיטלי הכה מדובר, במקום לצמצם אותו.