הבכירים מסכמים את תשפ"א – חלק שישי

איזו שנה זו הייתה להיי-טק? אילו מגמות ישלטו בשנה הקרובה? ומיהו.י איש.אשת השנה של הבכירים? מנכ"ליות, מנמ"רים ומנהלות נוספות מהענף מסכמים שנה של עסקים וטכנולוגיה בצל קורונה ● חלק ו' בפרויקט המיוחד של אנשים ומחשבים

מסכמים שנה של היי-טק - לקראת שנה חדשה וככל הנראה לא פחות מעניינת. אילוסטרציה: Daoleduc, BigStock

עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה הזו הביאה עמה מספר חידושים ושינויים, שאפשר לפרק לשלוש קטגוריות עיקריות:

צמיחה – ארגונים ואנשים אימצו במהירות שיא טכנולוגיות על מנת לאפשר שגרת חיים וניהול עסקים. בשל כך, הצורך והביקוש לטכנולוגיה והיי-טק גדלו בצורה אקספוננציאלית, מה שמתורגם לצמיחה מואצת של תחומים אלה. עם התארכות מגפת הקורונה וההבנה שדפוסי ההתנהגות, התקשורת והעבודה החדשים שנוצרו בעקבותיה כאן כדי להישאר, הביקוש והצמיחה ימשיכו ביתר שאת.

חדשנות – הביקוש הגובר לטכנולוגיה והצמיחה של החברות גורמים לשני תהליכים מקבילים, שמאיצים במידה ניכרת את החדשנות: ראשית חברות מפנות חלק לא מבוטל מפירות הצמיחה למחקר ופיתוח, על מנת ליצור מוצרים ופתרונות חדשים, שיספקו את הביקוש הגובר וישמרו את המובילות שלהן בשוק. השני, הצמיחה, שמתורגמת על ידי השוק לגידול ניכר בשווי החברות, גורמת לגידול ניכר בהשקעות בתחום. הגידול בהשקעות מתורגם ישירות להשקעה גוברת במו"פ ובמוצרים חדשניים.

שינויים – בשנה זו החלו להתקבע השינויים שהביאה הקורונה. קודם כל, מודל העבודה השתנה לעבודה היברידית ומהבית. כך גם מודל אופן עשיית העסקים – עסקאות גדולות נסגרות מרחוק, בלי שהצדדים רואים האחד את השני פנים מול פנים. שלישית, רכישות אונליין הפכו, באופן גורף, להיות מועדפות על הצרכן רביעית, מודל גיוס העובדים ואופן העסקתם השתנה. הגיוס מבוצע מרחוק והחשיבות של מיקומו הגיאוגרפי של העובד משנה פחות. חמישית, האינטרקציה והתקשורת בין אנשים השתנתה, ועברה לממד הטכנולוגי. וחמישית, העדפות המגורים ואורח החיים השתנו".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה המרכזית שאני לוקח איתי מהשנה האחרונה היא שגמישות מחשבתית וארגונית בשילוב עם זריזות מייצרות צמיחה. ארגונים ועסקים שיעלו על הגל הזה יסתגלו טוב יותר למציאות החדשה, ולכן יתחזקו ויצמחו בשיעורים גבוהים".

עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס. צילום: יח"צ

עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בניית תוכנות אינה רק כתיבת קוד, אלא גם האופן שבו משלבים רכיבים חיצוניים – שירותי ענן, רכיבי קוד פתוח, תשתיות כקוד וכדומה. שיטות ההגנה המסורתיות כבר לא יהיו אפקטיביות באותה המידה שהיו, לאור הכמות העולה של שורות קוד פגיעות. התמודדות עם כל אחד מאתגרי האבטחה האלה לחוד היא לא התשובה. פלטפורמות הגנה שיוכלו להסתכל על כל הקוד בשלמותו ולשלב לתוך ההסתכלות נתוני ריסק דטה כדי לספק תוצאות המדויקות ביותר יהיו הדרך היחידה שבה ארגונים יגנו על עצמם".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"עינת גז מפפאיה גלובל".

מוטי חדד, מנהל ג'ון ברייס הדרכה, זרוע ההדרכה של מטריקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"גם אם בתקופות מסוימות במהלך השנה היה נדמה שהצלחנו להתגבר על התפשטות המגפה, ענפים רבים במשק סבלו מהנחיות שהגבילו את פעילותם. על אף האתגרים הרבים שהציבה השנה, ענף ההיי-טק הציג חוסן ויציבות תעסוקתית, והוכיח שוב שהוא משמש כמנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי. יתרה מכך, שחקנים קטנים כגדולים בשוק ההייטק הצליחו להרחיב את תחומי הפעילות לעולמות תוכן נוספים באמצעות שימוש בכלים וטכנולוגיות המתקדמות ביותר.

עדות נוספת לחוסן של ההיי-טק הישראלי, שאנחנו עדים לה יום יום, באה לידי ביטוי בביקושים הגבוהים להכשרות השונות לענף".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה האחרונה המחישה לכולנו שהטכנולוגיה הפכה להיות הכלי המרכזי של האנושות לביצוע שינויים והתאמות שיאפשרו לנו להמשיך לחיות. בשנה האחרונה ראינו שאנחנו מסוגלים, באמצעות הטכנולוגיה, להיות בקשר עם אנשים גם בלי להיות קרובים אליהם פיזית, לעבוד בצורה מרוחקת, ללמוד מרחוק ולרכוש בגדים וציוד גם כאשר החנויות סגורות".

מוטי חדד, מנהל ג'ון ברייס הדרכה. צילום: יח"צ

מוטי חדד, מנהל ג'ון ברייס הדרכה. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"גם אחרי שהאנושות תדע להתמודד עם הקורונה, הביקוש ללמידה היברידית יימשך. אם במשך שנים ארוכות חשבנו שזה הכיוון שצריך ללכת אליו, אף פעם לא הצלחנו להשריש את זה בצורה מוצלחת – והקורונה עשתה את שלה בהקשר הזה".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"קשה להצביע על אדם אחד ספציפי, אבל הייתי רוצה לציין לטובה את היוזמות המבורכות שהנהיגה רשות החדשנות בשנה האחרונה, כולל תוכנית הכשרה והשמה למקצועות ההיי-טק, שמיועדת עבור בניית תוכניות הכשרה והסבה מהירות להיי-טק. התוכניות שהרשות הפעילה סייעו למאות מובטלים שאיבדו את עבודתם בעקבות המשבר לחזור לשוק התעסוקה ולהשתלב בתפקידים טכנולוגיים. בנוסף, תעשיית ההיי-טק נמצאת במחסור כרוני של כוח אדם והחיפוש אחר עובדים הולך ומתעצם, כך שהתוכנית הזו מסייעת גם לתעשייה לחזק את עצמה ולהתמודד עם המשבר".

פרופ' זיאד חנא, סגן נשיא בכיר בקיידנס ומנכ"ל מרכזי הפיתוח של החברה בישראל, ויו"ר משותף של המועצה הציבורית של ארגון צופן

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה שחלפה הייתה שנה מיוחדת, והקורונה גרמה לנו לשנות את אופי החיים וההתנהגות שלנו בכל המובנים – החברתיים, התרבותיים והכלכליים. תחושות אי הוודאות והפחד ששלטו בנו, השפיעו על קבלת החלטות ברמת ממשלות וארגונים, ובהתאם על המיקרו והמאקרו כלכלה בעולם.

הטכנולוגיה הפכה להיות מרכז החיים של העולם הווירטואלי החדש, בעת שכולנו חווים התקדמות טכנולוגית רחבה בתעשייה ומרגישים את השפעתה הרבה על החיים שלנו. האוריינטציה הדיגיטלית הפכה לגורם מרכזי, שהשפיע רבות על התקשורת האנושית, צורת העבודה, המסחר, הלימוד, ולמעשה על שגרת היום יום שלנו. התקדמות הטכנולוגיה מתרחשת מול עינינו בצורה מהירה ומסחררת. מחשוב ענן, הרכבים האוטונומיים, הדור החמישי בתקשורת הסלולרית, הבינה המלאכותית, הבלוקצ'יין ועוד הרבה גלים טכנולוגיים דוחפים אותנו ואת כל העולם לעתיד שונה ומאתגר יותר.

בישראל, תחומים מסוימים מקבלים יותר תשומת לב מבחינת האצה בהשקעות ובפיתוח. תחום השבבים והתקשורת היה תמיד מוקד הפעילות בארץ של חברות בינלאומיות כמו אינטל ומלאנוקס. כך גם אמזון, שהרחיבה השנה את פעילות AWS בישראל, וההכרזה של גוגל שהיא תתחיל כאן פעילות רחבה של פיתוח שבבים. מספר רב של סטארט-אפים שמפתחים תוכנה וחומרה שמו את ישראל במרכז המפה העולמית בתחום מחשוב ההייפרסקייל, שמתפתח לשוק של יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה. פיתוח כלי תוכנה לתכנון ואימות צ'יפים ופיתוח הון אנושי איכותי שיספק את דרישות השוק הפכו לאתגרים מרכזיים בתחום".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"למרות אי הוודאות והטלטלה שחווינו בשנה שחלפה, ראינו עד כמה ההיי-טק חזק ואיך הוא סייע לנו במידה רבה להתמודד עם המגפה. העולם הווירטואלי הוכיח שאפשר להמשיך ולפתח את הכלכלה והחברה גם בתנאי מרחק פיזי וחברתי, כמעט ביטל את מכשול המרחק וגרם לעולם להיות אפילו יותר מחובר. ללא ספק היה מאתגר בהתחלה, אבל די מהר התחום תיקן את עצמו, וראינו צמיחה מסחררת ברוב ענפי ההיי-טק וענפים נלווים אחרים. כמו כן, פיתוח החיסון והפצתו בעולם הם במידה רבה בסיוע מחשבים ואוטומציה.

יש צונאמי טכנולוגי שמתרחש מול עינינו. השאלה היא איך מתכוננים אליו? איך נתפוס את הגלים ולא נשקע בתוכם? זאת, כאשר מדינת ישראל מפגרת מאחור בכמה תחומים, כמו בתשתיות הדור החמישי בתקשורת הסלולרית.

האתגר המרכזי שמאיים על הובלת ההיי-טק הישראלי הוא בזמינות של כוח אדם איכותי, שייקח מנהיגות ויהפוך את הצונאמי הטכנולוגי להזדמנויות פז שידחפו את ההיי-טק הישראלי ואת כלכלת ישראל הרבה קדימה".

פרופ' זיאד חנא, סגן נשיא בכיר בקיידנס ומנכ"ל מרכזי הפיתוח של החברה בישראל, ויו"ר משותף של המועצה הציבורית של ארגון צופן. צילום: יח"צ

פרופ' זיאד חנא, סגן נשיא בכיר בקיידנס ומנכ"ל מרכזי הפיתוח של החברה בישראל, ויו"ר משותף של המועצה הציבורית של ארגון צופן. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"מגפת הקורונה תישאר אתנו ונצטרך לחיות בצילה. לכן, החיים ההיברידיים שלנו יימשכו בסביבות העבודה, בלימודים ובחיים הפרטיים. הנגשה של הטכנולוגיה לכולם בצורה חלקה ויעילה תמשיך להוות אחד האתגרים המרכזיים בישראל. חינוך טכנולוגי ואוריינטציה דיגיטלית לכלל האוכלוסייה הם אתגר נוסף לממשלה ולחברה.

בתעשיית ההיי-טק, התחרות על כוח אדם איכותי תגבר בצורה משמעותית. כתוצאה מכך, גיוס ושימור העובדים ימשיך להוות אתגר משמעותי למעסיקים, שידרוש פתרונות יצירתיים. תגמול כספי הוא אלמנט מרכזי בשימור עובדים, אך יש אלמנטים אחרים שלטעמי חשובים יותר בטווח הארוך, כמו תרבות ארגונית חזקה, מכילה וגמישה, שפותחת לעובד אופקי התפתחות וקריירה שמעצימים אותו ומאפשרים לו לקחת חלק במהפכה הדיגיטלית העולמית.

כ-17 אלף משרות היי-טק פתוחות כיום בישראל וכדי לתת מענה למחסור זה, החברות הישראליות ניסו לגייס כוח אדם זר. אך זהו פתרון חלקי בלבד. החברה הערבית, המהווה כ-21% מהאוכלוסייה, יכולה להיות שותפה מרכזית בתעשיית ההיי-טק. יש שינוי מגמה בחברה הערבית, והתיאבון רק גובר. כ-4% מההיי-טק, שהם כ-8,000 מהעובדים בו, הם ערבים, ומרביתם אקדמאים. ניכרת גם עלייה מרשימה באקדמיה, שבה לומדים כיום כ-5,200 סטודנטים ערבים, שמרביתם נשים. יש כ-90 סטארט-אפים שמובלים על ידי ערבים. אנחנו רואים הרבה עניין והכוונה בבתי ספר ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיה. עמותת צופן והמועצה לקידום ההיי-טק, כולל ארגונים חברתיים רבים אחרים, פועלים בצורה נמרצת לקידום התחום בחברה הערבית. ההיי-טק הוא מנוע הצלחה לכלכלה בישראל ואני צופה שהחברה הערבית תהיה מנוע צמיחה להיי-טק.

בנוסף, יש להתייחס לצד החברתי: כמחצית מהחברה הערבית נחשבת, לפי ה-OECD, לענייה וסובלת מפערים גדולים בינה לבין החברה הכללית בישראל. זאת עקב חלוקה לא שוויונית של משאבים ציבוריים, הזדמנויות לא שוות, אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, מחסור בתשתיות ראויות וקשיים בכניסה לשוק ההון, וכן מיעוט נשים שיוצאות לעבודה מחוץ לאזור מגוריהן, כמו גם רמת הון אנושי נמוכה. למרות הפערים הללו, אנחנו רואים את שינוי המגמה, ועל הממשלה להגביר את השקעותיה בחברה הערבית ולתת דחיפה למאמץ לאומי זה. תוכנית החומש 922 של הממשלה הסתיימה עם תוצאה חיובית אבל חלקית, ולכן יש צורך בתוכנית המשך, שתהיה בעלת חשיבות אסטרטגית לפיתוח החברה הערבית והמשק הישראלי. ההצהרות של מספר משרדי ממשלה שיתמכו בקידום תוכנית חומש לחברה הערבית מעודדות, ויש לקוות שהבטחות אלה ימומשו בהקדם".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. בתקופה האחרונה היא עסקה רבות בתיאום ושיתוף פעולה בין החברות השונות בענף והממשלה, על מנת לתמוך במגזר העסקי ולסייע לו לשרוד את אתגרי הקורונה. היא הובילה מהלכים שונים שעזרו לכלל התעשייה בתקופה רגישה זו, וכן הרימה את דגל השונות וההכלה, הקימה קבוצת עבודה בנושא במסגרת IATI ומיקמה אותו גבוה בסדר העדיפויות של הארגון. בנוסף, היא הייתה פעילה בגיבוש תכנית חומש להיי-טק בחברה הערבית – יוזמה של ועד ראשי הרשויות הערביות, בהובלת צופן, עם ייעוץ של דלויט, ובשיתוף ועדת היגוי מגוונת של אנשי תעשייה, חינוך ואקדמיה".

עודד טהורי, מנכ"ל One BI ו-וואן רובוטיקס מקבוצת וואן

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה היינו עדים לקפיצת מדרגה אדירה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. כל שיאי ההשקעות נשברו וסכומי עתק מכל העולם הוזרמו לחברות ישראליות, תוך הבעת אמון נדירה בטכנולוגיה הישראלית.

בשוק ה-IT, ראינו השנה כיצד ארגונים מחפשים יותר ויותר מוצרי מדף ופתרונות Turn-key, שהופכים פופולריים יותר בהשוואה לפרויקטים המורכבים שדורשים הטמעה ממושכת. חברות כמו מאנדיי, שמציעות פתרונות מהסוג הזה, נהנו מזינוק בשווי השוק שלהן והובילו כמה מסיפורי ההצלחה הבולטים של ההיי-טק הישראלי השנה.

יחד עם זאת, המחסור בכוח אדם טכנולוגי, בעיקר בתפקידי פיתוח, צפוי להשפיע על פוטנציאל הצמיחה של תעשיית החדשנות הישראלית בשנים הקרובות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה העיקרית מהשנה האחרונה קשורה לדינמיות השינוי. אנחנו נמצאים במציאות שמשתנה באגרסיביות, ולכן צריכים לתת לאנשים שלנו את ההרגשה שגם במציאות כאוטית יש להם יציבות, ויש חברה שעומדת מאחוריהם ומאפשרת להם גמישות מקסימלית. זאת, כדי שיוכלו להמשיך לתרום, להתפתח, ולהיכנס לטכנולוגיות חדשות במהירות. את כל זה יש לעשות תוך דאגה לסביבת עבודה גמישה ומאפשרת".

עודד טהורי, מנכ"ל One BI ו-וואן רובוטיקס מקבוצת וואן. צילום: אפרת קופר

עודד טהורי, מנכ"ל One BI ו-וואן רובוטיקס מקבוצת וואן. צילום: אפרת קופר

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"ראשית, שירות לא דיגיטלי יהפוך ללא רלוונטי. אם ראינו את המגמה הזו עד היום בעיקר בעולמות ה-B2C, בשנה הקרובה זה ייהפך לסטנדרט גם בסביבות ה-B2B.

מגמה נוספת היא שהמחסור בטאלנטים ועליית המשכורות בהיי-טק תשפיע על האוטומציה שארגונים יאמצו כדי לשפר ולייעל את עבודת כלל העובדים, ובמיוחד המפתחים".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי בהיי-טק, ובכלל, הם הצוותים הרפואיים, שעובדים בתנאים קשוחים ביותר כדי שההיי-טק הישראלי, וכל החברה והמשק, יוכלו להמשיך לחיות ולשגשג גם תחת מגפה עולמית. כשאנשיי ואני באים לבתי חולים כדי להטמיע רובוטים ורואים אותם עובדים מסביב לשעון בתנאים מאתגרים, בלי ברז בירה ובלי האפי האוור, ועושים מלאכת קודש, שמאפשרת לנו לעשות חדשנות וטכנולוגיה – לגמרי ברור לי שהם אנשי השנה של כולנו, בהיי-טק ובכלל".

הראל טייב, מנכ"ל קראיון

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה יוצאת דופן כמעט בכל זווית אפשרית – גיוסי ענק, הנפקות, צמיחה וכדומה. האימפקט של שנה וחצי של קורונה גרם לשווקים שהיו איטיים ומנומנמים להתקדם בצעדי ענק בתחום הטכנולוגי, וחברות ההיי-טק הצליחו למנף את זה להצלחות עסקית ומוצרית".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"גם אם יש משברים, ויהיו עוד כאלה מן הסתם בעתיד, העולם נע קדימה . מוצרים טובים שפותרים בעיה אמיתית יצליחו גם כשנראה שהעולם עומד מלכת".

הראל טייב, מנכ"ל קראיון. צילום: עומר הכהן

הראל טייב, מנכ"ל קראיון. צילום: עומר הכהן

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הטרנספורמציה הדיגיטלית והמעבר לפתרונות ענן ואוטומציה יבשילו לכדי תוצאות שישנו את המשחק בתחומי הבנקאות והפיננסים. כתוצאה מזה נראה דחיפה חזקה בעולמות הטלקו והתעשייה היותר שמרנית, שלוקח לה לעתים הרבה זמן להבשיל. אנחנו דוהרים לשם ואין חזרה אחורה.

בנוסף, בשל הביקושים הגבוהים לעובדים, נראה יותר ויותר חברות בוחנות פתרונות חדשניים בתחומי ניהול העובדים, על מנת לייצר עניין וערך בארגון".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"ערן זינמן, מנכ"ל משותף של מאנדיי, שהנפיק את החברה השנה ביחד עם רועי מן, השותף שלו".

רונן יהושע, מנכ"ל מורפיסק

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"המשך מצב הקורונה מקבע עבודה משולבת, מהבית ומהמשרד – דבר שממשיך את האצת המעבר לשירותים מבוססי ענן ואתגרים חדשים תפעוליים, יחד עם אבטחת סייבר, שנלווים לכך".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"הכלכלה העולמית לומדת כיצד להתמודד עם מציאות חדשה. ישנם תחומים שנפגעים אך יש תחומים, חלקם חדשים, שצומחים, כך שסך כל התנועה הכלכלית צומחת".

רונן יהושע, מנכ"ל מורפיסק. צילום: יניב פאר

רונן יהושע, מנכ"ל מורפיסק. צילום: יניב פאר

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המשך האצת מעבר לשירותים מבוססי ענן תוך התייצבות על רמה גבוהה מאשר לפני תחילת הקורונה. החשיפה לאיומי סייבר גדלה כתוצאה משינויים אלה ותחום הגנת סייבר יעבור בהדרגה התאמות למצב החדש".

ישי יובל, סמנכ"ל השיווק של קאטו נטוורקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה הזו, שנת הקורונה, היוותה ביטוי מיוחד למרכזיות של הטכנולוגיה בחיינו האישים והמקצועיים. ארגונים שפועלים באופן טבעי בסביבה עתירת כלים טכנולוגיים לפיתוח, שיווק ומכירות יכולים היו להמשיך לתפקד ברמה יעילות גבוהה מאד. הדרישה מצד לקוחות הקצה, צרכנים וארגונים, עלתה בדיוק מאותן סיבות – הטכנולוגיה הפכה ממאיץ עסקי לצורך קיומי. התוצאה היא עליית פרופיל חסרת תקדים של מגזר ההיי-טק בהשקעות, שכר, הנפקות ורכישות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שמה שקרה בעשורים האחרונים, ובמיוחד בשנה באחרונה, הוא רק ההתחלה. מי שיכול.ה, שייבנו יכולות רלוונטיות ויבואו לתעשייה הזו. כל בעיה גדולה בעולם, כולל הבעיות האקוטיות ביותר כמו סביבה ואקלים, תיפתר באמצעות יזמות חדשנות ויכולת טכנולוגית. זה קשה, זה תובעני, ואף על פי כן – תצטרפו".

ישי יובל, סמנכ"ל השיווק של קאטו נטוורקס. צילום: יח"צ

ישי יובל, סמנכ"ל השיווק של קאטו נטוורקס. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"ההשקעות, הגיוסים והמרדף אחרי כוח אדם איכותי ימשיכו במלוא העוצמה, עם תהליך ההתבגרות של תעשיית ההיי-טק הישראלית. הקולות המזהירים מבועה יתגברו אבל המגמה היא של גידול בלתי פוסק שמעורב בו שינוי עמוק של ישן לחדש ושונה.

כמו כן, המעבר לענן יואץ, בשל התמורה המובנית של שיפור בשרידות ובאבטחת המידע של מערכות בו. זה לא מקרה שענקיות התשתית בענן פותחות בישראל מרכזי תשתית ייעודיים.

בנוסף, זירת האיומים על מערכות מידע תעלה מדרגה – לא בהכרח מבחינת תחכום האיום אלא יותר באינטנסיביות ורוחב הגזרה של ההתקפות. חיזוק מערכות ההגנה בדגש על אוטומציה והגנה על אנשים ולא על מיקומים תמשיך להיות במוקד הקצאת המשאבים הארגונית".

מיהו.י לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"תומר ויינגרטן, מנכ״ל סנטינל וואן. החברה פועלת בתחום שהוא עתיר תחרות קשה, אבל גם מייצג הזדמנות גדולה לשיפור באבטחת המידע של ארגונים, בעיקר מול איומי כופרות. ההנפקה של סנטינל וואן השנה היא אירוע מכונן בסייבר הישראלי: השווי הגבוה שהשוק נותן לה כיום, של כ-13 מיליארד דולר, לא רחוק מזה של צ׳ק פוינט, שהכנסותיה גדולות פי 20. ויינגרטן והצוות בסנטינל וואן בנו מוצר וארגון לטפל באתגרי העתיד של אבטחת המידע בהיבטי האיום והטכנולוגיה, והשוק, בועתי ככל שהוא, מתמחר חדשנות, תעוזה ויצירתיות. זה ה-DNA של היזם הישראלי".

רפאל ים, מנכ"ל Cust2mate

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"קונפליקטים ואתגרים יוצרים פתרונות חדשים ונראה שתחום ההיי-טק החל לפרוח לאחרונה, המון השקעות חדשות, קשה לגייס עובדים חדשים ויותר ויותר חברות הופכות יוניקורן. אם בעבר חברות היו שמות לעצמן כמטרה להימכר בשלבים מוקדמים, כיום חברות שואפות להגיע להנפקה ומניות של חברות טכנולוגיה נסחרות במכפילים גבוהים מאוד. בנוסף, תחום הריטייל-טק מתפתח מאוד, בעיקר סביב השירות העצמי, למניעת חיכוך מיותר בין אנשים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"תחלמו בגדול. השנה האחרונה נתנה לנו רוח גבית ולימדה אותנו שאנחנו בכיוון הנכון. גמישות ותגובתיות גבוהה הן תכונות חשובות לחברה צומחת".

רפאל ים, מנכ"ל Cust2mate. צילום: אלי לוי

רפאל ים, מנכ"ל Cust2mate. צילום: אלי לוי

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אחרי שב-25 השנים האחרונות כמעט שלא הייתה התקדמות בתחום הריטייל, אני צופה שתחום השירות העצמי יתפתח מאוד. הרבה חברות משקיעות משאבים בתחום בפתרונות שונים ומגוונים: עגלות חכמות, מדפים חכמים, קניות אונליין ועוד. לקוחות לא מחפשים שיפורים קטנים במוצרים או בשירות שהם מקבלים. הם מחפשים את הדבר הבא, שישנה את חוקי המשחק".

אסף ינאי, סמנכ"ל צמיחה ב-ילוהד

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה שנה מאתגרת ועם זאת מסעירה. שנה שבה הקלפים עורבבו מחדש במידה מסוימת, בעקבות מגפת הקורונה והשלכותיה. שנה שבה נאלצו חברות להמציא את עצמן מחדש בכל הנוגע לתחומי השיווק של המוצרים והשירותים שלהן, ובכל הנוגע לגיוס ושימור עובדים.

עם זאת, ראינו גל עולה של הנפקות ואקזיטים של יותר חברות מבשנים קודמות, ולדעתי זאת תולדה של מצב פוסט קורונה חדש, שמשקיעים מחפשים אפיקי השקעה רלוונטיים יותר לתקופה.

בנוסף, תחום הבינה המלאכותית היה החזק והבולט ביותר בשנה האחרונה, במגוון רחב של יישומים, כגון AI למערכות ניתוח ואופטימיזציה של נתונים או אלמנטים ויזואליים שהופכים להיות קריטיים במצב של פוסט קורונה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שכל מה שחשבת שאתה יודע – אתה לא יודע. השנה האחרונה לימדה אותנו שאנחנו חייבים להסתגל למצבים חדשים במהירות שיא ולכן, עלינו לחפש עובדים בעלי תכונות הסתגלות וחשיבה מחוץ לקופסה. על מנהלים לעשות זאת בדרכים יצירתיות ועם שיטות ניהול אפקטיביות חדשות".

אסף ינאי, סמנכ"ל צמיחה בילוהד. צילום: יח"צ

אסף ינאי, סמנכ"ל צמיחה בילוהד. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה שיותר ויותר חברות ועסקים וירטואליים יקומו ו/או יתרחבו. עם זאת, אני צופה גידול בתחרות מצד עסקים קטנים ובינוניים, מאחר שחסמי הכניסה ירדו במעט".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. סופר תאני פועלת למען קידום העסקים הקטנים, ומסייעת להם לעבור לעולם הדיגיטלי ולהפיק ממנו את המירב. מעבר לכך, היא דמות דומיננטית במאבק על שוויון תעסוקתי, ועושה מאמצים כדי לחזק את מעמד האישה בהיי-טק הישראלי".

אלון יעקב, מייסד ומנכ"ל פורטק

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"לרוב, הציבור נחשף באמצעות התקשורת רק לתקיפות סייבר דרמטיות ולא שומע אודות תקיפות בסדר גודל קטן עד בינוני, שמתרחשות כל הזמן. אולם, בשנה החולפת הייתה לי תחושה שהתקשורת חשפה יותר מקרים של תקיפות סייבר – גם הודות למגפת הקורונה, שאילצה אותנו לעבור באופן גורף לעבודה מרחוק, וגם כי אנחנו במלחמת סייבר מתמדת. האפשרות לעבודה מרחוק שסיפקו ארגונים, הגישה מרחוק למשאבים הקריטיים באמצעים לא מספיק מאובטחים, חוסר מחשבה להשקיע במקומות הנכונים וכמובן רכיב הלחץ לזמינות לצד בהלה עסקית יצרו חשיפה מטורפת, והובילו לתקיפות אבטחת מידע וסייבר רבות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אמא שלי תמיד אמרה: 'שמור שקל לבן ליום שחור'. בשנה האחרונה, יותר מפעם אחת, מצאנו את עצמנו משתמשים בשקלים הלבנים שלנו. לכן, במצב של אי ודאות כמו זה שאנחנו נמצאים בו, כשהקורונה מסרבת להיעלם ולא ברור איך היא תמשיך להשפיע על החיים שלנו בשנים הקרובות, אני ממליץ לשמור על איפוק כלכלי, גם בעסקים, לצד השקעות וניצול הזדמנויות חדשות במקומות בטוחים. לשמור על איזון פיננסי לצד שמירה על בריאות מקסימלית".

אלון יעקב, מנכ"ל פורטק. צילום: ניב קנטור

אלון יעקב, מייסד ומנכ"ל פורטק. צילום: ניב קנטור

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בשנה הבאה, מגמת העבודה מהבית תמשיך להתבסס ולהתחדש – גם בגלל אי הוודאות וגם מאחר שחלקים גדולים מהשוק התרגלו למודל העבודה הזה. על רקע זה ימשיכו ואף יתעצמו הניסיונות לתקיפות סייבר. מקבלי ההחלטות בארגונים ישקיעו, ירעננו ויחליפו מערכות הגנה, על מנת להקטין את הסיכונים ולהגביר את המוכנות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי הוא אבי זרוק, ראש אגף בכיר לפיתוח ואינטגרציה במערך הסייבר הלאומי. זרוק פועל רבות, בעיקר מאחורי הקלעים, כדי להגן על מרחב הסייבר הלאומי והאזרחי של מדינת ישראל. הוא גם שותף לקביעת המדיניות של ישראל בנושא ולפיתוח היכולות שלה בתחום":.

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בהמשך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים