הפרויקט נמשך: בכירים בהיי-טק מסכמים את תשפ"א

איזו שנה זו הייתה להיי-טק? אילו מגמות ישלטו בשנה הקרובה? ומיהו.י איש.אשת השנה של הבכירים? מנכ"ליות, מנמ"רים ומנהלות נוספות מהענף מסכמים שנה של עסקים וטכנולוגיה בצל קורונה ● חלק ה' בפרויקט המיוחד של אנשים ומחשבים

שנה של עבודה מהבית. צילום אילוסטרציה: BigStock

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זאת הייתה שנה על סטרואידים: הכול קרה, מהר ובגדול. מיזוגים ורכישות, הנפקות, גיוסים, שינויים טכנולוגיים ועוד.

במגזר ה-IT זו הייתה שנת הטרנספורמציה הדיגיטלית, שבה ארגונים חזרו להאמין בעתיד, יצאו מהמגננה ושבו להשקיע בקידמה עבור לקוחותיהם".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"האתגר בשלהי השנה החולפת ובואכה שנת תשפ"ב יהיה לאפשר את המשך הצמיחה בעסקים, למרות המחסור בידיים עובדות. על ארגונים להשקיע בהכשרת עובדים חדשים ובהשבחת הקיימים, וכך להצליח להמשיך את סיפור ההצלחה של ההיי-טק הישראלי".

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. צילום: ויקטור לוי

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. צילום: ויקטור לוי

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אתייחס למגזר ה-IT, והתשובה שלי היא עדי אייל, מנכ"ל וואן. הרכישה של טלדור היא המהלך המשמעותי בשוק טכנולוגיות המידע בשנה החולפת".

אופיר הרבסט, יו"ר ג'אנגו קונקטיביטי

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה של שינויים קיצוניים, שהאיצו תהליכים רבי שנים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"הגמישות הגיאוגרפית של העובדים והלקוחות הולכת להיות חלק אינטגרלי מחיינו".

אופיר הרבסט, יו"ר ג'אנגו קונקטיביטי. צילום: סיון פרג'

אופיר הרבסט, יו"ר ג'אנגו קונקטיביטי. צילום: סיון פרג'

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"דיגיטיזציה, מעבר למוד עבודה היברידי ועבודה מרוחקת מול לקוחות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"נפתלי בנט".

יאיר הרשקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד שותף של זאדרא

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"משבר הקורונה ליווה אותנו גם בשנה האחרונה, וככל שהזמן עבר וגלי תחלואה נוספים פקדו את העולם הבנו שיש צורך לבסס התנהלות ארגונית ארוכת טווח שתואמת את המצב החדש.

חברות היי-טק וטכנולוגיה התמודדו עם אתגרים בניהול עבודה מרחוק ובשמירה על גיבוש וחיבור בקרב העובדים. רוב חברות הטכנולוגיה עברו למודל עבודה היברידי ושמו דגש על הצורך לשמור על ה-DNA והתרבות הארגוניים גם כשהאנשים עובדים מהבית. זה לא קל, אבל זה הכרחי. לשם כך, גובשו תהליכים והוטמעו כלים המתאימים לתקופה של ריחוק חברתי.

במישור האופרטיבי, ההבנה שיש צורך באסטרטגיה ארוכת טווח התואמת את מודל העבודה ההיברידי האיצה את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, שאותו רוב העסקים מיישמים בשנים האחרונות. חברות רבות הוציאו את הפעילות שלהן מהדטה סנטר המקומי לספקי הענן וזכו לגמישות שהן זקוקות לה.

שתי מגמות נוספות שאפיינו את השנה החולפת הן הבשלת פיתוח יישומים מבוססי בינה מלאכותית כמעט בכל תחומי החיים וחיפוש אחרי פתרונות להתמודדות עם העלייה המדאיגה במתקפות הסייבר, ובפרט הכופרה, שמתקיימות באופן מאוד תדיר וגורמות לנזקים כלכליים משמעותיים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוק אתך מהשנה האחרונה?
"כחלק מהמשך תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ארגונים מרחיבים את השימוש בשירותי הענן הציבורי, שמעניקים מגוון גדול של שירותים, גמישות רבה וגישה מכל מקום. יחד עם זאת, העלויות הכרוכות במעבר לשירותי ענן גבוהות מאוד, עד כדי פגיעה משמעותית ברווחיות. יש צורך בהקפדה על שימוש יעיל בתשתיות הענן ולשקול מודל ענן היברידי. בנוסף, עבור אפליקציות המייצרות תוכן בקצה (כגון IoT), המרחק הפיזי מהענן הציבורי עלול לגרום לבעיות ביצועים, בגלל השהייה ממושכת ורוחב פס קטן ויקר. על כן, הצורך במחשוב קצה שנותן שירותי ענן קרוב לקצה הולך וגובר".

יאיר הרשקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד שותף של זאדרא. צילום: יח"צ

יאיר הרשקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד שותף של זאדרא. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה ימשיכו להוות את הבסיס ליישומים חדשים במגוון רחב של תחומים. אני צופה גידול משמעותי בדרישה לשירותי מחשוב מואצי GPU בענן הציבורי עבור AI/DL training, ובענני קצה עבור AI/DL Inference.

השימוש במיקרו-שירותים ובקוברנטיס יעמיק גם באפליקציות ארגוניות קריטיות. מגמה זו תגביר את יישום מודל הענן ההיברידי, מאחר שהרבה יותר קל לנייד אפליקציות מבוססות קונטיינרים בין פלטפורמות ענן שונות.

כמו כן, ארגונים ישקיעו מאמצים מוגברים בתחום אבטחת המידע, בדגש על התגוננות מפני מתקפות כופר ותוכנות זדוניות. יוטמעו מערכות בקרה על נקודות הקצה הארגוניות (EDR) ויגבר השימוש במערכות אחסון וגיבוי המונעות שינוי הדטה (WORM) כקו הגנה אחרון".

מיהם.ן לדעתך אנשי.נשות השנה בהיי-טק הישראלי?
"הסטודנטיות והסטודנטים למדעי המחשב הם.ן מבחינתי אנשי.נשות השנה.

המחסור בכוח אדם טכנולוגי איכותי ומקצועי מאט את קטר ההיי-טק. הדגש הוא על האיכות. בוגרי ובוגרות מדעי המחשב מהאוניברסיטאות והמכללות המובילות הם עמוד השדרה של ענף ההיי-טק העתידי".

רון ווליכמן, מנכ"ל בינת סמך מקבוצת רד-בינת

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"המאפיין הגדול של השנה האחרונה בתחומים אלה הוא גיוסי ההון האדירים וכמויות הכסף שזרמו לסטארט-אפים. בששת החודשים הראשונים השנה גייסו סטארט-אפים ישראליים מעל 11 מיליארד דולר – יותר מהסכום ב-2020 כולה, שעמד על 10.5 מיליארד. כמו כן, השנה כבר נרשמו קרוב ל-50 גיוסי הון של 100 מיליון דולר ומעלה, מול 21 סבבים כאלה ב-2020 כולה.

הגיוסים האלה משפיעים חזק על כל השוק, כי הסטארט-אפים שגייסו מושכים את כוח האדם הכי טוב בכמויות עצומות וכמעט בכל מחיר, ובמקביל מותירים אדמה חרוכה בתעשיות המסורתיות, ארגוני השירות והמגזר ציבורי, שלא יכולים להתחרות. באחרונה נתקלתי בחברה שבתוך שבוע איבדה שלושה מארבעת עובדי צוות ה-IT שלה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שהמצב של חלק גדול מחברות החד קרן הוא בועה. יש חברה, שאני מעדיף שלא להזכיר את שמה, שהנפיקה ונסחרת בשווי אדיר של חמישה מיליארד דולר. היא פרסמה באחרונה דו"חות שמצביעים על קצב מכירות שנתי של כ-120 מיליון דולר והפסד צפוי שיעלה על 200 מיליון, ואני תוהה איך המשקיעים חושבים להחזיר את ההשקעה שלהם ומתי. התובנה שאני לוקח מהשנה האחרונה היא שהשוק לא למד לקח ואחרי הבועה של 1999-2000 והמפולות של 2001 ו-2008 אנחנו שוב בבועה, וצפויים למפולת נוספת וקריסה של חברות טכנולוגיות רבות, כולל חדי קרן".

רון ווליכמן, מנכ"ל בינת סמך. צילום: פלי הנמר

רון ווליכמן, מנכ"ל בינת סמך. צילום: פלי הנמר

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה המשך פריחה של סקטורי אבטחת המידע והסייבר, והפינטק.

למצב הקורונה בעולם עשויה להיות גם בשנה הקרובה השפעה חזקה על מצב השווקים, תוך מחד המשך פריחה של חברות שנהנות מהמגפה – יצרניות חיסונים, חברות המשווקות כלים לעבודה מרחוק כמו זום, סיסקו ומיקרוסופט, ויצרניות מסכות ואמצעי מיגון, ומנגד קריסת עסקים קטנים נוספים וחברות שנפגעו מהמשבר, בעיקר בסקטור התיירותי. ייתכן שכבר בשנה הקרובה נראה התפכחות מהבועה, ונפילות בשווקים ובגיוסי ההון".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה בהיי-טק הישראלי הוא גיל שויד מצ'ק פוינט. שויד משכיל לנווט את צ'ק פוינט בהצלחה פנומנלית כבר כמעט 30 שנים, כאשר למרות השינויים והתנודות בשוק, החברה ממשיכה לצמוח ולייצר מזומנים והצלחות למשקיעיה לאורך זמן. צ'ק פוינט יצאה ממשבר הדוט.קום ב-2002 כשמנייתה בשער של 12 דולר וכיום השער שלה גבוה בהרבה, עם תוצאות עסקיות מצוינות מדי שנה – וכל זה בסקטור תחרותי וחדשני כמו אבטחת המידע והסייבר".

טל ויזר, סמנכ"ל המכירות של פינסטרה

כיצד אתה מסכם את השנה בעולמות ההיי-טק והטכנולוגיה?
"שנת תשפ"א הטביעה חותם על שגרת החיים שלנו ועל החידושים הטכנולוגיים שילוו אותנו בשנים הקרובות. היא הכריחה והאיצה את תהליככי הדיגיטציה והאוטומציה, ושינתה את דפוסי ההתנהגות שלנו כמשתמשים ושל ספקי השירות. שנה זו הזניקה את עולם הפיננסי לטרנספורמציה דיגיטלית ולמתן שירותים פיננסיים מהירים ועשירים.

הבנקים התמודדו השנה על עמדתם בשוק עם אתגרים כבדים בדמות התחרות הגוברת מצד חברות הביג טק – גוגל, אפל, אמזון ואחרות, שחדרו לעולם הפיננסי, והצמיחה המטאורית בכמות חברות הפינטק, שהתחילו לספק שירותים פיננסיים ולהתחרות בבנקים. בנוסף רפורמת הבנקאות הפתוחה, שמאפשרת לגופים שאינם בנקאיים להציע שירותים פיננסיים, כופה על הבנקים לאמץ פתרונות מחוץ לקופסה, להתייעל ולהשקיע רבות בחדשנות.

בנוסף, משבר הקורונה הקפיץ את העולם הדיגיטלי שנות אור, והכריח את הגופים הפיננסיים לשנות את המערכים הקיימים שלהם על מנת להנגיש את מגוון השירותים שלהם ללא העמדות פיזיים בסניפים.. התהליך הדיגיטלי, שהתחיל לפני כמה שנים, קיבל דחיפה אדירה, תוך הנגשת שירותים פיננסיים לכלל האוכלוסייה ובנקאות דיגיטלית פשוטה, ידידותית ונוחה.

מתקפות הסייבר הפכו עוד יותר לאחד האיומים הגלובליים העיקריים בתקופת הקורונה. השאלה היא לא האם הארגון יותקף, אלא מתי ואיך הוא יגיב. חברות רבות הותקפו בשנה האחרונה וספגו הפסדים כבדים כספיים ותדמיתיים. מוסדות הפיננסים נאלצים להקים גופים גדולים וחזקים על מנת לבחון, להתכונן ולמנוע את מתקפות הסייבר השונות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אני לוקח אתי כמה תובנות: ראשית, שאנחנו נמצאים באמצע מהפכה טכנולוגית והדינמיקה של מהפכות הינה אקספוננציאלית. ארגונים לא יכולים להישאר מאחור – הם חייבים ללמוד להשתפר ולאמץ טכנולוגיות חדשות ומודלים חדשים, אחרת הם יהיו לא רלוונטיים.

תובנה נוספת היא שאג'יליות קריטית להצלחה, וארגונים חייבים להגיב מהר לנסיבות המשתנות ולצעדים שנוקטות המתחרות והסביבה המשתנה. האצת קצב השינויים וחוסר הוודאות מחיבים ארגונים להגיב במהירות ובאופן מתאים לשינויים, על מנת שיוכלו לספק שירות מדויק ונכון יותר.

עוד תובנה היא שמאחר שמגמת ההיברידיות תימשך, ובתקופות מסוימות הצוותים והלקוחות יגיעו למשרדים ובתקופות אחרות – לא, צריך לנצל את חלונות הזמן שאפשר להיפגש פנים מול פנים".

טל ויזר, סמנכ"ל המכירות של פינסטרה. צילום: קרן אבריאל

טל ויזר, סמנכ"ל המכירות של פינסטרה. צילום: קרן אבריאל

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המגמות הללו הן בעולמות הענן, הבינה המלאכותית, הבנקאות הפתוחה והבנקאות כשירות (BaaS – Banking As A Service).
המעבר לענן ימשיך לתפוס מקום מרכזי בתשפ"ב ולהעסיק את המנמ"רים, מאחר שמוסדות פיננסיים מבינים שהוא חיוני עבורם. כך, לאט לאט נראה העמקה והעברה של מערכות נוספות וקריטיות אל הענן – מערכות ליבה, תשלומים ואחרות.

השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ילך ויגדל, כולל בעולם הבנקאות. אלה מסייעות לבנקים לבדל את המוצרים והשירותים שלהם מהמתחרים, להבין את צרכי הלקוח ולהיות בעלי יכולת להתקשר באופן יזום. הן מסייעות לבנקים לספק שירותים והצעות ערך אטרקטיביות, שנשענות על המצב הקיים של הלקוח, מבוססות על הרגלים ויכולות שלו ובכך יוצרות בנקאות חכמה, ייחודית לכל משתמש.

הבנקאות הפתוחה מאפשרת לחברות הפינטק לספק שירותים נלווים ללקוחות קצה מעל תשתית הבנקים, על ידי ממשקים פתוחים (Open API). היא מתפשטת ברחבי העולם. כך, הבנקים יהפכו לפלטפורמות שמייצרות את השלד הבנקאי, שעליו יולבשו תוספים ויישומים מעולם הפינטק, וטכנולוגיות חדישות.

ה-BaaS הינו מודל שמאפשר הנגשת שירותים עסקיים עם מרכיב פיננסי, ללא תלות בערוץ הבנקאי. הבנק מנגיש את רישיונו לצד ג' (חברת פינטק) במשך שעות, ובכך ממקסם את מימוש הרישיון. מה שפעם יכול היה להיראות כתחרות חוץ בנקאית הופך להיות שיתוף פעולה שמייצר מצב של Win-Win. ניתן לראות דוגמאות בשוק הישראלי כמו השירותים הפיננסיים החדשים שנותן רמי לוי בארנק הדיגיטלי שלו או כמו שיתוף הפעולה בין בנק דיסקונט לשופרסל סביב פייבוקס".

יובל וינרב וסאבו טיילור דיאב, מייסדים שותפים בקריסטל8

כיצד אתם מסכמים את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
וינרב: "זו הייתה שנה של התקבעות הנורמלי החדש. אם חצי השנה הראשונה של המגפה העולמית הייתה בסימן שוק, שינוי סדרי עולם, התאמות עסקיות וטרנספורמציה של הארגון, השנה שאחריה הביאה אתה תפקוד די מלא תחת סדרי העולם החדשים. ההיי-טק והטכנולוגיה, כרגיל, היו בחזית השינויים הללו – שפע של הזדמנויות צצו לחברות שהטכנולוגיה שלהן מספקת ערך במצב החדש, בין אם ברמות הממשלתית, הארגונית, העסקית או הצרכנית, או לחברות שידעו להתאים את עצמן מהר ובחוכמה לרוח התקופה".

טיילור דיאב: "השנה האחרונה התאפיינה בהבעת אמון משמעותית בטכנולוגיה הישראלית סביב העולם. הדבר בא לידי ביטוי בהשקעות אדירות בחברות טק ישראליות בסכומי עתק, באקזיטים ובהנפקות. אנחנו רואים גם גיוסים רבים עם הערכת שווי גבוהה מהרגיל. מעבר לכך, להיי-טק הישראלי הייתה השפעה חיובית על ענפים אחרים במשק, בהיותו גורם מניע ותומך בתהליכי טרנספורמציה, שהיו חיוניים להמשך קיומם והתפתחותם של עסקים שיצאו מאיזון תחת השפעת הקורונה".

איזו תובנה רלוונטית אתם לוקחים אתכם מהשנה האחרונה?
וינרב: "למדנו שאפשר לעשות המון מהבית, מרחוק, אבל גם הרגשנו היטב את האלמנטים המיוחדים שקשה לגשר עליהם מרחוק – חום אנושי, שיחות מסדרון ספונטניות וכו'… המעבר למודל היברידי הוא הנכון ביותר בעיניי, ומאפשר ליהנות מהטוב בשני העולמות ולצמצם את החסרונות.

עוד תובנה שאני לוקח אתי מהשנה האחרונה היא שכל שינוי כפוי, אפילו ברמת משבר עולמי, הוא הזדמנות לבחון מחדש את הדברים מהייסוד, ולמצוא את המודל הנכון ביותר, תוך הסתכלות קדימה".

טיילור דיאב: "בשנה האחרונה הבנו שלצד חדשנות טכנולוגית, ההצלחה של חברות טק ישראליות תלויה גם ביכולת של יזמים להוציא לפועל רעיון לכדי מוצר שנדרש, משווק ונמכר בשוק. סטארט-אפים שבנו ויישמו אסטרטגיית פריצה נכונה לשוק, קיבלו ליווי מובנה ומקצועי בשלבים מוקדמים ודאגו למיצוב, מיתוג וניהול עסקי נכון הצליחו לשרוד ולשגשג".

סאבו טיילור דיאב ויובל וינרב, מייסדים שותפים בקריסטל8. צילום: אלה פאוסט

סאבו טיילור דיאב ויובל וינרב, מייסדים שותפים בקריסטל8. צילום: אלה פאוסט

אילו מגמות אתם צופים לשנה הבאה?
וינרב: "השפעת רשתות הדור החמישי תתחיל להיות מורגשת וכתוצאה מכך, בשילוב העבודה מרחוק והדיגיטציה המהירה של שירותים רבים בעקבות הקורונה, נראה המשך פריחה של נושאי המידע, הסייבר, הבינה המלאכותית והמציאות המורחבת (-XR Extended Reality) תחווה בתשפ"ב את הקפיצה הגדולה שלה".

טיילור דיאב: "השנה, ההון שגויס בהנפקות עלה בגודלו על זה שחברות גייסו באקזיטים. זאת מגמה חיובית ומיטיבה יותר עם הכלכלה הישראלית, וזה בונה בישראל תעשייה טכנולוגית מבוססת. המגמה הזאת תתרחב משמעותית בשנה הבאה".

מיהם לדעתכם אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
וינרב: "אנשי השנה שלי הם ערן זינמן ורועי מן ממאנדיי. המסע שהם עשו עם החברה הגיע לנקודת שיא כשהנפיקו אותה בנאסד"ק. הם הראו שההנפקה היא רק עוד פסגה בדרך לפסגות גבוהות יותר. הטיימינג להנפקה היה נכון, המניה ממשיכה לטפס, הם מקדמים את המוצר הנהדר שלהם ואת החזון של החברה – ומצליחים במקום שהוא לא הטריטוריה הטכנולוגית הישראלית הקלאסית. הם עושים את זה בזכות מוצר נהדר, שיווק מעולה ואסטרטגיה מרשימה".

טיילור דיאב: "למרות הירידות האחרונות בשווי המניה, מגיע ליזמים שמאחורי חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד להיות אנשי השנה. הסלוגן שלהם, 'שכחו את כל מה שאתם יודעים על ביטוח', עומד במבחן המציאות – הם הציגו טכנולוגיה מהפכנית, שמשבשת את השוק ויוצרת מציאות חדשה בעולם הביטוח".

צחי וייספלד, סגן נשיא באינטל ומנכ"ל אינטל איגנייט

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה 'מבצע סבתא' – להתחיל הכי מהר ולהגביר. בניגוד לתחזיות הקודרות, מגזר הטכנולוגיה נתן האצה משמעותית בשנת הקורונה, עם טרנספורמציה דיגיטלית, הנפקות, גיוסים ועוד".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שאנחנו, בני האדם, מאוד קטנים בהשפעה שלנו על העולם. כוחות הטבע חזקים מאיתנו. תובנה נוספת היא שאנחנו מסתגלים מהר מאוד ויוצאים מחוזקים".

צחי וייספלד, סגן נשיא באינטל ומנהל אינטל איגנייט. צילום: פלי הנמר

צחי וייספלד, סגן נשיא באינטל ומנהל אינטל איגנייט. צילום: פלי הנמר

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה ארבע מגמות: הראשונה – שינויים מהותיים בניהול סביבת העבודה, קולבורציה בעידן החדש, ללא כל כך הרבה טיסות ועם פחות פגישות פיזיות. השנייה: המשך הריצה לענן ולשירותים מרוחקים. השלישית: עלייה בהשקעות בתחומים שחוו נקודת מפנה בשנה האחרונה: חינוך דיגיטלי, בריאות דיגיטלית וממשל דיגיטלי. והרביעית: השקעות מואצות בתשתיות ובאנרגיה".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אריק שטילמן, מנכ"ל ראפיד. הוא מסמן את הטרנד הבא – לא יוניקורנים אלא דקאקורנים, חברות ששוות יותר מ-10 מיליארד דולר".

דקל ולצר, מנכ"ל AVO

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"אין ספק שהשנה הייתה מלאת תהפוכות, נוצרו המון הזדמנויות שיצרו תחושה שיש צורך לנצל אותן באופן דחוף, ואתגרים רבים שגרמו לדריכות ולעבודה מסביב לשעון על מנת להגיב אליהם. ארגונים נאלצו להתמודד עם השלכות הקורונה על הפעילות השוטפת תוך שמירה על בריאות העובדים והלקוחות, כמו גם עמידה בהנחיות הרשויות השונות.

בנוסף, השילוב של עבודה מרחוק, שהביא לטשטוש בין חיי העבודה לחיי המשפחה, יצר אתגרים משל עצמם, אך באותה נשימה ברא מציאות חדשה, שככל שיעבור הזמן נלמד אותה ונגיע לתוצאה טובה יותר מאשר הייתה לפני שהעבודה מרחוק נכפתה עלינו. אם פעם זה היה שחור או לבן, כיום העובדים יוכלו למצוא דרך לעבוד במתכונת שנוחה להם ולחברה כאחד, וכך לשפר את איכות החיים שלהם, וכתוצאה מכך גם את התוצאות העסקיות של החברה".

איזו תובנה אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה התעצמה התובנה בדבר החשיבות של האנשים שמרכיבים את החברה – והרבה מעבר לשדרה הניהולית. השנה הזו גרמה לכך שהחברה והאנשים בה נבחנו במקרי קיצון, בפן השלישי בהתמודדות עם האתגרים ובפן החיובי בניצול ההזדמנויות ובצמיחה מהירה. את כל זאת הם הצטרכו לעשות תוך שמירה על תרבות ארגונית בריאה".

דקל ולצר, מנכ"ל AVO. צילום: סטפן קלפקו

דקל ולצר, מנכ"ל AVO. צילום: סטפן קלפקו

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני מאלה שנמנעים מלנסות לנבא מה יקרה, בייחוד כשיש כל כך הרבה גורמים שמשפיעים על כך. אבל אם ממש צריך להמר, עלול להיות ׳תיקון׳ של שוק ההון וקרנות הון-הסיכון בנוגע לשוויין של חברות הסטארט-אפ – דבר שיגרום לכך שחברות יצטרכו להתמקד בלחתור יותר לרווחים ולבחור מודלים עסקיים התומכים בכך, ופחות בהבטחה שאולי בעתיד הרחוק מאוד החברה תפצח את הדרך לרווחיות".

מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"רועי מן וערן זינמן, המייסדים של מאנדיי, שלאחר עבודה קשה והתעסקות רק במה שקורה בתוך החברה, תוך הימנעות מרעשים חיצוניים, הנפיקו אותה בצורה מעוררת השראה. בהכירי אותם, אני יודע שכשהם אומרים שמבחינתם זוהי רק ההתחלה – הם באמת מתכוונים לכך".

חנן זלצמן, מייסד-שותף וסגן נשיא למוצרים בזום אין

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה אחת השנים המשמעותיות ביותר שחווה עולם ההיי-טק והטכנולוגיה. דובר רבות על האצת תהליכים דיגיטליים בכל שכבות הגילאים בקרב מיליארדי בני אדם, שנאלצו לפתע להמיר, בעקבות הסגרים והריחוק החברתי, את האינטראקציות הפיזיות בחלופות טכנולוגיות. בישראל ראינו שבירת שיאים בשוויי החברות ובהיקף ההון המוזרם, בהקמת חוות שרתים מקומיות, בהבאת שחקנים ישנים-חדשים לחזית הטכנולוגית וחשוב מכל – בהשתלטות אגרסיבית של חברות ענן ישראליות על נתחי שוק גדולים, מה שגרם לשינוי בתפיסה של ישראל מאומת הסטארט-אפ לאומת הסקייל-אפ. יהיה קשה מאוד לשחזר את השנה המרגשת הזאת בשנה הקרובה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה האחרונה, למרות שבירה מוחלטת של חלק מהנחות הייסוד שהכרנו במשך עשרות שנים, לא שינתה את הבסיס להצלחה. זה מורכב מבחינה מתמדת וביקורתית של עקרונות הפעולה, שמירה על מודל פעולה גמיש, המאפשר לחברה להתאים את עצמה במהירות לתנאים חדשים, ודגש על אגרסיביות ומהירות בכל ההיבטים – גיוס הון, גיוס טאלנטים, התאמת ופיתוח המוצר, והוצאה לפועל של אסטרטגיית המכירות".

חנן זלצמן, מייסד-שותף וסגן נשיא למוצרים בזום אין. צילום: יח"צ

חנן זלצמן, מייסד-שותף וסגן נשיא למוצרים בזום אין. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"התחרות על הטאלנטים עלתה השנה לשיא חדש. אם המגמה הזו תימשך, חברות יהיו חייבות להקים מערכי הכשרה פנימיים אפקטיביים לעובדים חסרי ניסיון".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"דנה עזריאלי. קבוצת עזריאלי בהובלתה הוכיחה חזון ויכולת ראייה למרחק של עולם הנדל"ן המניב, המאופיין לרוב בשמרנות, על ידי התמקדות והשקעות בשוק ניהול הנכסים ואופרציה של מיקור-חוץ לדטה סנטרים. בנוסף לפעילות בישראל, עזריאלי רכשה לפני כחודש חוות שרתים בנורבגיה בכשלושה מיליארד שקלים, ולפי הצהרותיה מתכוונת להמשיך לבנות התמחות ולהרחיב את ההשקעות בתחום זה. כמו כן, השנה זכתה הקבוצה במכרז להקמת חוות שרתים בישראל עבור אמזון, ונראה שהתפיסה שלה רואה בתחום התשתיות הטכנולוגיות מנוע צמיחה משמעותי".

טל זמיר, מייסד ומנהל הטכנולוגיות הראשי של הייסולייט

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה השנה הטובה ביותר אי פעם בהיי-טק הישראלי. מהזווית של תעשיית הסייבר, בשנה האחרונה הצליחו חברות אבטחת סייבר כמו סייבריזן וסנטינל וואן לפרוץ דרך ולהגיע למעמד של חד קרן בתוך כתשע שנים בלבד. מעניין לציין ששתי החברות צמחו מתוך תחום ההגנה על תחנות הקצה, שחזר למרכז הבמה בעקבות מגפת הקורונה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אחת התובנות היא שחברות ה-B2B הישראליות יכולות לתפוס את מרכז הבמה ולא לעצור באקזיט מהיר: במקום להימכר כפיצ'ר לענקיות הטכנולוגיה, הן יכולות לייצר פלטפורמות טכנולוגיות עצמאיות ולהגיע לרמה גלובלית. בעולם הסייבר, יצירתן של ענקיות סייבר ישראליות חדשות יכולה לפתוח את התחרות בתחום לשחקנים נוספים. בנוסף, מגמת ההתחזקות של מתקפות הסייבר המתוחכמות, כגון סולארווינדס, והתעצמות יכולות הכופרות באופן גלובלי מייצרות צורך עולה וגובר בחדשנות בתחום".

טל זמיר, מייסד ומנהל הטכנולוגיות הראשי של הייסולייט. צילום: שלומי גרין

טל זמיר, מייסד ומנהל הטכנולוגיות הראשי של הייסולייט. צילום: שלומי גרין

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"העבודה מהבית תמשיך להיות חלק אינטגרלי מחיינו, וארגונים יוסיפו להאיץ את המעבר לטכנולוגיות ענן ולאפליקציות מודרניות. בעקבות זאת תגדל ההשקעה בחדשנות בתחום ה-B2B סביב יכולות חדשות לשיתוף פעולה מרוחק בארגונים, כגון כלי שיתוף מידע, וידיאו קונפרנס וקולבורציה של מסמכים. במקביל, יתגברו האיומים על ארגונים בעידן העבודה מהבית – תוקפים ינצלו את המעבר המהיר לענן כדי לתקוף ארגונים דרך אפליקציות חדשות. תיווצר הזדמנות לעוד חברות סייבר להציע פתרונות שמאפשרים אימוץ בטוח של טכנולוגיות ענן ואפליקציות מבלי לחשוף את הארגון למתקפות".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"ערן זינמן ורועי מן ממאנדיי. ההנפקה של מאנדיי השנה מסמנת את הדרך לחברות ה-B2B הישראליות. זינמן ומן הדגימו איך בעזרת התמדה ומילוי חזון גרנדיוזי לאורך שנים אפשר לבנות מוצר פלטפורמה משמעותי, שיכול באמת לשנות את שוק ניהול הפרויקטים".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בימים הקרובים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים