הממשל לא זמין

יונתן קורפל על השימוש העלוב בשירותים המקוונים של ממשלת ישראל

על הממשלה ליצור את החיבור בין השירותים הדיגיטליים והפרונטליים שהיא נותנת לאזרח

ככל שחולפות השנים גוברת ההכרה בחשיבות הגדולה של שירותי ממשל מקוונים, שבארץ נקראים ממשל זמין. האו"ם, כמו גם גופים בינלאומיים רבים אחרים, מכירים בקשר שבין רמת השירותים הממוחשבים הזמינים מרחוק לכל אזרח למידת התפתחותן של המדינה ושל החברה המתגוררת בה. בחודש החולף התכנס בברן שבשוויץ פורום רחב של ה-OECD, שעסק בסוגיות בתחום האמור. ארגון זה מעצים כל העת את התייחסותו לשירותים מסוג זה.

על רקע זה חשוב לבחון את ממצאי דו"ח חדש של הארגון. על פי מאמר שהתפרסם השבוע ב-TheMarker, ישראל מזדנבת בתחתית רשימת החברות ב-OECD בכל הקשור לשימוש בשירותי ממשל מקוונים. בעוד שרים ואנשי ממשלה נוספים מרעיפים על עצמם שבחים בגלל הקדמה הטכנולוגית אליה הגענו, המציאות גם בתחום זה טופחת על פנינו. מתוך 30 מדינות, אנחנו מדורגים במקום ה-27 הכל כך לא מחמיא, מה שמבליט את העובדה שמדובר במילים גבוהות מול ממצאים נמוכים.

הנתונים מראים שרק 30% מאזרחי ישראל עשו שימוש בשירותי ממשל מקוונים בשנת 2012. באיסלנד, המובילה, מדובר ב-86% ובשבדיה – ב-78%. הממוצע של כל מדינות הארגון, שכולל מדינות שלא נחשבות למעצמות טכנולוגיות, הוא 50%, הרחק גבוה מעלינו.

אפשר להצטער על כך, אולם אין שום סיבה להיות מופתעים. שוב ושוב אני טוען כאן, במדור, שבעוד שאנחנו בארץ טובים בפריצות דרך חדשניות בתחום טכנולוגיות המידע, הרי שהיישום המעשי פה נמוך עד כדי מבוכה. הסיפור של השבוע הוא רק הוכחה נוספת לכך.

האזרחים לא משתמשים באופציות המקוונות בקשר עם הרשויות בשל צירוף של סיבות: תשתיות המיחשוב לא טובות, הארגונים הממשלתיים לא משקיעים בתחום, הרמה של אתרי האינטרנט לא מספקת, החינוך לא מכין כראוי את האזרח להתמודדות עם אתגרי העתיד, האמון במשרדי הממשל נמוך ויש אזרחים שפשוט לא מכירים את השירותים המקוונים. אלה רק חלק מהסיבות.

אני מאמין באמונה שלמה כי שימוש מעשי ברמה גבוהה בטכנולוגיית המידע בחברה הוא המפתח להצעדת המדינה להישגים כלכליים מרשימים. במשק העתיד, שליטה בשווקים ובהכנסות תהיה יותר ויותר תוצאה של יכולות המשק המקומי בסחר האלקטרוני. גם בחזית זו אנחנו הולכים מדחי אל דחי. יותר ויותר מדינות עוקפות אותנו בזריזות ואנחנו עלולים להפוך למדינה מליגה תחתית. תמיד מועלית כאן השאלה היכן המפתח לשינוי. האם הבעיה נעוצה באזרחים, שאינם רוצים לקבל מוצרים ושירותים באינטרנט, או אולי הספקים הם שאחראים למחדל. דוגמה קלאסית של דילמת הביצה והתרנגולת.

לי התשובה ברורה כשמש: המפתח נמצא בידי הממשלה. היא חייבת לפתח שירותי ממשל מקוון ברמה הגבוהה ביותר שרק ניתן להעלות על הדעת. כחלק מזאת, עליה לחנך את האזרחים, ובעיקר את הצעירים, לשימוש במערכות שכאלה. הסקטור הממשלתי יהווה אות ומופת, בסיס לחיקוי גם על ידי הסקטורים האחרים. תנופה שכזו תיטיב עם כל אזרח במדינה, אך גם עם החברות המקומיות, ותהיה לה השפעה אף על המשק כולו. מה הסיכוי לכך?

תגובות

(12)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. גנגם

    לממשלה צריך להיות אינטרס שיהיה מה שיותר קשר מקוון עם האזרחים. יחסכו הוצאות, יתנו שירותים יותר מהירים ועוד ועוד. אבל אף אחד בכלל לא מתייחס לכך. מעניין אותם רק מריבות פוליטיות ונתח מה שיותר גדול מהתקציב שינתן להם ולתומכים שלהם.

  2. עדי ניהול בן גוריון

    המפתח הוא ביצירת קשרי אמון בין הממשלה לאזרחיה. אם הממשלה תשיק עכשיו אתר חדשני ומפואר לשירות מקוון כזה או אחר – האזרח הישראלי הממוצע יגיב באחד משני האופנים הבאים:
    1 – איפה פה הם מנסים לדפוק אותנו?
    2 – כל המיסים שלנו הולכים על שטויות של הממשלה במקום לשכבות החלשות

    תגובות אלו כמובן נובעות קודם כל מבורות טכנולוגית ואי הבנה של הישראלים בצורך הבסיסי בקדמה טכנולוגית (בקרב השכבות הממוצעות שלרובן אי הבנה מעמיקה בנושא), ומחוסר יחסי אמון בין הממשל לאזרחים.

    אבל זו כאמור, בעיה עמוקה מידי שדיון עליה ייגרר אל תוך הלילה….

  3. סטודנט מפורסם

    הרבה מקרים המערכות מידע של משרדי הממשלה לא חכמות ויותר נוח ובטוח לפנות בטלפון

  4. עמית

    למספר 4 (מ. מערכות), אני דוקא חושב שצריך להתחיל בכך שהממשלה תתחיל להבין שהיא צריכה לשרת את הציבור. אם יבינו זאת אנחנו כבר בדרך הנכונה.

  5. ניהול BGU

    באופן אישי, איני יודעת מה רמת המערכת בישראל ויכול להיות שהיא באמת גרועה, אך לדעתי הבעיה נעוצה קודם כל בעובדה שרוב האנשים (לפחות אלה שאני מכירה, מקווה שהם מהווים מדגם מייצג) לא מודעים בכלל לאפשרויות שמציעה להם המערכת הזאת ומה הם יכולים לעשות איתה! אם למשל היו פותחים במבצע הסברתי נחמד שפורס בפנינו את כל הדברים הנפלאים שניתן לעשות עם המערכת, השימוש בה היה נוסק פלאים (לפחות בשימוש הראשון של האנשים, אם היא באמת גרועה גם זה לא יעזור…). עוד דבר, האם יכול להיות שהבעיה בכלל נעוצה באופי הטיפה מיושן של האזרחים שמעדיפים לעשות את הדברים בדרך הישנה והטובה? קשה לי להבין למה, אבל יכול להיות… :)

  6. מ. מערכות

    קורפל תימצת את כל הסיבות (או רובן) בשלהן השימוש ב"ממשל מקוון" נמוך, כדבריו:"תשתיות המיחשוב לא טובות, הארגונים הממשלתיים לא משקיעים בתחום, הרמה של אתרי האינטרנט לא מספקת, החינוך לא מכין כראוי את האזרח להתמודדות עם אתגרי העתיד, האמון במשרדי הממשל נמוך ויש אזרחים שפשוט לא מכירים את השירותים המקוונים." 2 הדברים בהם כדאי להתחיל לטפל הם קודם כל תשתיות המחשוב העלובות (רוחב הפס המגוחך) והדרכת האזרחים.

  7. פזית

    הפקס לא עובד במשרדי הממשלה אז אתה רוצה שהם יעבדו מקוון?

  8. גובי

    שוב יצאנו מפגרים. יונתן קורפל מנפץ את הגאוה הלא מוצדקת

אירועים קרובים