הבכירים מסכמים שנה של היי-טק וטכנולוגיה

יובל אלמוגי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחממת טרהלאב

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה שנת מבחן מאתגרת במיוחד, שהטכנולוגיה צלחה במובנים רבים. אציין שניים עיקריים: הראשון הוא הפיתוח המואץ של החיסונים, באופן שטרם נראה עד כה ושהתאפשר כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות. החיסונים אפשרו התגברות מהירה על גלי תחלואה גדולים, ועכשיו הם מסייעים בהתגברות על הגל הרביעי. השני הוא מהפיכת הדיגיטציה, שאפשרה מניעת השבתה עולמית טוטאלית והמשך פעילות של המשק.

בנוסף, השנה האחרונה הייתה שנת התבגרות של ההיי-טק הישראלי, שהראה הן חוסן מדהים – ביכולת להמשיך ולפעול בשיא הכוח ולמשוך את הכלכלה קדימה, למרות הסביבה המשתנה והאילוצים, והן קפיצת מדרגה – ביכולת לגייס הון משמעותי ולהצמיח חברות בינלאומיות גדולות. יש בישראל כיום כ-70 חדי קרן – מספר מדהים, שדומה למספר חדי הקרן באירופה כולה, במיוחד בהתחשב בעובדה שכחצי מהם הצטרפו למועדון חדי הקרן השנה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אני לוקח אתי כמה תובנות: ראשית, העולם הוא גלובלי – משק כנפי פרפר (או עטלף, לפי אחת התיאוריות) בקצה אחד של העולם יכול להשפיע על העולם כולו. התובנה השנייה היא לא לקחת שום דבר כמובן מאליו והשלישית – אסור לשחק עם הטבע. ההתחממות הגלובלית היא עובדה מוגמרת, היא כאן והשפעותיה מרחיקות לכת. העולם הוא עדין, עלינו לשנות את האופן שאנחנו נוהגים בו, לשמור עליו ולרתום את גלגלי הטכנולוגיה, במאמץ עולמי, לשם כך".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המשך מגמת הדיגיטציה בכל תחומי חיינו – בריאות, תעשייה 4.0, מסחר ושירותים, חינוך ועוד; גידול במספר ובהיקפי ההשקעות בתחומי ה-Climate Tech – איכות סביבה, אנרגיה מתחדשת, מקורות מזון חלופיים והקטנת הבזבוז, חקלאות מדייקת וירוקה, וניצול יעיל ובר קיימא של משאבי הטבע; וצמיחת טכנולוגיות בתחומי התחבורה, בדגש על רכבים אוטונומיים ורכבים חשמליים, והחלל".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"עינת גז, יזמית ומנכ"לית פפאיה גלובל, שאותה היא הביאה השנה לשווי של חד קרן. גז היא המנכ"לית הראשונה בישראל של חברה שצמחה ליוניקורן. נקווה שנשים רבות יבואו בעקבותיה, דרך הפתח שהיא פתחה בתקרת זכוכית זו".

שמעון אלקבץ, מנכ"ל אקסנצ'ר ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"למרות מגפת הקורונה, ואולי דווקא בגללה, השנה החולפת תיזכר ככזו שבה השוק שבר את כל השיאים האפשריים: החל מגיוסי ענק של חברות טכנולוגיה, שהובילו להיווצרותם של עשרות יוניקורנים תוצרת ישראל, ועד לפריחה חסרת תקדים בתחומי מערכות המידע והענן.

הקורונה האיצה תהליכים, וחברות רבות הבינו שהן חייבות לזרז פרויקטים שהתעכבו שנים ולהוציא אותם אל הפועל. היכולת לעבוד מרחוק, לנהל חברה מרחוק, שיווק, שרשרת אספקה, המסע שהלקוח עובר, אבטחת הארגון ועוד – כל אלה הם תהליכים שחברות נדרשו להוציא לפועל בבת אחת כדי לצמצם פערים ולא להישאר מאחור".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"בשנה האחרונה ראיתי כיצד שתי תובנות שתמיד הולכות אתי הלכו והתחדדו: התובנה הראשונה היא שכל עסק הוא בבסיסו טכנולוגי. ההשקעה בטכנולוגיה מתבטאת בשורת הרווח ואלה שלא השקיעו בתשתיות הטכנולוגיה לחברה שלהם יישארו מאחור. התובנה השנייה היא שהעובדים הם הלב של החברה – צריך להשקיע בהם, לתת להם תחושת סיפוק מקצועית, משמעות, שייכות ואופק התפתחותי".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הקורונה חיזקה את התפיסה שהתשתית הטכנולוגית של הארגון היא הכוח המניע שלו. אם בשנה שעברה, כשהיא הגיחה לחיינו, ראינו כיצד הענן הפך לכוח מאחורי הישרדותם של עסקים רבים, בשנה הבאה אני צופה שהמגמה הזו תימשך ותעמיק פנימה אל תוך יסודות ארגונים וחברות. תחום מערכות המידע יעבור לחזית הארגון, כזה שמניע את החדשנות בו, וחברות יבינו שעליהן לחבור לחברות שיכולות לעבוד אתם לכל אורכה של שרשרת הערך של הארגון, וכי הראייה הטכנולוגית צריכה להיות הוליסטית ולא ממוקדת פר מחלקה. כבר לא מדובר בתחזוקת מערכות מחשוב אלא בלב הטכנולוגי של החברה, הקשור לשורת הרווח שלה בצורה ישירה".

מיהם.ן לדעתך אנשי.נשות השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי ונשות השנה שלי הם.ן היזמים והיזמיות הישראליים.ות, שהוכיחו שאנחנו לא רק סטארט-אפ ניישן, אלא גם מדינת היוניקורנים. היזמים והיזמיות שבנו כאן חדי קרן מעסיקים אלפי עובדים ומוכיחים בכל יום שתעשיית ההיי-טק הישראלית התבגרה, הבשילה וכעת בונה כאן חברות ענק ולא רק מחפשת אחרי עוד אקזיט מהיר.

אנחנו שומעים על האנשים האלה בדרך כלל רק לאחר שסגרו איזה סבב גיוס ענק או יצאו להנפקה, אבל דרך החתחתים שהם עוברים היא דוגמה לעבודה קשה, נחישות ומסירות. היזמים והיזמיות האלה מוכיחים.ות בכל פעם מחדש שהחדשנות הישראלית כאן כדי לשמש דוגמה לעולם".

עדי אנגל, סמנכ"לית השיווק של וסיטה

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"מנקודת המבט שלנו, השנה האחרונה הייתה שנת הפינטק, עם הרבה שחקנים חדשים ששמו לעצמם למטרה להמציא מחדש את הסטטוס קוו של ההתנהלות הפיננסית. מה שמעניין בעיניי במיוחד במהפכת הפינטק הוא שהיא מובלת על ידי שווקים שהיסטורית נחשבו חלשים יותר, על ידי הרבה מאוד חדשנות שמגיעה מאפריקה, דרום אמריקה ואסיה. בבסיסה, טכנולוגיית הפינטק היא טכנולוגיה 'רזה', ששמה את המשתמש במרכז, שנולדה כדי לשרת את הלקוח על ידי חיבוריות ונגישות גבוהה".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"כבר כמה שנים מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית, ואחרי שנה וחצי של חיים, עבודה ולמידה מרחוק הרגשתי היא שהפוקוס שלנו בתור קהילה צריך להיות על טכנולוגיה ששמה את האדם במרכז, מרחיבה ומעצימה את היכולות של המשתמשים ומייצרת עבורם ערך. בעולם שלנו, הייתה במהלך התקופה האחרונה צמיחה דרמטית של מספר הלקוחות הרשומים להרבה כלים דיגיטליים לניהול עסקים קטנים, אבל החלק שפחות מדברים עליו הוא מי משתמש בכל הכלים האלה חודש או חצי שנה מהיום שבו הוא נרשם, ואיזה ערך הם יצרו עבור הלקוח. זה המקום שהייתי רוצה שנתמקד בו".

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"אני רוצה לחשוב שהרבה מהתקציבים וההבטחות שניתנו בעולם לתמיכה בעסקים קטנים וקהילתיים ימצאו את הנתיב הנכון ללקוחות שזקוקים לתמיכה הזאת. מאז תחילת הסגרים ראינו התגייסות חסרת תקדים של ממשלות וחברות ענק סביב העולם לסיוע לסגמנט הזה, שמהווה עמוד השדרה של הכלכלה העולמית, ואני מאמינה שהרבה מהפרויקטים האלה יתחילו לייצר בשנה הקרובה השפעה אמיתית על חייהם של בעלי עסקים קטנים".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"עינת גז, יזמית סדרתית, שהפכה השנה את פפאיה גלובל ליוניקורן הישראלי הראשון בניהול אישה".

אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בסביבה של אי ודאות מתמשכת ומתעצמת, תחום ההיי-טק והטכנולוגיה הוכיח שוב את עוצמתו, חשיבותו ואיכויותיו: התאמות ניהוליות גובשו ויושמו במהירות, פתרונות טכנולוגיים אפשרו זיהוי מגמות והעמדת מידע לקבלת החלטות, וגובשו ויושמו פתרונות לבעיות ולצרכים שצצו".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"להיות ערוכים לשינויים ולאירועים בלתי צפויים, לפעול לזיהויים ולהתאים את עצמנו לכך. יש אכזבות משנויים ועיכובים, אך יש גם צרכים והזדמנויות שהאירועים יוצרים".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"צפויה שנה דומה. לרגע חשבנו שצפויה תקופה רגועה, הודות לחיסונים, ומצאנו שהרוגע זמני וחלקי. יש להמשיך באותן ערנות ותרבות שפיתחנו השנה, כאשר בעיות נוספות צצו, כגון קשיי גיוס כוח אדם".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"ערן זינמן, ממייסדי מאנדיי, שזיהה צורך – סנכרון משימות יועצים ותכנון תהליכים ללא תכנות, קידם פתרון, שדרג היערכות ניהולית, זכה להערכה בהנפקה מדהימה ופרסם נתונים שהביאו לשיפור נוסף".

ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה שנה של פריצת דרך טכנולוגית בענף ההיי-טק הישראלי. היקפי הגיוסים וההנפקות של חברות ישראליות הגיעו לשיאים חדשים, אך יתרה מכך, השנה הופיעו והתחזקו חברות חדי קרן ישראליות, שבחרו להשאיר את פעילות הפיתוח שלהן בארץ. זוהי מגמה שהשוק נבנה לקראתה במשך תקופה ארוכה, והיוותה התפתחות טבעית של סצנת ההיי-טק המקומית.

ההיי-טק הישראלי, שתמיד היה אטרקטיבי בשוק העולמי, נפתח לעולם בשנה האחרונה באופן שונה, בין היתר בזכות ההתמודדות החיובית של ישראל עם מגפת הקורונה והיכולת של המשק להסתגל למודלים חדשים של עבודה מרחוק, שאפשרו ליזמים לסגור עסקאות מסלון ביתם ולקצר את משך הזמן בין גיוס לגיוס".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה החזקה ביותר היא שניתן ואפילו מומלץ לשנות את דפוס העבודה המסורתי. ענף ההיי-טק הוכיח שמודל עבודה היברידי, המשלב עבודה מהמשרד ומהבית, מביא לרמת פרודוקטיביות גבוהה ולאיזון בית-עבודה נכון יותר. מהצד האחד, העובדים זוכים לגמישות שהם זקוקים לה, ומהצד השני, המעסיקים זוכים למיקוד גבוה יותר, בשל ניצול מיטבי של יום העבודה. יתרה מכך, המודל ההיברידי מאפשר בניית מערכת יחסים בין עובד למעסיק המושתתת על אמון מעל לכל. אני מאחל שכל אחד מאתנו יוכל לנצל את האיזון היפה שנוצר כדי למצוא את הפן היצירתי שלו לצד העשייה במקום העבודה".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בשנה הקרובה אני צופה שימשיכו להופיע טכנולוגיות חדשות שיתמכו במודל העבודה ההיברידי, באמצעות ייעול התקשורת ושיתוף הפעולה בין הצוותים. רוב העובדים מעוניינים בהמשך עבודה במודל היברידי ורוב מקומות העבודה מוכנים לאפשר זאת, כך שגם לאחר מגפת הקורונה, לא צפוי שהמודל ייעלם, אלא רק ימשיך להשתכלל.

חשוב לציין שבנוסף, תחול עלייה במספר מתקפות הסייבר ובתחכום שלהן, וכך גם גידול באימוץ פתרונות אבטחת מידע מתקדמים, שיכולים לתמוך במודל העבודה ההיברידי. נראה גם האצה באימוץ מודלי ענן היברידיים, שמשלבים בין הדטה סנטר המקומי לבין הגמישות של הענן הציבורי.

כמו כן, צפויה להתגבר מגמת המודרניזציה של יישומים ואימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. ארגונים יצטרכו לבנות מערך כוח אדם בעל כישורים הנדרשים למטרה זאת, על מנת לא להחמיץ תובנות מפתרונות הניטור שלהם. מגמה זאת, שזכתה להאצה בשל מגפת הקורונה, מלווה בגידול גם בשימוש במחשוב קצה, שהפך לכלי אסטרטגי בארגונים רבים".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי הם היזמים המובילים את חברות חדי הקרן הישראליות, שמחזקים את הכלכלה הישראלית, ורובם משאירים את מרכז הפעילות שלהם בישראל, במטרה לבנות כאן תעשיה אמיתית ובוגרת יותר".

ראובן (רובי) ארונשוילי, מייסד ומנכ"ל CYE

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זוהי ללא ספק שנת ההתפתחות והבגרות של ההיי-טק הישראלי. המשק הישראלי הצליח לצאת ולנפץ את הקונספציה של האקזיטים והתחיל לגדל חברות בוגרות, גלובליות, מוכרות ואפילו רווחיות. יזמים לא רצים אחרי הכסף, מצליחים 'לנשום' על ידי עסקאות סקנדרי ובונים חברות ענק".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"רבים מדברים על בועה, על שוי מנופח של חברות. בסוף, כל עסקה עומדת בפני עצמה, ויש מאחוריה המון תנאים שכשמנתחים אותם, העסקה שמאחורי המספרים בכותרת דווקא עושה שכל. אין משקיעים טיפשים – אנשים מוציאים את כספם אחרי עבודה מקצועית ועמוקה של בדיקה.

התובנה החזקה ביותר שלי היא עד כמה משמעותי לבנות חברות שמייצרות ערך אמיתי ללקוח, שפותרות בעיה אמיתית רחבה ולא נישתית. אלה החברות שהצליחו ושיצליחו".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני לא רואה שינוי במגמות ב-12 החודשים הקרובים. השוק רווי בכסף של משקיעים, הרבה יותר מבשנים עברו, יש בו הרבה דלק שיחזיק את החברות לזמן רב. אני כן רואה מגמה של קונסולידציה, וחברות גדולות יתחילו לממש כספים שלהן על ידי רכישות של חברות קטנות ובינוניות. אני צופה בשנה הקרובה ירידה בכמות ההנפקות, ייתכן אפילו תיקון קל, אבל אני לא רואה שינוי בסבבי הגיוס הענקיים שאנחנו רואים כיום. יהיו חברות שיהיו שוות הרבה יותר, אבל יישארו פרטיות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"עמית בן דב, מייסד ומנכ"ל גונג".

רן אשל, דירקטור מו"פ ב-PTC

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זאת הייתה שנה יוצאת דופן לתעשיית ההיי-טק העולמית, ובמיוחד לחברות ישראליות. עשרות חברות הונפקו, נמכרו או גייסו לפי הערכות שווי שרק לפני כמה שנים נחשבו דמיוניות. יש נהירה של עובדים לתחום, שעדיין לא מצליחה להדביק את הביקוש, שרק ממשיך לגדול. הגאות הזאת מעוררת השוואות לבועה של סוף שנות ה-90, וקשה להתעלם מקווי הדמיון, אך לפחות עבור חלק מהחברות, הצמיחה בשווי משקפת גידול אמיתי ברווחים. למשל, בתחום הטכנולוגיה התעשייתית, משבר הקורונה גרם לחברות רבות להבין את החשיבות של יכולת שליטה מרחוק במכשירי קצה, והאיץ תהליכים של אימוץ טכנולוגיות אינטרנט תעשייתי של הדברים (IIoT)".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"הקורונה דחפה שינויים בשוק העבודה, שבלעדיה היו קורים אולי בעוד עשור. העולם למד שעבודה מהבית היא אפשרית, ושבמקרים רבים תפוקת העובדים מהבית לא רק שאינה יורדת, אלא אפילו עולה. עם זאת, אני חייב לצנן קצת את ההתלהבות בנושא הזה: המעבר לעבודה מהבית של קבוצות עובדים שכבר היו מגובשות קודם לכן אכן פעל בצורה קלה וחלקה, באופן מפתיע. אבל לאחר יותר משנה של עבודה מרחוק, כאשר יותר ויותר עובדים מצטרפים לארגון מבלי להיות נוכחים במשרד, מתגבשת גם תובנה הפוכה: שיש חשיבות גדולה למפגש הפיזי, ושהטכנולוגיות הקיימות לעבודה מרחוק לא באמת יכולות להוות תחליף מלא לקשר אנושי ישיר. לכן, אני מאמין שבחברות שמאפשרות כיום עבודה מלאה מהבית תהיה פגיעה בלכידות של הצוותים, ובמידת ההזדהות והמחויבות של העובדים לחברה. בסופו של דבר, נראה שהמודל ההיברידי, שחברות רבות בחרו בו, יהפוך לסטנדרט החדש ויישאר אתנו לאורך זמן".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני מעריך שנמשיך לראות מגמה של מעבר מהעולם הפיזי לווירטואלי, ואימוץ מוגבר של טכנולוגיות מציאות רבודה ואינטרנט של הדברים. כמו כן, נראה דרישה מוגברת מצד לקוחות להעביר עוד ועוד מוצרים למודל תוכנה כשירות (SaaS). זה תהליך שנמשך כבר כמה שנים ויש בו יתרונות ברורים ללקוח – קלות בהטמעה, נוחות בשימוש וגמישות בתשלומים, אבל לא פחות מכך ליצרניות התוכנה, שיכולות באמצעותו להעלות את רווחיותן. מגמה נוספת שצפויה להתרחב היא דרישת הלקוחות למוצרים פשוטים ונוחים לשימוש, שהשימוש בהם לא דורש הכשרה ארוכה ויקרה".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"עינת גז מפפאיה גלובל – עם סיפור אישי מרשים, היא מתבלטת כאישה היחידה שמובילה חברה בתוך גל ההצלחות האחרון. הקושי להוביל חברה מאפס להצלחה משמעותית מוכפל כאשר מדובר באישה בעולם המאוד גברי של קרנות הון-סיכון, ולכן ההצלחה שלה מרשימה יותר".

נועה אשר, מנכ"לית מעבדת החדשנות של NTT בישראל

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה התאפיינה במיוחד במעבר מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן, כאשר מנוע הצמיחה העיקרי הוא סבבי גיוס גדולים של חברות בשלבי צמיחה. המגמה הזו לא פסחה על המשך המומנטום החיובי ביחסים בין ישראל ליפן, וראינו זאת בהיקף ההשקעות היפניות בישראל ואת האמון הרב שלהם בהיי-טק הישראלי".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"כושר ההתאוששות שהפגין ההיי-טק הישראלי במהלך משבר הקורונה והיכולת להגיב מהר ולהתאים את סביבת העבודה לעולם החדש הם בעיניי מעוררי השראה. מהתקופה המאתגרת הזאת למדתי שאפשר לחזק קשרים עם שותפים זרים גם ללא מפגשים פנים מול פנים והעסקים ממשיכים כהרגלם".

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"בעקבות מגפת הקורונה, אני צופה המשך של מגמות הטרנספורמציה הדיגיטלית וחיפוש פתרונות בריאות דיגיטלית. בנוסף, הקורונה, ואתה מודל העבודה ההיברידי, זימנו אתגרים רבים בתחום אבטחת הסייבר. לדוגמה, שימוש של עובדים בציוד אישי (BYOD – Bring Your Own Device) וברשת תקשורת אישית (BYON – Bring Your Own Network) והעברת חלקים ניכרים מהתעבורה לענן. מציאות זו מזמנת מתקפות וסיכונים רבים, שחברות רבות מחפשות פתרונות עבורם בעולמות הסייבר, בדגש על סייבר לארגונים".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי הוא נפתלי בנט – במקור יזם ואיש היי-טק, שמניותיו נסקו במהלך השנה החולפת והוא עשה פיבוט מוצלח כשהגיע לכיסא ראש הממשלה. הוא ללא ספק איש היי-טק בבסיס ואני מקווה שנראה את היכולות שלו ככזה גם בתפקיד הנוכחי".

אלי בז׳רנו, מנכ״ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בכל מקום בעולם ובכל זמן בהיסטוריה האנושית, הטכנולוגיה הובילה שינויים מהאופן שבו התפתחה התבונה האנושית, ואתם גם אספקטים חברתיים וכלכלים כאחד. הכוח שמניע את העולם הוא הטכנולוגיה, והיא לא עוצרת לרגע.

בעולמות המטבעות הדיגיטליים, אנחנו עדים לשינוי, להתבגרות כלכלית גלובלית, בהיקפים שטרם ידענו. רשתות מטבע מבוזרות מובילות תנועת סחף ודוהרות בתוך שנים בודות מרעיון מופשט לשימוש בר קיימא, שכבר מאומץ על ידי חברות מהגדולות בעולם. בנוסף, מיזמים פיננסיים, כמו אפליקציות מבוזרות על רשתות בלוקצ׳יין (dApps), מאפשרות למפתחים ברחבי העולם לשרטט גרסה חדשה לעתיד שלנו – זה הפיננסי אבל לא רק. קחו למשל את הנפקות הטוקנים הייחודיים (NTF). האפשרות של אדם ליצור תוכן דיגיטלי ולתעד את האוטנטיות שלו היא קפיצת דרך בקשת רחבה של נושאים: מאומנות דרך פיסות היסטוריה ועד למנגנון זכויות יוצרים שמתאים למאה ה-21".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"הקריפטו פה והוא כבר משנה את העולם. אני חוזר על זה בכל שנה מאז שנחשפתי לביטקוין בפעם הראשונה".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"מגמת כניסת עולם הקריפטו למיינסטרים ברורה והיא תואץ בשנה הקרובה. התשואה תמשיך לעורר את עניין הציבור והתקשורת, מה שיביא לעוד רגולציה. צריך להזכיר כאן גם את כניסת הבנקים, חברות הביטוח, חברות האשראי ושאר הגופים הפיננסיים הגדולים לתחום, אם כנותני שירותים ואם כמחזיקי נכסים דיגיטליים".

אורי בייטלר, מייסד ומנכ"ל פליופס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה שנה מכוננת. זו השנה שבה כל תפיסות העולם והנחות היסוד שלפיהן אנחנו חיים אותגרו ונבחנו מחדש – דבר שהוביל לגל חדשנות וצמיחה חסר תקדים בישראל. נוצרה שכבה משמעותית של חברות טכנולוגיות פורצות דרך, שנבנות להיות חברות גדולות ומובילות שוק גלובליות ושדוחפות את כל התעשייה קדימה, למקומות מדהימים.

מגפת הקורונה והשינויים שהיא הביאה אתה שימשו זרז משמעותי לטרנספורמציה הדיגיטלית, שמצדה הביאה להגדלה משמעותית בצריכת שירותי הענן ובדרישות אחסון המידע. המחסור החמור בשבבים בחודשים האחרונים הוא פועל יוצא, בין השאר, של הגדלות הביקושים הללו".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"כל אתגר ומכשול הוא הזדמנות להמציא את עצמך מחדש. בנוסף לכך, הגענו לשלב המדהים שבו עולם הטכנולוגיה מסוגל לתת מענה למשברים גלובליים שבעבר השפיעו באופן גורף על כל המשק, ולכן הוא הולך והופך לסיגמנט דפנסיבי בכלכלה העולמית".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני מאמין שבניית העולם החדש תימשך, ופתרונות חדשניים ויצירתיים רבים ימשיכו להופיע ולדחוף קדימה את תעשיית ההיי-טק ואת כל התעשיות המשיקות לה, בקצב חסר תקדים.

חברות ימשיכו לגדול בקצב מואץ ויבססו שיווי משקל חדש במשק הישראלי, תוך מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות כוח האדם המקצועי. כל שאר המשק – העולם המשפטי, עולם החשבונאות והכספים, עולם הבידור ועוד – יקבל רוח גבית מכך, ושכבה חדשה של סטארט-אפים יקומו ויגדלו בקצבים שוברי שיאים.

כמו כן, אני צופה שטכנולוגיות שקשורות למהפכה הדיגיטלית יחוו צמיחה משמעותית. בין הטכנולוגיות האלה אפשר למנות אבטחת נתונים בענן, תשתיות ענן, אחסון נתונים ולמידת מכונה. גם טכנולוגיות הקצה יזכו לצמיחה חסרת תקדים, בד בבד עם גידול בשימוש בענן הציבורי, והן ישמשו קרש קפיצה למעבר ולשימוש בענן בקרב חברות עתירות מידע בתחומים כמו רכבים אוטונומיים ואסדות קידוח. חברות שישכילו לתת פיתרונות לכמה מהסגמנטים המוזכרים לעיל ייהנו מצמיחה חסרת תקדים".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אורי פרנק. הבאת זרוע החומרה של גוגל לישראל שמה את החותמת על תחיית תעשיית השבבים המקומית, ועל הצורך ההולך וגובר בחדשנות מבוססת חומרה. יחד עם גופים גדולים נוספים וחברות סטארט-אפ רבות, ענף השבבים ימשיך לצמוח בקצב חסר תקדים בכל התעשיות הצומחות בעולם".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסו בימים הקרובים.