המשך הפרויקט: תשפ"א על פי בכירים בהיי-טק

איזו שנה זו הייתה להיי-טק? אילו מגמות ישלטו בשנה הקרובה? ומיהו.י איש.אשת השנה של הבכירים? מנכ"ליות, מנמ"רים ומנהלות נוספות מהענף מסכמים שנה של עסקים וטכנולוגיה בצל קורונה ● חלק ד' בפרויקט המיוחד של אנשים ומחשבים

מסכמים שנה של היי-טק. אילוסטרציה: Daoleduc, BigStock

ג׳סטין ג׳וש, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד משותף של לייטיקו

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"לקח לתעשיית ההיי-טק זמן מה כדי להתאושש ולקום על הרגליים בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה, אבל מהר מאוד התגלו ההזדמנויות הטמונות בטכנולוגיות חדשות, במיוחד כאלה שתמכו בעבודה מרחוק, לימוד מרחוק וכדומה. למשל, זום. ההזדמנויות הללו הניחו את הבסיס להצלחות הגדולות של השנה. טכנולוגיות שהוכיחו את עצמן והתמודדו עם האתגרים שהביא עמו משבר הקורונה מינפו את עצמן לצמיחה מרקיעת שחקים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח איתך מהשנה האחרונה?
"יותר מכל דבר אחר, למדתי עד כמה ההיי-טק הישראלי עמיד ורב עוצמה. צוותים עבדו שעות מטורפות, טיפלו במקביל בכל הצרכים האישיים והמשפחתיים המורכבים, והפיקו מעצמם תוצאות גבוהות. מדהים לחוות את החדשנות, ההשקעה וההצלחה העסקית של מספר כה גדול של חברות בתחומים רבים ומגוונים, על אף האתגרים".

ג'סטין ג'וש, סמנכ"ל טכנולוגיות ושותף מייסד בלייטיקו. צילום: אינה יונק

ג'סטין ג'וש, סמנכ"ל טכנולוגיות ושותף מייסד בלייטיקו. צילום: אינה יונק

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"גמישות היא שם המשחק. שינויים ימשיכו לאפיין את העתיד הקרוב, ולעתים הם יקרו במהירות גבוהה. בחודש מאי סברנו שהמגפה חלפה, אבל עכשיו אנחנו שבים למגבלות שונות. משמעות הדבר היא שחברות היי-טק תצטרכנה להמשיך לחשב את מסלולן מחדש כל העת – הן במציאת הזדמנויות עסקיות חדשות והן בהתאמות בתחום המשאב האנושי, לרבות גמישות בעבודה, עבודה מרחוק ואפשרויות נוספות, תוך שמירת לכידות חזקה בין חברי כל צוות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק?
"רפי סווירי, מייסד משותף ומנכ"ל ווקמי. סווירי הוא יזם משכמו ומעלה, איש שבנה חברה מלמטה עד להנפקה פנומנלית. הוא שילוב של איש חזון עם יכולת ביצועית ממדרגה ראשונה".

יונתן גייפמן, מנכ"ל דסי (Deci)

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההייטק והטכנולוגיה?
"השנה ראינו תגליות טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה. לצד זאת, הקורונה האיצה את הצורך באימוץ פתרונות המבוססים על בינה מלאכותית, והשוק הגיב בהתאם, עם המשך גידול מסיבי בהשקעות וצמיחת ההכנסות של חברות בתחום".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שאפשר לעבוד ולעשות ביזנס מרחוק. יש לזה יתרונות רבים וזה בהחלט עוזר באיזון בין חיי בית ועבודה. יחד עם זאת, ראינו שהרבה אנשים מעדיפים כן להגיע למשרד, לפגוש את חברי הצוות ולחוות את האווירה החברתית שיש בו. הרגשת השייכות הזו חשובה לאנשים, וקשה מאוד לחוות את זה דרך הזום".

יונתן גייפמן, מנכ"ל דסי. צילום: יח"צ

יונתן גייפמן, מנכ"ל דסי. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"עד לא מכבר היו מספר רב של חסמים טכנולוגיים, שמנעו שילוב פרקטי של בינה מלאכותית המבוססת על מודלי למידה עמוקה בתעשייה, כגון זמני חישוב ארוכים ועלויות תפעול גבוהות. בשנה האחרונה חסמים אלה נפרצו ולכן אני צופה האצה משמעותית של שילוב מודלים מסוג זה בעוד ועוד יישומים פרקטיים בשוק".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהייטק הישראלי?
"רועי מן וערן זינמן, מייסדי מאנדיי. ראינו השנה גל הנפקות של חברות ישראליות ומכל ההנפקות נראה שזו של מאנדיי הייתה מוצלחת במיוחד. זמן לא רב לאחר ההנפקה החברה אף עקפה את Wix (שממנה היא יצאה) מבחינת שווי שוק, וזה בהחלט נתון חריג ומרשים ביותר".

ירון גלבוע, מנכ"ל טורבוג'ן

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"למרות משבר הקורונה, ההיי-טק הישראלי צמח באחוזים גבוהים. האפשרות לעבוד מרחוק, הגמישות התעסוקתית ומספר השיא של גיוסי הון בקרב החברות הישראליות הראו שניתן להפוך כל משבר להזדמנות. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שיש יותר ויותר יזמים בוגרים, שכבר עשו אקזיט אחד או יותר בעברם, ומכירים את התעשייה לאורכה ולרוחבה.

בשנה האחרונה חלה צמיחה משמעותית בתחום הטכנולוגיות הסביבתיות (קלינטק או גרינטק). העלייה במודעות לצורך בשמירה על כדור הארץ, קידום אנרגיה ירוקה וייצור חשמל מקומי הובילו יזמים ומשקיעים רבים להיכנס לתחום חשוב זה ולהוביל פיתוחים טכנולוגיים, שישפיעו במידה רבה על צורת החיים שלנו. הבנק העולמי, ה-OECD ואפילו מדינת ישראל פרסמו תוכניות תמרוץ ירוקות והקצו מענקים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. מדובר בשוק בשווי של מיליארדי דולרים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"ענף ההיי-טק הישראלי עבר בתשפ"א תהפוכות רבות, אך הוכיח את הגמישות והדינמיות שלו, בכך שמצא דרכים יצירתיות להתמודד עם המציאות החדשה, תוך שהוא מגיע לשיאים חדשים. הייתי אומר שהתובנה הכי משמעותית מהשנה האחרונה היא שהשינוי הוא תמידי, וגם אחרי שנעבור את משבר הקורונה, כמנהלים, אנחנו חייבים להטמיע את המיינדסט הזה".

ירון גלבוע, מנכ"ל טורבוג'ן. צילום: יח"צ

ירון גלבוע, מנכ"ל טורבוג'ן. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בעקבות דו"ח האקלים מעורר הדאגה שהאו"ם הוציא באחרונה אני צופה התחזקות משמעותית של המגמה הירוקה, לרבות בהיבט הטכנולוגי. משק האנרגיה עובר מהפכה של ממש, באמצעות מעבר לייצור מקומי של אנרגיה, אנרגיות מתחדשות, המתבססות על מערכות סולריות, אנרגיית רוח, גז טבעי ועוד. אני צופה שממשלות רבות, בהן ממשלת ישראל על משרד האנרגיה שלה, יגדילו את תמיכתן בהרחבת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ויקדמו תוכניות ארוכות טווח בתחום זה. כמו כן, יזמים רבים ומשקיעים פרטיים יזהו את הפוטנציאל הענק שטמון בענף זה ויובילו לזרם של פרויקטים חדשים".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"המהלך שהוביל אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל רשות החדשנות, של השקת מסלול לחברות נפגעות קורונה, מזכה אותו כאיש השנה בעיניי. היכולת שלו ליזום בגוף ממשלתי בצורה כל כך מהירה ואפקטיבית תוכנית חדשה היא ייחודית בעיניי. אני מכיר הרבה חברות ששרדו בעקבות היוזמה הזאת.

יש לציין כאן גם את מהנדסי המכונות והאווירונאוטיקה, שצעד אחרי צעד הופכים את ישראל למעצמת אנרגיה וקלינטק עולמית".

שי גלילה, סמנכ"ל בכיר וראש אגף מערכות חיסכון ארוך טווח, מערכות מכירה ושירות בחטיבה הטכנולוגית בהראל ביטוח ופיננסים

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בשנה האחרונה הואצו תהליכים שהדגישו עוד יותר את הצורך בדיגיטל, והושקעו משאבים רבים בפיתוח מואץ של מנגנוני שירות עצמי, תוך מיקוד בלקוח, שיפור החוויה שלו, והרחבה משמעותית של השירותים עבורו. הכול התאפשר בעזרת שילוב טכנולוגיות חדשניות, שהגדילו משמעותית את תהליכי הקצה לקצה (End 2 End) ללקוח, תוך התבססות על הדטה האישי שלו.

גם השירות ללקוח התאפיין בשירותים דיגיטליים רב ערוציים, שמשלבים בוט, מענה בווטסאפ, תקשורת ותמיכה מבוססת וידיאו ושיתוף".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"הקורונה היא לא אירוע חולף וארגונים מחויבים להעמיק את ההשקעה שלהם בתקשורת בלתי אמצעית, שירות אישי ואוטומציה של תהליכים, לצד מתן כלים טובים יותר לעבודה היברידית של עובדים וספקים, שיאפשרו המשכיות ורציפות במתן השירות והתמיכה".

שי גלילה, סמנכ"ל בכיר וראש אגף מערכות חיסכון ארוך טווח, מערכות מכירה ושירות בחטיבה הטכנולוגית בהראל ביטוח ופיננסים. צילום: טל שחף

שי גלילה, סמנכ"ל בכיר וראש אגף מערכות חיסכון ארוך טווח, מערכות מכירה ושירות בחטיבה הטכנולוגית בהראל ביטוח ופיננסים. צילום: טל שחף

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בתשפ"ב, ארגונים ימקדו השקעות תתמקד בחיזוק האבטחה של הערוצים הדיגיטליים, בהיערכות שוטפת לאירועי אבטחת מידע וסייבר, בזיהוי הלקוחות, בשמירה על המידע שלהם ובשיפור מתמיד של הכלים הטכנולוגיים, כדי לאפשר חוויית לקוח מקסימלית ואת השירות הטוב ביותר גם ברגעי משבר".

ליאנה גליקס, מנהלת חטיבה עסקית גלובלית בתחום ביטוח אלמנטרי ומשני בסאפיינס

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו שנה שהוכיחה לנו שהחדשנות והטכנולוגיה מעצבות את העתיד, ובמקום שבו יש אתגר – יש יצירתיות. המשבר העולמי אתגר את ההיי-טק למציאת פתרונות והעולם גילה ביתר שאת שישראל חזקה ביצירתיות ובטכנולוגיה, ושכדאי להשקיע בחברות ישראליות. חיזקנו את מעמדנו כסטארט-אפ ניישן, עם כמות השקעות עצומה ומספר יוניקורנים יוצא דופן.

הצמיחה המואצת הביאה עמה עלייה משמעותית בדרישה לעובדים בענף ההיי-טק ושוק העבודה הפך לתחרותי מאוד, כאשר העבודה מהבית והעבודה ההיברידית פתחו בפני העובדים הזדמנויות רבות, עם היטשטשות הגבולות הגיאוגרפיים.

עומדים בפני חברות אתגרים והזדמנויות. הן נדרשות להיות קשובים עוד יותר לצרכי העובדים, להיערך לשינויים בשוק, ולהיות חדשניות, זריזות ואג'יליות. זה בא לידי ביטוי בפן המקצועי וגם בתהליכים כמו גיוס וקליטת עובדים חדשים, ובאופן ההתנהלות מול העובדים, שכאמור, נדרשים לבצע את המוטל עליהם בצורה שונה מזו שהורגלו אליה, לעיתים רחוק מהחממה המקצועית. זוהי גם הזדמנות להכניס דם חדש ורעיונות חדשים לארגון".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"בעקבות הקורונה טסנו פחות, אבל הדרישות העסקיות והדרישות הקשורות בפרויקטים לא התמעטו. נהפוך הוא. נדרשנו לחשוב אחרת ולפעול אחרת כדי לשמור על הקשרים הבין אישיים, הכל כך חשובים לנו כבני אדם – בין אם מדובר בפן המשפחתי, החברתי או המקצועי, וליצור או לשמור על מערכות יחסים ושותפות ללא מפגשים פנים אל פנים, אלא באמצעים טכנולוגיים.

השנה הזו פתחה לנו את גבולות המחשבה. גילינו שאפשר גם אחרת. קצב החיים הואץ, אנחנו נדרשים לדלוור יותר בפחות זמן. אז נכון, חסכנו זמן נסיעה, אבל נדרשנו להיות יעילים יותר וזריזים יותר. מה גם שזמן ההגעה לשוק התקצר, וימשיך להתקצר.

יש כאן הזדמנות לאתגר את עצמנו, לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות יצירתיים יותר. בנוסף, עולם ההיי-טק פתוח יותר לשונות ולגיוון".

ליאנה גליקס, מנהלת חטיבה עסקית גלובלית בתחום ביטוח אלמנטרי ומשני בסאפיינס. צילום: יח"צ

ליאנה גליקס, מנהלת חטיבה עסקית גלובלית בתחום ביטוח אלמנטרי ומשני בסאפיינס. צילום: יח"צ

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"התופעות שראינו בשנה האחרונה ימשיכו, ובעיקר המעבר לדיגיטל. מי היה חושב בעבר שנוכל לנהל שיחת וידיאו עם רופא או לשלוח לו שאילתה דרך האפליקציה ולקבל תשובה, מרשם והפנייה. מי היה מאמין שנוכל לקבל שירות ממשלתי מהבית. ומה גילינו? שהכול אפשרי! שכשיש צורך ורצון – נמצא פתרון.

הציבור עובר שינוי, ושינוי זה נדרש מכל סקטור באשר הוא. כולנו נדרשים לספק את אותה החוויה שיש לאנשים בגוגל או באמזון – בין אם מדובר בבנק, חברת ביטוח או חנות. הדרישות האלה מחייבות את כולם לחשוב, לפעול ולתקשר אחרת".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי
"אנשי השנה שלי הם העובדים, שעבדו מהבית והמשיכו לדבוק במטרה. עברנו שנה מאוד אינטנסיבית, שהציבה בפני כולנו התמודדות עם אתגרים חדשים ושונים. יחד איתם, הנהלות החברות, שהתגמשו והתאימו את עצמן במהירות לעולם המשתנה והמתפתח בקצב מואץ מזה שהורגלו לו בעבר. כולנו נדרשנו לחשוב ולפעול אחרת, ובארץ נעשתה קפיצת מדרגה מרשימה".

רחלי גנות, מייסדת ומנכ"לית רייצ'יפ

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א התחילה עם משק שהיה נתון תחת מגבלות וצמא לפרוץ מחדש. אנחנו מקבלים ברגשות מעורבים את הידיעות על ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, אמזון ופייסבוק, שמתגברות את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל. מחד, מדובר בחדשנות שמעוררות שמחה וגאווה על ההזדמנויות שתיווצרנה בשוק, אבל מאידך – גם חששות בקרב חברות ישראליות, שזקוקות לכוח אדם מיומן ויציב כדי לעמוד במשימותיהן ולנצל את תנופת ההתחדשות.

בנוסף, השנה הייתה שנת שיא של הנפקות וצמיחת חברות יוניקורן, שמגייסות סכומי עתק ומגדילות גם הן את התחרות על עובדים טכנולוגיים מקצועיים.

באשר לשוק השבבים העולמי – הוא סובל כבר כמה שנים ממחסור חמור בכוח אדם, שהקורונה רק החמירה: היא גרמה לחוסר איזון בכך שהורידה תפוקות והעלתה ביקושים, בעוד שמפעלי שבבים נאלצו להוריד הילוך בעבודתם בשל מגבלות הסגרים והריחוק החברתי. בנוסף, השהות הרבה בבית הכתיבה לצרכנים רכישת עוד מחשבים ומכשירים אלקטרוניים הנסמכים על שבבים. כמעט כל מכשיר אלקטרוני הוא מחשב שעובד על שבב. תעשיית הרכב, שהופכת את המכוניות לממוחשבות וחכמות, מגדילה עוד יותר את הדרישה לשבבים.

פיתוח השבבים כולל תהליכים מורכבים של תכנון והנדסה. לצורך כך דרושים מהנדסי שבבים מהמעלה הראשונה, שעליהם מתקיימת מלחמה קשה בין חברות הטכנולוגיה השונות. משכורות גבוהות, הטבות וסביבת עבודה מפנקת הן הסטנדרט. ועדיין, חברות רבות מתקשות מאוד לגייס מהנדסי שבבים, בשל המחסור החמור בכוח האדם בתחום. כמענה למצוקה זו, יש יותר ויותר חברות שבונות צוותי מו"פ היברידיים – עובדי הארגון המשולבים עם צוותי מיקור-חוץ שמתמחים בתחום".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"חווינו תקופה של טכנולוגיות משבשות ואי ודאות במובנים רבים: מידע שמשתנה חדשות לבקרים לגבי הנחיות הקורונה, חיסונים, בדיקות והגבלות. למרות עידן המידע הנגיש, נראה שהרבה ידע חסר והמציאות המשתנה משיגה את איסוף המידע ופיתוח הפתרונות. אי הוודאות, בשילוב העבודה מרחוק, נמצאים תדיר על שולחנם של מנכ"לי חברות ההיי-טק וחברות נוספות. התובנה שלי מהשנה האחרונה היא פשוט לסמוך יותר על עצמנו, לפעול מתוך אחריות אישית ולסגל חשיבה גמישה ויצירתית. אין אמת אחת ואין הוראות הפעלה, עלינו לבחון ולבחור בכל נקודת זמן את מה שמתאים בצורה המיטבית – עבורנו ועבור הארגון שלנו".

רחלי גנות, מנכ"לית רייצ'יפ (בחולצה הלבנה). צילום: תומי הרפז

רחלי גנות, מייסדת ומנכ"לית רייצ'יפ (בחולצה הלבנה). צילום: תומי הרפז

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"אני צופה המשך האצה של תחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה בכלל, ובתחום המוליכים למחצה בפרט. עד היום ראינו AI בעיקר בתעשיות שהשגיאות בהן פחות קריטיות, כמו אי-קומרס ומדיה חברתית. המגמה כעת היא האצה שלו בתעשיות הרגישות יותר, כמו הפינטק, התעופה, התעשיות הביטחוניות, הרכבים האוטונומיים והמדיקל. בשביל הרצת האלגוריתמים של למידת המכונה נדרש כוח מחשוב גבוה וראינו השנה שיא של השקעות בשבבי AI".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שמהווה ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק, מדעי החיים ושאר התעשיות המתקדמות בישראל. עו"ד מאיר רובינשטין מובילה ומתכללת את עבודתן של מאות חברות מכל קצוות התעשייה, בהן קרנות הון סיכון, מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות, חברות צמיחה ובוגרות, סטארט-אפים, חממות, חברות מסחור, אוניברסיטאות ובתי חולים, מרכזי חדשנות, עיריות ועוד. קולו של האיגוד בראשותה הוא קולה של תעשיית ההיי-טק הישראלית מול הממשל, והוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הדרגים המקצועיים והפוליטיים הבכירים במשרדי הממשלה, כמו גם עם הכנסת והוועדות הרלוונטיות בה.

במסגרת תפקידה, עו"ד מאיר רובינשטין מובילה את האיגוד במתן פתרונות לאתגרים החשובים של תעשיית ההיי-טק הישראלית, ודאות עסקית וקלות לעשיית עסקים בישראל, טיפול במחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק, קידום החינוך הטכנולוגי, קידום הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, הבאת עוד השקעות בתעשייה ושילוב אוכלוסיות מגוונות. המשותף לכל הנושאים האלה הוא שמדובר במטרות על, שלא משרתות רק את האינטרסים של ההיי-טק, אלא מביאות בחשבון שחדשנות בת קיימא משגשגת רק בתוך חברה חזקה וקהילה מגוונת ומגובשת".

אברון גר, סגן נשיא לשיתופי פעולה בנובה

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"הקורונה אילצה תעשיות טכנולוגיות שלמות להשתנות ולהתייעל. בעקבות השינויים המסיביים האלה אנחנו חווים האצה חסרת תקדים של תהליכים דיגיטליים, שיוצרים עודפי ביקוש לשבבים ברמות שהביאו למחסור גלובלי כמעט בכל תחומי האלקטרוניקה. כיום, בתום שנה של מחסור משמעותי, זמני אספקת השבבים גדלו מאוד, לצד עליות מחירים.

עודפי הביקוש מורגשים גם במנועי צמיחה מסורתיים, דוגמת מחשבים אישיים, קונוסולות משחקים ומחשבים ניידים, וגם במנועי צמיחה חדשניים שהואצו, כמו תעשיית הרכבים, מכשירי הדור החמישי, ועולמות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה. חוסר היכולת של תעשיית השבבים להגיב בקבועי זמן מהירים כאלה הצריך נקיטת אמצעים משמעותיים, כמו בניית מפעלים חדשים והרחבה מסיבית של מפעלים קיימים. יצירת היצע גדול יותר של שבבים לעמידה בביקושים הנרחבים לוקחת זמן והביקושים בהיקף הנוכחי יכולים להימשך לתקופה ארוכה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה שלי היא שאם עובדים מהר, בגמישות מרבית ובפתיחות תוך כדי שקיפות מלאה של כל המעורבים, אפשר לשנות ולהתאים את סגנון העבודה ואפילו להשיג תוצאות טובות גם במשבר שכזה. למרות החששות לגבי עמידה ביעדי הפיתוח וזמני הייצור, בגלל המעבר לעבודה מהבית, חברות לא רק שעמדו ביעדי הפיתוח והאספקה, אלא עשו את זה בהצלחה רבה. ארגונים למדו להעצים את הצוותים המקומיים והגלובליים, שקרובים ללקוחות, ולהשתמש באמצעים מתקדמים כדי להכשיר אנשים ולפתור בעיות שבעבר הצריכו תמיכת מומחים מרחוק".

אברון גר, סגן נשיא לשיתופי פעולה בנובה. צילום: מורן עופר

אברון גר, סגן נשיא לשיתופי פעולה בנובה. צילום: מורן עופר

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה שהמחסור בשבבים ימשיך ללוות אותנו גם בתשפ"ב ושיצרני השבבים ישקיעו יותר כסף כדי להגדיל את ההיצע בצורה מהירה יותר. הקמת מפעל ייצור שבבים עולה בין 10 ל-20 מיליארד דולר, ולוקח בין שנה לשנתיים להשלים את הבנייה, לגייס ולהכשיר את כוח האדם. כלומר, מעבר לקיבולת הייצור הקיימת היום, שכבר מנוצלת במלואה, ייקח לא מעט זמן להשלים את הפערים. בצד הגדלת התפוקה של יצרנים אלה אני צופה ששיבושים בשרשרות האספקה יתגברו ככל שהמגפה תימשך.

מגמה נוספת שתופסת תאוצה משמעותית היא היישום של למידת המכונה לטיפול בכמות ההולכת וגדלה של נתונים בצורה מתמטית ותוך כדי לימוד אוטומטי של פתרונות שונים.

כמו כן, בעקבות התפתחות מנועי הצמיחה האלקטרוניים והביקוש הגובר לשבבים מהירים יותר וקטנים יותר, אנחנו עדים לשינויים טכנולוגים חדשניים ומורכבים בצורות שבהן שבבים אוגרים זיכרון ומייצרים יכולות מחשוב עצומות. לפני שני עשורים מיתוג של טרנזיסטור התבצע בשני ממדים (2D Planar), ב-10 השנים האחרונות התבצע המעבר לשלושה ממדים (FinFET) וממש בימים אלה מתרחש המעבר לדור החדש (Gate All Around), שבו המיתוג נעשה בארבעה ממדים ובמספר שכבות. המעבר הזה הוא תהליך מורכב, שכולל פיתוח של תהליכי ייצור חדשים ומחייב הרבה יותר בקרה בתהליך הייצור.

המגמה הרביעית היא המאבק על כוח האדם, שילך ויגבר. כך בהיי-טק בכלל ובתעשיית השבבים בפרט".

מיהם.ן לדעתך אנשי.נשות השנה בהיי-טק הישראלי?
"באופן כללי, מנכ"ל.ים של יוניקורנים. ללא ספק, תשפ"א הייתה השנה של החברות שהצטרפו למועדון החד קרן, ואחד מכל 10 יוניקורנים בעולם הוא ישראלי. ספציפית, אני בוחר בעינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל, שהיא היזמת הראשונה שנכנסה למועדון היוקרתי של חדי הקרן. בתור אבא לשתי בנות אני רוצה לראות יותר נשים מובילות בהיי-טק, ולעודד יותר נשים בכל הרמות להצטרף ולהתקדם בעולם הזה".

אמיר דינור, מנהל מו"פ ל-Structure Data באי-ביי

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה שנת שיא להיי-טק הישראלי, עם שורה ארוכה של הנפקות וגיוסים, ששינו בהרבה מובנים את כללי המשחק, לפחות בכל הקשור לגיוסי כוח אדם ולסדר העדיפויות של מועמדים.ות למשרות שונות.

גם התחום שבו אי-ביי פועלת – האי-קומרס – חווה שנה יוצאת דופן, שניפצה את כל התחזיות המוקדמות לענף והקפיצה אותו כמה שנים קדימה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנות הכי רלוונטיות נוגעות לאספקטים של כוח האדם. בעקבות השנה המוצלחת של ההיי-טק הישראלי, סטארט-אפים רבים כבר יכולים להתמודד עם התנאים שמספקים התאגידים הגדולים, ולכן חברות צריכות לחשוב מה הן נותנות למועמדים מעבר לתנאים ה-'יבשים'. איך הופכים לחלק ממרקם החיים של העובד, כיצד מספקים מענה לצרכים נוספים שלו, מעבר לכלכליים, ואיך מונעים את התנודתיות הרבה שהענף מתאפיין בה.

תובנה נוספת נוגעת לצורך לזכור שהאמצעים הקיימים לעבודה מרחוק הם אמנם יעילים, אבל לא מהווים תחליף למפגש בין אישי. נדרש הצורך למצוא את הדרכים לייצר, גם בתקופה משברית כמו זו, מפגשים בין אישיים במטרה לגבש צוותים מגובשים וחזקים יותר".

אמיר דינור, מנהל מו"פ ל-Structure Data באי-ביי. צילום: יח"צ

אמיר דינור, מנהל מו"פ ל-Structure Data באי-ביי. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אנחנו נמצאים בעיצומה של מגמת הדטה. יותר ויותר ארגונים מתחומים שונים נכנסים לעולמות המחשוב המתקדם, וכתוצאה מכך נוצרות כמויות עצומות של נתונים, שהיו בעבר בעיקר נחלתן של חברות ההיי-טק. כפועל יוצא מכך, חברות רבות בוחנות דרכים להוצאת הדטה והתובנות הרלוונטיות מהמאגרים העצומים באמצעות שימוש בעולמות הבינה המלאכותית ולימוד המכונה.
המגמה אמנם בעיצומה, אבל עדיין קיימים פערים משמעותיים, בין אם בכוח אדם איכותי ובין אם בתשתיות ובכלים שמאפשרים לעשות זאת בצורה אפקטיבית. לכן, אני צופה שהמגמה של הנגשת יכולות ראיית המחשוב, לימודי המכונה, עיבוד השפה הטבעית ועוד תמשיך להתפתח ולהתקדם, כדי לאפשר להשתמש בדטה בצורה יותר אפקטיבית".

מיהם.ן לדעתך אנשי.נשות השנה בהיי-טק הישראלי?
"קשה לשים את האצבע על אדם או חברה אחד.אחת שראויים לתואר. בשנה שבה ראינו את ההיי-טק הישראלי תורם באופן אקטיבי למאבק בקורונה באמצעות שורה של חברות ואנשים, אפשר לומר שמבחינתי, אנשי ונשות השנה בהיי-טק הישראלי הם.ן אלה שהובילו את המחקר והפיתוחים, שבתקווה יובילו אותנו לניצחון על הנגיף".

שי דתיקה, מנכ"ל INX

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה מטורפת ומלאת התרחשויות. קשה לשמור על פוקוס, מכיוון שהשוק זז בתשפ"א במהירות גדולה יותר מאשר בשנים האחרונות – הן טכנולוגית והן בעולמות שווקי ההון, השווי של חברות, השיערוכים ויכולות גיוס הכספים, ועולם הקריפטו. במקביל לכל אלה, השוק עובר תהליכים רגולטוריים משמעותיים. יש הוצאה מחוץ לחוק והטלת קנסות על מי שפועל מחוץ לחוק, ומצד שני – אסדרה של חלקים אחרים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח מהשנה האחרונה?
"חוסר היכולת לנסוע בעולם מחייב יותר לקרוא, לשמוע, לדבר כל הזמן עם קולגות ולהיות מעודכן בכל מה שקורה, זז או חושבים עליו. הקורונה פתחה אצל רבים, ברמה האישית, מקומות מוסתרים, ומנכ"ל צריך יותר להקשיב ולדבר עם העובדים על מנת שתהיינה צמיחה של הארגון ועמידה במטרותיו".

שי דתיקה, מנכ"ל INX. צילום: יח"צ

שי דתיקה, מנכ"ל INX. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"תהיה רגולציה שתכביד על שוק ההון, הביוטק, הביטוח ורגולציית הגבלים עסקיים".

מיהם.ן לדעתך אנשי.שנות השנה בהיי-טק הישראלי?
"עולם ההון-סיכון ניצח בשנה האחרונה את השוק. הווליואציות המטורפות שמקבלות חברות בגיוסים ובהנפקות SPAC הביאו אותן ל-IRR גבוה מאוד, יחד עם סכומי הכסף שהן מגייסות, הן הפכו לשחקנים גדולים ומשמעותיים. לכן, לתת שם אחד יהיה חוסר דיוק".

איל הופמן, מנכ"ל מרכז החדשנות היירוד (HighRoad)

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"פגישות זום, עבודה מהבית, סגירת משרדים, (הרבה) פחות נסיעות עבודה ואירועים. כל תפיסת העבודה השתנתה, לרבות הנושאים הקשורים לניהול ורווחה של עובדים.

אי אפשר להתעלם מגל ההנפקות והספאקים, שתפס מומנטום משמעותי השנה והכניס תנופה רבה לתחום. זאת, לצד גיוסי ענק בשוויים חלומיים בחברות פרטיות, כולל חברות שהפכו לחד-קרן כבר בסבב הסיד".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה החולפת?
"יזמים טובים יודעים לצלוח תקופות קשות ולמנף משברים לצמיחה. כל משקיע יודע שזה קודם כל הצוות, אבל בתקופת משבר חסרת תקדים כזו מתחדדת חשיבות הדבר".

איל הופמן, מנכ"ל מרכז החדשנות היירוד. צילום: ישראל הדרי

איל הופמן, מנכ"ל מרכז החדשנות היירוד. צילום: ישראל הדרי

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"נראה צמיחה משמעותית בחברות טכנולוגיה בתחומי התשתיות – תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים, נדל"ן, בנייה ועוד לצד חברות שנותנות מענה טוב למצב החדש בתחומים שונים – מעבודה, רווחה וקהילה ועד לפנאי ולתיירות.

בתחום העבודה, ארגונים יהיו חייבים לגבש מדיניות ולמצוא כלים להתנהל במצב החדש, שכאן כדי להישאר, על מנת לתת מענה לטווח הארוך, על כל המשמעויות של זה".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בימים הקרובים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים