מהי "עייפות הפיילוטים", שמקשה על ארגונים לעבור לשלב הבא ב-AI?

"ארגונים מתקשים להתקדם בעולם ה-AI בשל מגוון של חסמים, ביניהם 'עייפות פיילוטים' בתחום", כך אמרה היום (ד') רותם דולב, שותפה ומובילת טרנספורמציית AI בדלויט ישראל. הכוונה היא לפיילוטים שהם לעתים ארוכים ומייגעים, שעקב ה-"עייפות" מהם, במקרה הטוב פרויקט הבינה המלאכותית מתעכב, ובמקרה הפחות טוב הארגון מחליט שלא להמשיך בו.

פיילוטים הם שלב קריטי בהפיכתו של ארגון ל-AI Native – כזה שפועל בטבעיות בתחום שכבש את העולם בסערה. אולם, לדברי דולב, "למרות ה-'הייפ' שאנחנו רואים בתחום, ארגונים מתקשים לעשות את הצעד הבא למימוש הבינה המלאכותית ולהטמעת היכולות שלה בארגון". בנוסף, היא אמרה ש-"יש פערים בין הדרגים בארגון בכל הנוגע לתחום הזה, יש קשיים וחששות, ואין הצגה מוחשית של היתרונות העסקיים והתועלות בהחזרי ההשקעה (של פרוקיקט הבינה המלאכותית – י"ה)".

דולב דיברה בוובינר מיוחד שנערך היום בנושא "AI בשירות הארגון בזמן חירום, ניהול, קבלת החלטות וחדשנות תחת אש". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

בדבריה הציגה דולב את המסקנות ממחקר שנערך בקרב 3,500 ארגונים בעולם, שבחן את המצב בתחום. לדבריה, "הכנסת רכיבי בינה מלאכותית למערכות בארגונים נועדה לשלוש מטרות, בשלוש רמות: האחת, מיטוב – איך לשפר את פעילות הארגון בלא לשנות את צורת העבודה שלו, לערוך מיטוב עסקי תוך ייתור תהליכים ידניים. השנייה – שינוי העסק ומינוף בינה מלאכותית יוצרת לטובת שינוי של התהליכים העסקיים מקצה לקצה. השלישית – כיצד מדמיינים מחדש את העסק, מוצאים לו קהל לקוחות חדש או מציעים ללקוחות הקיימים שירותים חדשים. זה קורה במעט מאוד ארגונים, בארץ ובעולם".

מלכודת ה-AI ש-"לוכדת" ארגונים

רותם דולב, שותפה ומובילת טרנספורמציית AI בדלויט ישראל. צילום: יח"צ

"הבינה המלאכותית מתקדמת וארגונים עוברים פיילוטים בתחום, אבל הם עדיין מצויים בשלבי ההטמעה הראשונים, או לא עברו הלאה, מעבר לשלב הפיילוט. קיים פער בין מידת האופטימיות שיש לארגונים בתחום למצב ההטמעה בשטח. זו מעין מלכודת: ארגונים נכנסים לפיילוטים, קלים יחסית, בתחום, אבל אז הם מתקשים להריץ אותם קדימה", אמרה דולב.

היא ציינה כי "הקושי הוא לא רק בפיילוטים. במסגרת המרוץ להנגשת כלי AI ראינו יותר הנגשה ושימוש בתחום, אבל עדיין, ארגונים לא מנצלים את הפוטנציאל שיש לבינה המלאכותית ברמה העסקית. גם המשתמשים, שנחשפו לתחום ברמה הפרטית-צרכנית, חשים שרמת השימוש שלהם בזמנם הפרטי עולה על השימוש ואיכותו בעבודה – מה שמביא לחוסר אמון".

אז מה עושים?

כדי שהפיילוטים, ולאחר מכן הטמעת הבינה המלאכותית בארגונים, יצליחו, דולב ממליצה על כמה צעדים: "להעמיק את השיתוף ברמת ההנהלה, לחדד את ההבנה של העובדים ולחשוף אותם ליכולות הטמונות בו. נדרש שינוי תפיסתי – לא לחשוב רק על תפוקתיות, אלא על איך לייצר ערך, להביא להגדלת ההכנסות ולשיפור השירות, וליצור מוצרים חדשים".

דולב הציגה נתון מעניין: "ארגונים רבים עדיין נמצאים מאחור בתחום, אבל יש גם סימנים מעודדים – 23% מהארגונים נמצאים כיום בעולם הבינה המלאכותית הסוכנית, ובתוך שנתיים, 70% או יותר יהיו שם".

לסיכום, היא אמרה ש-"הפיכת הארגון ל-AI-Native דורשת לא רק פעילות טכנולוגית, אלא גם, במקביל, חשיפת והסברת הערך העסקי והחזר ההשקעה הטמונים בתחום. יש להביא למלוא המיצוי הגלום בבינה המלאכותית ולחתור להפקת תובנות עסקיות רחבות – לא רק אלה שמביאות התייעלות, אלא גם אלה שמביאות ערך. בנוסף, על ארגונים לפעול להכנת התשתיות בצורה דינמית, כי ה-AI של המחר לא תהיה דומה לזו של היום. כך ארגונים יכולים לנצל טוב יותר את ההון האנושי, עם הפיכת ה-AI לחלק מתהליכי העבודה, להפוך אותה לאחראית ומאפשרת".