העיר החכמה ומודל הקובייה ההונגרית

מספר רשויות מקומיות מישראל ישתתפו בתערוכה ובכנס הערים החכמות Smart City Expo, שייפתחו בברצלונה ב-14 בנובמבר, וחלקן אף יציגו בהם. המשלחת תכלול נציגים של הנהלות הערים, ואף ראשי ערים. בין אותן רשויות ניתן יהיה למצוא את אילת, נתניה, ראשון לציון (שלא תציג פיזית), אשדוד והמועצה האזורית חבל מודיעין.

אל נציגי הערים נתניה, אילת וראשון לציון יתלווה אורי בן ארי, שמייעץ ומיישם אסטרטגיות של עיר חכמה בשבע רשויות מקומיות בישראל. לדבריו, "עיר חכמה היא מציאות שהולכת ומתהווה בשלטון המקומי בישראל, משום שהיא נוגעת בכל תחומי החיים שבהם רשות מקומית מטפלת: תשתיות, חינוך, תחבורה והכי חשוב – בעזרת פרויקט עיר חכמה יכול ראש העיר לממש את ההבטחות שלו לשיפור איכות החיים של האזרח".

"אילת היא העיר הראשונה שאפשר לומר עליה שמימשה באופן נרחב את תפיסת העיר החכמה", אמר בן ארי, שמלווה את העיר מתחילת הדרך שלה בתחום. "על ידי תכנון וניהול תפיסה אסטרטגית כוללת, ומחויבות של ראש העיר וסגנו, אלי לנקרי, שהוביל את התהליך, תושבי אילת נהנים משורה של יישומים ופרויקטים שנעשו שם. אילת היא הוכחה לתפיסה המתגבשת בעולם, לפיה עיר חכמה אינה רק פרויקט טכנולוגי".

"המנמ"ר הוא לא זה שצריך להוביל את המעבר לעיר חכמה"

"לטכנולוגיה ולמנמ"ר יש תפקיד מאוד חשוב בתהליך, אבל לא הוא זה שצריך להוביל אותו, אלא הדרגים המקצועיים והנהלת הרשות", ציין בן ארי. "בערים שאני מלווה, שהבינו את התפיסה הזו, הדברים מתחילים לזוז. לעומת זאת, יש ערים שעדיין תופסות את העיר החכמה כפרויקט טכנולוגי, כמו מודיעין. עשו שם הרבה יחסי ציבור, לפרויקט שהוא יפה בעיקרו אבל הוא עדיין רחוק מליישם את התפיסה הכוללת של עיר חכמה כפי שאני רואה אותה".

במסגרת המחקר והמעקב של בן ארי בנושא העיר החכמה בארץ ובעולם, הוא פיתח מודל ייחודי של תפיסת עיר חכמה, שאותו הוא מכנה מודל הקובייה ההונגרית.

הקובייה ההונגרית היא פאזל מכני שהומצא על ידי הפסל והפרופסור ארנו רובין. זוהי קוביית פלסטיק, שכל אחת משש הפאות שלה מחולקת לתשעה ריבועים שווים, שיכולים לנוע ולהחליף מקומות אלה עם אלה – ובזה ייחודה.

בן ארי אמר כי "שש הפאות של המודל שלי, המבוסס על הקובייה ההונגרית, הם ששת התחומים שבהם עיר חכמה נוגעת: ממשל, כלכלה, תחבורה, אנשים, חינוך ואיכות הסביבה. לכל אחד מהם יש מעמד ותפקיד עצמאי ברשות, אבל כיום הם עובדים באופן עצמאי, כל אחד עם העולם שלו – ולא ביחד. המודל שלי אומר שהקובייה היא העיר החכמה ועל פי התפיסה הניהולית שלי, כל הגורמים צריכים לעבוד ביחד. הטכנולוגיה היא זו שמחברת ביניהם והיא זו שמאפשרת את השקיפות".

לדבריו, בפגישות שהוא עורך עם צוותי הניהול של שבע הרשויות שעמן הוא עובד, הוא מדגיש את ההשפעה שיש לכל תחום בעיר החכמה על התחומים האחרים. "למשל, לפרויקט תחבורה חכמה יש השפעה לא רק על היבטי התנועה בעיר, אלא גם על תחומים כמו איכות הסביבה. לכן, מי שמנהל פרויקט תחבורה לא יכול לעבוד לבד", אמר.

כדי שלא יובן שלא כהלכה, הדגיש בן ארי שהאחריות והניהול צריכים להיות אמנם בדרג הכי בכיר ברשות, אחרת זה לא יעבוד, "אבל אין ספק שהמנמ"ר הוא החוליה הכי חשובה בקובייה ההונגרית. בלעדיו שום דבר לא יזוז, אבל אסור שהוא ינהל את זה". למרבה הצער, כאמור, רק מעט רשויות מפנימות את העיקרון הזה, אבל הוא מאמין שבסופו של דבר, התפיסה הזו תחלחל – כי פשוט אין ברירה אחרת.

עוד ציין בן ארי שראשי ערים מבינים שביישום תהליכים של עיר חכמה הם מממשים את המטרות והיעדים שלהם טוב יותר. "אנחנו חיים בעידן התקשורת הפתוחה, המובייל והרשתות החברתיות. ראש העיר חשוף הרבה יותר ללקוחות הישירים שלו – תושבי העיר. לכן, הוא חייב להשקיע הרבה יותר ולהעביר את העיר להיות חכמה", הוסיף.

זאת ועוד, הוא אמר כי "ראש עיר שיפגר במעבר לעיר חכמה ולא ינהל את התהליך נכון יפסיד לטובת ערים אחרות. רשויות מתחרות על תושבים, עסקים ואיכות חיים, ועיר חכמה יכולה לסייע להן".