תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » האם העיתונות המודפסת גוועת?

האם העיתונות המודפסת גוועת?

הופעת האינטרנט הביאה לצמיחתה של העיתונות המקוונת ● במקביל לה, עם ובלי קשר – העיתונות המודפסת הולכת ודועכת ● מי יציל אותה? האם בכלל אפשר להציל אותה? ימים (וגיליונות עיתונים מודפסים) יגידו

מאת 14 במאי 2009, 13:45 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

סקר שנערך לא מכבר באחת מהאוניברסיטאות בדרום קליפורניה העלה, כי 53% מהגולשים ברשת מבלים כמעט שעה ביום בקריאת חדשות באופן מקוון, לעומת 41% שנהגו כך בשנת 2007. השבוע הודיע הוול סטריט ז'ורנל, כי מי שירצה לקרוא כתבות באתר החדשות המקוון שלו – יצטרך לשלם עליהן.

הדילמה לגבי עתידה של העיתונות המודפסת מלווה את המדיום הזה מאז פריצת האינטרנט לחיינו והופעתם של עיתונים אלקטרונים. העיתונות האלקטרונית הצליחה להכות את העיתונות המודפסת בנקודה חשובה וכואבת: התפוצה. בבת אחת הצליחו עיתונים מקוונים להיחשף לקוראים רבים ביותר – מצב שבעיתונות המודפסת הוא קשה עד בלתי אפשרי.

במאמר שהתפרסם לפני ימים אחדים בוושינגטון פוסט, סקר אחד מחברי המערכת של העיתון הוותיק, האוורד קורץ, את התפתחות במערכת היחסים בין העיתונות המקוונת לבין זו המודפסת. קורץ הביע את דעתו לפיה העיתונות המודפסת נמצאת בסכנה. הוא ציין כי בעבר חשבו שריבוי הקלקות בעיתונות המקוונת יביא ליותר פרסום – וזה יציל את העיתונות המודפסת. אלא, שהמודל הכלכלי הזה לא קרה בפועל.

יותר ויותר עיתונים נסגרים או נמכרים. עדיין, נשאלת השאלה: אם הדפוס ייעלם, מה יהיה התחליף? ברור שהערוץ האינטרנטי אינו יכול להיות תחליף לקריאת עיתונים במדוון אפונים ומקומות: ברכבת, במיטה לפני שהולכים לישון ול-1,001 שימושים אחרים. קורץ מגיע למסקנות עגומות וקובע, כי אחרי מותה של העיתונות המודפסת – יישאר חלל ריק. סכנת הכלייה על העיתונות המודפסת מרחפת, ומנגד – אין לה שום תחליף. מחבר המאמר בוושינגטון פוסט, מצטט מו"ל אמריקני שאמר לו פעם, כי "החברה המודרנית אינה זקוקה לעיתונות – היא זקוקה לעיתונאות מקצועית לשמה". אלא שלעיתונות שכזו, הישנה והטובה, אין סיכוי גדול מול ריבוי האתרים, והקקופוניה שהם מייצרים. רובם של אתרי החדשות בעולם המאוישים על ידי עיתונאים צעירים. זהו "דור האינסטנט", שהתחקיר העמוק והרציני ביותר שהוא מסוגל לעשות זה לחפש מהר יותר בגוגל או בכל מקור אחר שמביא חומרים מוכנים.

עם כל הכבוד להצלחה של העיתונות המקוונת, הרי שלמרות הצלחותיה בהיבט התפוצה היא לא הצליחה להצדיק את עצמה כלכלית. הסיבה לכך קשורה לתרבות הצריכה במרחב הדיגיטלי: ים של מידע, מכל הסוגים ובכל השפות, כולל חדשות – ניתן לגולשים בחינם. שם המשחק לרייטינג הוא קבלת מידע ללא תשלום. מיזמים שונים שניסו לשבור את הנוסחה הזו ולגבות תשלום עבור המידע – לא שגשגו באופן מיוחד, ולרוב לא שרדו.

העיתונות המודפסת מסיימת, או שמא כבר סיימה, את חייה כמדיום העיקרי שמפיץ חדשות ומספר מה קורה. היא הופכת להיות יותר סיפורית, מלווה את החדשות שכולנו שמענו, עם הרבה תמונות, יותר עומק, יותר דעות. תמיד תישאר האליטה שתרצה לקרוא את העיתונים הממוסדים הישנים. זו אותה אליטה שמסוגלת להיכנס לאתרי אותם עיתונים ולהדפיס לעצמה את המאמרים החשובים. התקווה היא שלמרות הופעת האינטרנט, אנשים ימשיכו לצרוך עיתונות מודפסת. זאת, על מנת למלא את המטרה העיקרית שהעיתונות הישנה סיפקה: מידע מעניין בנושאי חדשות, ספורט, בידור וסגנון חיים.

העיתונות המקצועית

בתוך העיתונות המודפסת נמצאת עיתונות הנישה. זו ידעה יציבות מסויימת בשנים האחרונות, אבל, ככל העיתונות המסורתית, לא הצליחה להתמודד עם עלויות הפקה והדפסה יקרות. כך, עיתונות המחשבים העולמית, לדוגמה, מצאה במדיום האינטרנטי כר נרחב לפעילות, שכן מרבית קוראיה הם עובדים מול מחשב רוב שעות היממה.

בישראל יש לא מעט אתרים שמספקים חדשות מסביב לשעון. ynet מממש תפיסת עולם שלפיה צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין העיתון המקוון לבין זה המודפס. הפרדה זו נשמרת רשמית עד היום, על אף שמדובר בהשקעות ענק, שרק מו"ל בסדר גודל של משפחת מוזס יכול להרשות לעצמו. מעריב, המתחרה, אינו מצליח להתרומם, בשל קשיי הנזילות שלו. הקשיים בעיתון זה החלו הרבה לפני הופעת האינטרנט, וכל הניסיונות שנעשו בשנים האחרונות להבריאו, כולל המהלך של הבאת שני עורכים מוכשרים – דורון גלעזר ורות יובל – נכשלו.

התפטרותם השבוע של שני עורכי מעריב הדליקה נורה אדומה לגבי עתידם של כלי התקשורת המודפסים בישראל. הצורך בקיצוצים בעיתונים מביא את אנשי המקצוע אל קצה הגבול שלהם, אל הקו האדום: היכולת לעבוד תוך נאמנות לעקרונות המקצוע שלהם, אל מול המצוקות האמיתיות של המו"לים, שאינם יכולים לממן הוצאות כל כך גדולות.

במעריב הסבירו את ההתפטרות של שני העורכים, בהמלצה שנתן אחד מהאנשים שהטילו עליו את מלאכת ההבראה של מעריב. הוא "גילה" מייד ששני עורכים לעיתון אחד היא מהלך מיותר… התגלית הזו מזכירה את הבדיחה הידועה: תזמורת פילהרמונית בעיר גדולה נקלעה לקשיים, ולכן הביאו מומחה לכלכלה כדי להבריאה. מיד לאחר הקונצרט הראשון הוא כתב לבעלים, כי הוא "לא מבין לשם מה צריך כל כך הרבה אנשים שמנגנים על כינור, אפשר לצמצם, וגם תפקיד המנצח לא מי יודע מה ברור".

השורה התחתונה: רשת האינטרנט פגעה בעיתונות המודפסת, זו שמלווה את העולם המערבי מזה כמה מאות שנים. היעלמותה, חלילה, של עיתונות זו – אינה רק עניין כלכלי. העיתונות המודפסת נחשבת לכלב השמירה של הדמוקרטיה, עם כל הביקורת שיש עליה. ההיעלמות של הפורמט המודפס עלולה להיוותר ללא מענה. התחליפים בעולם האינטרנטי לא יכולים למלא את מקומה של העיתונות המודפסת. ההשלכות שיש לתופעה מסוכנת זו חורגות מתחום המדיה וקשורות לעתידו של העולם המערבי החופשי.

האם העיתונות המודפסת גוועת? Reviewed by on . סקר שנערך לא מכבר באחת מהאוניברסיטאות בדרום קליפורניה העלה, כי 53% מהגולשים ברשת מבלים כמעט שעה ביום בקריאת חדשות באופן מקוון, לעומת 41% שנהגו כך בשנת 2007. השב סקר שנערך לא מכבר באחת מהאוניברסיטאות בדרום קליפורניה העלה, כי 53% מהגולשים ברשת מבלים כמעט שעה ביום בקריאת חדשות באופן מקוון, לעומת 41% שנהגו כך בשנת 2007. השב Rating:

הגיבו