המשך הפרויקט: הבכירים מסכמים את השנה בהיי-טק

איזו שנה זו הייתה להיי-טק? אילו מגמות ישלטו בשנה הקרובה? ומיהו.י איש.אשת השנה של הבכירים? מנכ"ליות, מנמ"רים ומנהלות נוספות מהענף מסכמים שנה של עסקים וטכנולוגיה בצל קורונה ● חלק ג' בפרויקט המיוחד של אנשים ומחשבים

תשפ"א על פי בכירים בהיי-טק. צילום אילוסטרציה: BigStock

מלי ביצור פרנס, מנכ"לית תפן

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זוהי אחת השנים הטובות ביותר שידע ההיי-טק הישראלי: קמו הרבה מאוד סטארט-אפים וחממות טכנולוגיות, ותקציבים ממשלתיים רבים מושקעים בתחום. ניתן לראות זאת גם במספר הרב של חברות ההיי-טק הישראליות שהפכו בתקופה קצרה לציבוריות ובשיא של כל הזמנים בהיקף הגיוסים במחצית הראשונה של 2021, שנאמד ב-11.9 מיליארד דולר".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"הקורונה לימדה את כולנו שיעור חשוב בצניעות ובענווה, באבחנה בין עיקר לטפל, וחידדה עד כמה החיים בלתי צפויים ולא בשליטתנו. אבל לצד כל זה, הקורונה גם הייתה קטליזטור עבור חברות היי-טק וטכנולוגיה רבות, שהצליחו להביא את הערך המוסף שלהן בשירותים ומוצרים שניתן לקבל מרחוק, במציאת חיסונים ופתרונות טכנולוגיים שיכולים לאפשר חיים כמעט רגילים אפילו במציאות של סגר ובידוד חברתי. לכן, התובנה המתבקשת שלי מהשנה האחרונה היא שההתקדמות של הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה כקריטית גם במצבי קיצון, ושעל כולנו להמשיך לטפח את הענף, ולהמשיך ולהצדיק את הכינוי שדבק בישראל כסטארט-אפ ניישן".

מלי ביצור פרנס, מנכ"לית קבוצת תפן. צילום: Q Elite

מלי ביצור פרנס, מנכ"לית קבוצת תפן. צילום: Q Elite

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"בניגוד לטענה שההיי-טק הישראלי הוא בועה שתתפוצץ, אני חושבת שאת הפריצה המשמעותית נראה ב-2023, כשעולמות הטכנולוגיה יחדרו חזק לתחומים רבים ושונים – קמעונאות, מזון, הלבשה ותעשייה – וזה יצעיד את ישראל קדימה. הפריחה של הטכנולוגיה נמצאת בעיצומה, וזו מגמה שתימשך.

אחד הדברים הכי בעייתיים כיום בתעשייה הוא שרשרת האספקה וההפצה הגלובלית, ואני מאמינה שהטכנולוגיה תיתן לדברים האלה מענה.

כמו כן, אני חושבת שהשנה נראה יותר ויותר אנשים שעושים הסבות מקצוע לתחומי הטק. יש מגוון קורסים והכשרות שיכולים לאפשר גם לאנשים ללא ניסיון דריסת רגל בעולמות הנחשקים הללו. לגבי השכר המנופח בהיי-טק, לדעתי זה משהו שיירגע והמעסיקים יבלמו את התופעה הזו, שיש שיגידו שיצאה מפרופורציה".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"אשת השנה שלי היא יעל ויזל, המייסדת של הסטארט־אפ זיקית, שמאפשר, באמצעות בינה מלאכותית, למדוד בגדים באופן וירטואלי. אלה תחומים שאני באופן אישי מתחברת אליהם – אופנה מותאמת אישית לצד תעשייה וחדשנות. ויזל הצליחה לשלב ביניהם באופן מדהים ולענות על צורך ממשי. באופן אישי, אני חיה ונושמת את התעשייה המתקדמת ואת הטכנולוגיה הישראלית, וזה מה שגורם לי לבחור ב-ויזל. מעבר לזה, חשוב לציין שהיא הובילה אקזיט של תשע ספרות".

שירית בלפר שורצבלט, דירקטורית בכירה לעיצוב שבבים באנבידיה

כיצד אתה מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בהמשך ישיר לשנת הקורונה ולאתגרים שהיא הציבה בפנינו, גם בתשפ"א תעשיית ההיי-טק הבינה שעליה לפעול יותר מהר בכל מה שקשור לפיתוחים בעולמות הבריאות, בייחוד בעולם הבינה המלאכותית – אם זה בחיזויים של התפרצויות, צפי להידבקות לפי מאפיינים קליניים, פיתוח תרופות וחיסונים, וכן הלאה. בנוסף, בשנה האחרונה החלה בארץ דרישה מאוד גבוהה למהנדסי שבבים. ישראל מסתמנת כהאב מאוד חשוב לתעשיית השבבים העולמית. הבאת עוד מהנדסים ומהנדסות איכותיים לתחום פיתוח השבבים היא מטרה לאומית, לא פחות, שתשפיע על איכות חייהם של כל אזרחי המדינה".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"תעשיית ההיי-טק ושוק העבודה בכלל נאלצו להפגין גמישות חסרת תקדים, צורת עבודה ייחודית ושונה ודבקות במטרה בשנה מלאה באי יציבות. לכן, בפן האישי יותר, התובנה שלי היא ההבנה שאנחנו חייבים להיות מאוד גמישים. אני, למשל, אם לארבעה ילדים, ואם היו אומרים לי לפני שנתיים שאצטרך להיות אפקטיבית ולקדם את כל מה שאני מקדמת בקריירה שלי עם ארבעה ילדים בבידוד בבית, הייתי אומרת שמדובר במשימה בלתי אפשרית. אבל השנה וחצי האחרונות לימדו אותי שאני חייבת לדעת להסתגל לכל מה שנקרה בדרכי, כי בכל רגע נתון אנחנו עלולים להיתקל בבלת"ם חדש. המציאות דורשת גמישות מחשבתית בהמון אספקטים, ואני והרבה מעמיתיי צמחנו כתוצאה מכך".

שירית בלפר שורצבלט, דירקטורית בכירה לעיצוב שבבים באנבידיה. צילום פרטי

שירית בלפר שורצבלט, דירקטורית בכירה לעיצוב שבבים באנבידיה. צילום פרטי

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"אני צופה האצה בכל מה שקשור לרפואה מותאמת אישית, שימוש במחשבי על ובבינה מלאכותית, שייצרו מהפכה דיגיטלית ביולוגית. כך, בעזרת מחשבי על נוכל למפות DNA ולחזות באילו מחלות אדם יחלה, להיטיב ברפואה מונעת ולהתאים תרופות טוב יותר. למגמה הזו יהיה אימפקט גלובלי, שישפיע וייטיב עם מיליונים בעולם".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"כאחת ממייסדות פורום הנשים בטכנולוגיה של אנבידיה ישראל, ששם למטרה לקדם נשים בתפקידים טכנולוגיים וליצור יותר מודלים לחיקוי נשיים, אני בוחרת ביזמת יעל ויזל, מייסדת זיקית, שנמכרה השנה ל-וולמארט. ויזל היא אחת מהנשים הבודדות שהובילו חברה מאז הקמתה , דרך גיוסי ההון ועד מכירתה בעבור סכום של תשע ספרות. היא מהווה מודל מוצלח מאוד לחיקוי ואני מקווה שנראה עוד נשים במקומות כאלה – יוזמות, מצליחות ומעוררות השראה – ובכלל, שנזכה לחזות בכניסתן של עוד ועוד נשים לעולמות ההיי-טק והחדשנות".

אסף בר, מנכ"ל איטרניטי מקבוצת אמן

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה דחיסה של 10 שנות התפתחות בעולמות הדטה, שהתכנסו לשנה אחת. ההתפתחות המשמעותית החלה בשנה שעברה, כאשר הארגונים הגדולים והבינוניים הבינו שהקשר עם הלקוח חייב להמשיך ואף להתגבר על אף הקורונה, וכמוהו גם מתן הצעות ערך גבוהות יותר, שיצדיקו את קיום הארגון.

עולם התוכן התפצל לשני סוגים של לקוחות: האחד הוא אלה שהתפתחו דיגיטלית וביקשו לייצר שכבות חדשות, שיאפשרו את מינוף הדטה בארגון לשיח נכון יותר מול הלקוח, כגון חידוד הצעות הערך, שיתופי פעולה בין מידעים חיצוניים, שיפור שירות ומענה מהיר יותר, והכי חשוב – גיוס לקוחות חדשים וניצול הזדמנויות . הסוג השני הוא של אלה שהרגישו שמצבם לא יאפשר להם לקפוץ מדרגה, וביקשו לעשות חשיבה מחדש וליצור אסטרטגיית דטה ארגונית – כזו שתאפשר לארגון להתפתח באמצעותה בעשור הקרוב.

גם ארגוני ממשלה וצבא התקדמו בעולמות הדיגיטל והדטה, ובאופן קיצוני, כדי לתת מענה טוב יותר לאזרחים ולאפשר קבלת החלטות מהירה ומדויקת יותר בהתמודדות עם המגפה ותוצאותיה.

מבחינה טכנולוגית אפשר לומר שתשפ"א תרמה רבות לפיתוחם של מוצרים חדשים והדגישה את הצורך הכל כך זועק של חברות אינטגרציה אובייקטיביות לביצוע התהליכים אצל לקוחות – כאלה ששמות את הלקוח במרכז ואגנוסטיות למוצר זה או אחר".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שכנראה שהמונח 'לנוח על זרי הדפנה' איבד משמעות. השנה האחרונה הוכיחה שלא לעולם חוסן, ושהארגונים חייבים לחשוב כל הזמן כיצד הם עושים שימוש בכל הנכסים שלהם, ובעיקר במידע. ההבנה הזו תלווה את התעשייה לעוד שנים רבות".

אסף בר, מנכ"ל איטרניטי. צילום: רמי זרנגר

אסף בר, מנכ"ל איטרניטי. צילום: רמי זרנגר

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בשנה הקרובה ובעשור הקרוב תתעצם חשיבות המידע בארגון, יותר ארגונים יחליטו לאחד את גופי הדטה ויותר קבוצות כוח יאחדו מידעים ככל שניתן בין החברות הבנות. יש חשיבות אדירה למתן תובנות ממידע רחב ככל שניתן על מנת להכיר טוב יותר את הלקוחות המתחרים והמוצרים הבאים במשק".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה בהיי-טק הישראלי הם מאות חיילי חטיבת המחקר ו-8200, שעושים עבודה סופר אפקטיבית בתקופת הקורונה ומסייעים למדינה ולמערכת הבריאות באיסוף מידע, הצלבתו, ניהול שיתופי פעולה מודיעיניים עם גופים בעולם ועוד".

אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בשנה החולפת התבססה התובנה שאנחנו רוצים וצריכים להיות מסוגלים לעשות הכול מרחוק – לעבוד מרחוק, ללמוד מרחוק, לקנות מרחוק וכו'… כתוצאה מכך התבססה התובנה שתשתיות תקשורת מהירות, אמינות וזמינות בכל מקום הן לא מותרות, אלא הכרחיות לכל חברה וכלכלה מפותחת. יותר מכך, מדינה שתשכיל לפתח ולהוביל בתשתיות התקשורת תזכה ליתרון תחרותי בשוק הגלובלי, בזכות הגדלת הפריון, שיפור השירות לאזרח, קידום החדשנות והטמעת שירותים חדשים.

בשנה שחלפה הושקו רשתות הדור החמישי בישראל והחלה פריסה נרחבת של סיבים אופטיים. אלה התפתחויות חשובות מאוד עבור החברה והמשק הישראליים. ישראל מדורגת במקום ה-55 במדד הגלובלי של אוקלה למהירות הגלישה בתקשורת ניידת. זהו שיפור מהמקום ה-90, שבו היא הייתה בעבר, אך עדיין רחוק מהמקום הראוי לה בצמרת המדינות המפותחות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"מצד אחד ראינו בשנה החולפת שניתן לעבוד מהבית ולעמוד ביעדים ובמחויבויות ללקוחות, גם בזכות ההירתמות הנהדרת של העובדים. מהצד השני, ברור לי שיש חשיבות רבה למשרד ולפגישות בו, כדי לשמר לחזק את רוח הצוות, היצירתיות ושיתוף הפעולה. לכן, ככל שתנאי הקורונה מאפשרים, כדאי לעבור למודל עבודה היברידי".

אלון ברמן, מנכ''ל אריקסון ישראל. צילום: ניב קנטור

אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל. צילום: ניב קנטור

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"השימוש בדור החמישי ילך ויתרחב – הן בחו"ל והן בישראל. מעבר לגידול בכמות הלקוחות הפרטיים שייהנו מקצב גבוה יותר נראה גם בארץ יישומים חדשים. למשל, חיבור אינטרנט מהיר לבתים על בסיס רשת הדור החמישי, במיוחד היכן שלא ניתן או לא כדאי לשים סיבים אופטיים. תחום הרשתות הפרטיות הסלולריות צומח ותופס תאוצה – ארגונים כגון נמלים, בתי חולים, מפעלי ייצור ומרכזים לוגיסטיים יעברו להיות דיגיטליים יותר ויבחרו לבסס את התקשורת הארגונית שלהם על רשת פרטית סלולרית אמינה ובטוחה.

מגמה חשובה בתחום הענן היא מכשירי הקצה הסלולריים (Mobile Edge). המשמעות היא קירוב ליבת הרשת, יכולת החישוב ואלגוריתמי בינה מלאכותית לקצות הרשת וקרוב למשתמש הקצה. מגמה זו תאפשר למכשירי הקצה גישה ליכולות חישוב אדירות בשיהוי נמוך מאוד, כדי לאפשר יישומים חדשים. למשל, תחום המציאות הרבודה, שיצמח בזכות הנגישות לרשתות ניידות מהירות וזמינות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני בוחר לציין את שר התקשורת, יועז הנדל. נראה שהשר מבין היטב את החשיבות של תשתיות תקשורת מתקדמות לקידום החברה והכלכלה בישראל. יחד עם מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן חורין, הוא מקדם בהצלחה יוזמות חשובות לפריסת סיבים אופטיים בכל הארץ ולהרחבת הפריסה של הדור החמישי, כמו גם יוזמות לקידום חדשנות ויישומים מתקדמים, שיעשו שימוש בתשתיות התקשורת המתקדמות".

יאיר ברעם, דירקטור בכיר, מנהל פיתוח שבבים לתחום ה-SSD ומנהל אתר עומר בווסטרן דיגיטל ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה יותר מאתגרת. עקב ההשפעה של הקורונה על הכלכלה העולמית ועל יכולתנו להגיע למשרדים נדרשנו לחשיבה חדשנית ויצירתית יותר כדי לעמוד ביעדים. העבודה מהבית יצרה שיטות עבודה מגוונות וחדשות, שלא היינו מורגלים אליהן. לקח זמן להתרגל אליהן ולאמץ אותן, אבל לאחר כמה שבועות, ארגוני היי-טק רבים הצליחו להתגבר עליהם.

השנה הזו חידדה את ההשפעה ואת החשיבות של חברות הטכנולוגיה כקטר שדוחף את המשק כולו. ענף ההיי-טק המשיך לגדול וסיפק ביטחון תעסוקתי לאזרחים רבים במעגלים הישיר והעקיף. בנוסף, תשתיות שהיו בשימוש ופותחו לצורך תקשורת ועבודה מרחוק אומצו על ידי גופים במשק ועזרו לכולנו במצב החדש: לדוגמה, מערכת החינוך, שעברה ללימודים מרחוק".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"תמיד ייחסתי חשיבות רבה לעבודת צוות, אבל השנה זה הדהד בי, כי לא משנה מה האתגר שעומד מולך – עם עבודת צוות, גישה מאפשרת וחשיבה מחוץ לקופסה אפשר לצלוח את הכול.

העבודה בעולם ההיי-טק מתבססת על עבודת צוות, כאשר במקרים רבים הצוות לא נמצא באותו מיקום. בעבר ייחסנו לעבודת צוות לוקלית יתרון לעומת צוותים מבוזרים, וכיום אנחנו רואים שצוותים עובדים בצורה יצירתית ויעילה גם אם הם מפוזרים בכמה מיקומים גיאוגרפיים שונים".

יאיר ברעם, דירקטור בכיר, מנהל פיתוח שבבים לתחום ה-SSD ומנהל אתר עומר בווסטרן דיגיטל ישראל. צילום: יפעת גולן

יאיר ברעם, דירקטור בכיר, מנהל פיתוח שבבים לתחום ה-SSD ומנהל אתר עומר בווסטרן דיגיטל ישראל. צילום: יפעת גולן

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"לשמחתי, יש אופטימיות רבה בעולם הטכנולוגיה. אני רואה יותר סטארט-אפים שנולדים, יותר גיוסי כספים ולא מעט חברות בינלאומיות שבוחרות לפתוח בישראל מרכזי פיתוח נוספים ומגדילים מרכזים קיימים.

גם בשנה הבאה, יותר ויותר תעשיות ישתדרגו לעולם הדיגיטלי, וימשיכו לצמוח טכנולוגיות אחסון, ביג דטה, תקשורת מהירה, רכבים אוטונומיים ובינה מלאכותית, שיתפסו חלק יותר גדול בחיים של כולנו".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני מתחבר ליזמים ומשקיעים בטכנולוגיות. יצא לי לפגוש את אביגדור וילנץ לפני כמה שנים, ואני מעריך את הדרך שבא הוא עובד. וילנץ הוא יזם בנשמתו, שלוקח רעיון שהוא מאמין בו, מחפש יזמים, מקים חברה ונשאר מעורב גם ברמה העסקית וגם ברמה הטכנולוגית. אנשים כמותו עוזרים להפוך את מדינת ישראל למובילה טכנולוגית עולמית".

אבנר ברק, מנהל חטיבת הבקרה של אפקון

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בשנה וחצי האחרונות חווינו סגרים והגבלות שצמצמו פעילות ופגעו בענפים שונים. דווקא עולמות הטכנולוגיה והתעשייה חוו עדנה, כתוצאה מהתגברות הצורך בחיבור מרחוק, ובבנייה או שיפור תשתיות על מנת לתמוך בצורך זה. תקופת הסגרים יצרה הזדמנות למפעלים ולארגונים לבצע שדרוגים ושיפורים ולנצל את זמני ההשבתה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אחת התובנות החשובות ביותר שניתן היה ללמוד משנה מאתגרת כדוגמת זו שחווינו היא שכל אתגר הוא למעשה הזדמנות.
במציאות שבה ההגבלות כפו עלינו התנהגות שונה, הגמישות המחשבתית, היצירתיות והיכולת להמציא את עצמך מחדש מאפשרת לחברות להמשיך לשרת את כלל הלקוחות בצורה מיטבית".

אבנר ברק, מנהל חטיבת הבקרה של אפקון. צילום פרטי

אבנר ברק, מנהל חטיבת הבקרה של אפקון. צילום פרטי

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אתגרי הלוגיסטיקה וזמינות כוח האדם המקצועי מחייבים את השוק התעשייתי לבצע שינוי בתפיסת ניהול רצפת הייצור שלו. אני צופה שהשנה המאתגרת שחווינו תאיץ את ההטמעה של תהליכי ייצור אוטומטיים, וניצול המידע שניתן להוציא מרצפת הייצור בצורה חכמה ומיטבית".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אלי בויקיס, מנהל הפעילות של דאסו סיסטמס בישראל. מזה זמן רב שאני שומע על פרויקטים מעניינים שדאסו סיסטמס מעורבת בהם. למשל, במהלך הקורונה היא הצליחה ליצור הדמיית זרימת אוויר בבית חולים בכדי למנוע יכולת הדבקה, או פרויקט Water for life העולמי, שמעודד הקטנת צריכת המים כבר משלב הפיתוח, עוד בטרם מייצרים אבות טיפוס של מוצרים".

לירון ברק, מנכ"לית ומייסדת ביטדאם

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"על אף שהגיוני היה לראות משבר בתעשייה, כי כולם עבדו מהבית ונמנע מהרבה אנשים להגיע לעבודה, ההיפך הוא הנכון – ההיי-טק נמצא בשיא מבחינת כספים שמוזרמים אליו, השקעות וטכנולוגיות, וזה משמח מאוד".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"מהניסיון שלי, אחת התובנות המשמעותיות היא שארגונים קטנים והדרך שבה הם צורכים טכנולוגיה, ובאופן ספציפי אבטחה, השתנתה באופן מהותי – הן מבחינת תקציבים והן מבחינת תפיסת עולם. בשנה האחרונה ארגונים קטנים השקיעו הרבה משאבים על מנת לאפשר עבודה מרחוק, כולל בטכנולוגיות ובתהליכים שמאפשרים ומייעלים אותה, ומביאים לעבודה מאובטחת גם מחוץ למשרד. אבטחת המידע היא חלק אינטגרלי מהמעבר לעבודה מרחוק".

לירון ברק, מנכ"לית ומייסדת ביטדאם. צילום: יח"צ

לירון ברק, מנכ"לית ומייסדת ביטדאם. צילום: יח"צ

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"האצה של המעבר לענן ודיגיטציה של ארגונים, שכן ההבנה הרווחת היא שזה העתיד, וגם העבודה מהבית נהיית חלק סטנדרטי מחיינו. טרנדים אלה מאפשרים רציפות עבודה מכל מקום – לא משנה אם את.ה עובד.ת מהבית, מהמשרד או בכלל ממדינה אחרת".

מיהו.י לדעתך איש.אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"היזם.מת הישראלי.ת, שעם כל הקשיים שהיו בשנה וחצי האחרונות הצליח.ה להצמיח פה חברות גדולות ולהגיע להנפקות שבעבר היו נחלת בודדים.ות".

יותם גוטמן, מנהל השיווק של סנטינל וואן

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה מטורפת לגמרי. האקו-סיסטם המקומי צמח לגבהים שלא נראו מבחינת גיוסים, ומספר גדול מאוד של חברות סיימו מחזור חיים והגיעו לפרקן (הנפיקו). כל זאת על רק צמיחה אדירה, שרק הולכת וגוברת, בדרישה למוצרים, שירותים וטכנולוגיה בכמעט כל קטגוריה של התעשיה – מסייבר, דרך רכבים אוטונומיים ועד לתוכנות ארגוניות וגיימינג".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"מהירות. הכול יותר מהיר וייעשה מהיר עוד יותר. חברות קמות, מגייסות במהירות וצומחות במהירות. מי שלא יהיה מהיר לא יוכל לעמוד בקצב של העולם הזה.

מהירות מחייבת תשתיות גמישות – כולל תשתיות 'חסינות קורונה', כמו ענן ועבודה מכל מקום – ושינוי בגישה, מאחר שאין יותר זמן לעבוד שנתיים במרתף על אב טיפוס וצריך להגיע עם מוצר לשוק המטרה כמה שיותר מהר".

יותם גוטמן, מנהל השיווק של סנטינל וואן. צילום: יח"צ

יותם גוטמן, מנהל השיווק של סנטינל וואן. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה שנראה רגיעה מסויימת בשוק הסייבר ומעבר של הפוקוס לאזורי הפינטק והתעשייה והתחבורה החכמות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי הוא דווקא עובד 'פשוט' בחברה שהנפיקה, והיו רבות כאלה השנה. אדם שעבד בחברה 4-5 שנים והפך השנה למיליונר. האנשים האלה ייסדו עם הכסף שלהם חברות חדשות, שיתחילו את המעגל הבא של ההיי-טק הישראלי".

ג'ין גולובינסקי, מנכ"ל אינטואיט ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה הנוכחית הושפעה בבירור מהמגפה העולמית. מבחינה כלכלית, חברות ספגו הפסדים משמעותיים. חברות היי-טק, לעומת זאת, גילו שוב שיש להן יכולות גמישות ואדפטציה למצבים המשתנים הללו. רוב האנשים עברו לעבוד מהבית והבינו במהירות כיצד הם יכולים להישאר פרודוקטיביים במצב החדש. כתוצאה מהמגפה, שירותים רבים הפכו להיות וירטואליים, והתקשורת עברה להיות כמעט כולה על ידי עזרים דיגיטליים. השורה התחתונה היא שהמגפה מביאה למציאות חדשה ולאתגרים חדשים, שאבטחת המידע היא אחד מהם".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה החולפת הביאה אתה אי ודאות בממדים שכמותם לא הכרנו. עסקים וארגונים היו צריכים לחשב מסלול מחדש, ולחשוב מחדש על האסטרטגיה העסקית והטכנולוגית שלהם. במהלך השנה ניתן היה לראות את החוסן, היצירתיות והאדיבות שהפגינו עובדים כלפי לקוחות, למרות הריחוק החברתי והמצב המשונה. צוותים ארגנו את הזמן, המשימות והעבודה שלהם, ושמרו על פרודוקטיביות גבוהה גם כשהעבודה עברה להתנהל מהבית. כתוצאה מכך התאפשרה הסביבה ההיברידית, שבה צוותים יכולים להחליט בעצמם מתי לעבוד מהבית ומתי לבוא למשרד".

ג'ין גולובינסקי, מנכ"ל אינטואיט ישראל. צילום: אייל מרילוס

ג'ין גולובינסקי, מנכ"ל אינטואיט ישראל. צילום: אייל מרילוס

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"כל המגמות שהחלו השנה רק יקבלו ביטוי נרחב יותר. נראה יותר וירטואליזציה של שירותים ומעבר לעבודה שאינה תלויה במיקום גיאוגרפי.

בנוסף, בכל אותם 'משרדים ביתיים' יהיה צורך לשדרג משמעותית את מה שהספיק כשהבית לא שימש כמשרד, עם רוחב פס, ציוד ואבטחת מידע טובים ומתקדמים יותר. ארגונים ישאפו להגביר את האבטחה, כי גם מחשבים שלא ממוקמים במשרד הפיזי צריכים להיות מוגנים. התעשייה מתחילה להבין את הצורך באבטחת מידע נרחבת יותר, וזה טוב, כי עברייני הרשת כבר שדרגו את השיטות שלהם".

מיהו.י לדעתך איש.אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"זכינו לאנשים מוכשרים רבים בהיי-טק הישראלי, ולבחור רק שם אחד לא יהיה הוגן".

אופיר גורן, מנכ"ל איטון

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה שנה מעולה לתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה. בפעם הראשונה, חברות רבות נאלצו לחפש פתרונות למציאות החדשה שנוצרה. ההוכחה לעלייה בתחום היא בראש ובראשונה מספר הנפקות השיא של חברות היי-טק ישראליות בנסדא"ק ובבורסה בתל אביב".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה האחרונה הוכיחה לכולנו מעל לכל ספק שחייבים לצפות לבלתי צפוי. אם עד עכשיו השוק היה רווי שינויים, בתשפ"א ראינו התעצמות בחוסר היציבות המדיני והכלכלי. המגפה, החיסונים, בעיות המשלוחים מחו"ל ומרכיבים רבים אחרים הראו לנו שהבלתי צפוי הפך לצפוי החדש".

אופיר גורן, מנכ"ל איטון ישראל. צילום: ניב קנטור

אופיר גורן, מנכ"ל איטון ישראל. צילום: ניב קנטור

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"למרות המגפה, ראינו השנה שהעולם לא יכול להיעצר. חברות מצאו דרכים יצירתיות להמשיך לעבוד, עובדים נרתמו לצורך השעה והכלכלה, במובנים רבים, חזרה לעבוד. חברות חייבות להמשיך לעבוד, להתקדם ולהשתפר כדי להישאר רלוונטיות ותחרותיות. גם תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית, שקיבלו תאוצה בשנה האחרונה, ימשיכו להתפתח ולהצעיד אותנו קדימה".

מיהו.י לדעתך איש.אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"קשה לבחור אדם אחד בעידן שבו הכול עובד במשותף. אנשי השנה שלי הם האנשים שעובדים על פתרונות לאנרגיה ירוקה, ויש הרבה כאלה בהיי-טק הישראלי, ובכלל – מסייעים לשמור על כדור הארץ, כולל על מדינת ישראל, לדורות הבאים".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בימים הקרובים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים