כמה דברים חשובים שהמנמ"ר צריך להיזהר מהם

האתר CIO שוחח עם כמה מומחים שהציגו מספר תובנות כיצד כדאי למנמ"רים להתייחס לפייק ניוז בענף

זהירות!

תפקיד המנמ"ר הוא אחד התפקידים היותר מורכבים בארגון. האחריות שרובצת על כתפיו גדולה, אבל בניגוד למנהלים עמיתים בהנהלה, אין לו עם מי להתייעץ בתוך הארגון. לכן, מנמ"רים רבים נוהגים לשתף ולחפש מידע בפורומים, מהמלצות או מחברים. אלא שבעידן הפייק ניוז, גם כאן יש לא מעט מידע שאינו מדויק ועלול להיות הרסני אם לא ידעו לנתח אותו נכון.

מידע לא נכון מועבר לרוב בתמימות, ודי שכמה אנשים ששמעו את אותו הדבר מאותו המקור, ובפרט אם זה ב-"טלפון שבור", כדי להפוך את העובדה הלא נכונה ל-"אמת". האתר CIO שוחח עם כמה מומחים שהציגו מספר תובנות כיצד כדאי למנמ"רים להתייחס לפייק ניוז בענף.

פיתוח בבית או בחוץ?

אחת מאותן תובנות קשורה לדילמה של פיתוח בבית מול מיקור-חוץ. המומחים מציינים שהמנמ"רים צריכים לחשוב כיצד להיות מרכז תועלת במקום מרכז עלויות. אבל בעידן שבו רבים עובדים מהבית ורעיונות פורצי דרך נולדים בתוך הארגון, המנמ"ר צריך לעשות את החשבון של עלות העסקה של מפתחים בחוץ, שעשויה להיות זולה יותר, לעומת ההפסד של הכישרון שטמון בהון האנושי שממילא מועסק.

הפתרון שמוצע הוא להמשיך לשמור על פיתוח בבית אבל לבצע תגבור מבחוץ של צוותים במקומות שצריך. כאן דווקא היתרון ההיברידי יכול לנצח, כי ייתכן שבמקומות מסוימים המפתחים המקומיים יעשו את ליבת העבודה ואילו אלה שמחוץ למדינה שבה הארגון פועל יהיו זולים יותר.

על המנמ"רים תמיד לצאת מתוך הנחה שהמידע לא תמיד נכון, ובצד השני לבדוק היטב מה נכון לארגון, ולא רק מה אומרים העמיתים מחוץ לארגון

מנמ"ר, הסתמך על האינסטינקטים!

התובנה השנייה של המומחים מזכירה את האמירה שלפיה בכל פעם שיש ספק – אין ספק. מה שזה אומר הוא שהמנמ"ר צריך להסתמך על האינסטינקטים שלו. כלומר, אם הוא מרגיש שמשהו לא בסדר – סימן שאכן יש בעיה. אלא שבעולם האמיתי, ביום יום, זה לא תמיד נכון. אם המנמ"ר מבחין בסימפטום שמעיד על בעיה פוטנציאלית, כגון תלונת לקוחות או התראת ביצועים, סביר שיש בעיה, אבל לא צריך להפעיל מיד מערכי חירום גדולים. יש ללמוד את העובדות לפני הכול. או, במילים אחרות, לספור עד 10 לפני שמפעילים אזעקות, כי במקרים מסוימים זה עלול לפגוע במוניטין של הארגון ולגרום לנזקים חמורים.

חבילות משולבות – כן או לא?

דילמה נוספת היא: האם חבילות משולבות תמיד מועילות או שזה לא בהכרח נכון? על אף שזה נראה הגיוני, מנמ"ר תמיד צריך לקחת בחשבון שהאריזה לא תמיד מנבאת מה יש בתכולה ושהחבילה המשולבת לא תיתן את התוצאות הדרושות. או אז, הצוות של ה-IT יצטרך להשקיע זמן עם ספקים שונים, שעומדים מאחורי כל יישום בחבילה.

התשובה היא: חבילות משולבות – כן, אבל לעולם לא לנעול את עצמך לספק אחד, תמיד לחפש חלופות. זה נכון מבחינה כלכלית וזה גם מונע מהארגון לפרוץ דרך ולהיחשף לחידושים לא רצויים אחרים. בכל מקרה, כדאי להתייעץ בנושא זה עם עמיתים, לבדוק מה קורה במקומות אחרים.

הספק – חבר אבל גם בעל עניין

לעתים קרובות ממליצים למנהלי מערכות מידע – לרוב אלה ספקים – שאימוץ הטכנולוגיה העדכנית ביותר של ארגונים חמים תניב יתרונות עצומים. אלא שהאמת היא שכל חידוש משמעותי יצליח רק לאחר שמנהיג ה-IT יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם עמיתים עסקיים כדי ליישר את האינטרסים והצרכים של שני הצדדים, אומרים המומחים. כל טכנולוגיה שנוצרה במעבדה ולא נוסתה היא מתכון לאסון ולכן, על המנמ"רים להיזהר

גם בנושא הפרודוקטיביות יש הרבה דעות, תובנות ואקסיומות. ההצעה שהמומחים המצוטטים ב-CIO נותנים למנמ"רים בתחום זה היא לוודא תמיד מה הכישורים של צוותי ההנדסה של הארגונים, מה הם יכולים לפתח ביעילות כדי שהמוצר יהיה אמין ויעיל.

בשורה התחתונה: אין ספק שבחיי היום יום יש למנמ"רים דילמות בנושאים רבים, והם מנסים לבסס את הפתרון שלהם על מידע חיצוני. זה טוב, אבל עליהם תמיד לצאת מתוך הנחה שהמידע לא תמיד נכון, ובצד השני לבדוק היטב מה נכון לארגון, ולא רק מה אומרים העמיתים מחוץ לארגון.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים