"עובדי הממשלה צמאים לטכנולוגיה – והענן מביא את הבשורה"

בכנס נימבוס רובד 5, שיתקיים ביום ג' הקרוב, ייערך פאנל פתרונות ושירותים ברובד 5, בהנחיית יערה גלבוע-אייל, מנהלת תחום בכיר אסטרטגיה ומדיניות דיגיטל, תחת ה-CIO הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי. נושא הפאנל יהיה: "הקידמה והמודרניזציה במקום אחד". 

בראיון לאנשים ומחשבים לקראת הכנס, סיפרה גלבוע-אייל, על פעילותה במערך הדיגיטל, בהקשר של הגירת המשרדים לענן, וכן על הנושאים המרכזיים שיידונו בפאנל.

גלבוע-אייל, משמשת כראשת הצוות העוסק בממשל ומדיניות דיגיטל וכן בסיוע בפתרון לאתגרים העולים מהשטח וחסמים רגולטוריים. היא עורכת דין בהשכלתה, בעלת תואר שני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת בר-אילן. במשך שבע שנים עבדה בלשכה המשפטית של משרד האנרגיה ומשם עברה למערך הדיגיטל הלאומי.

ספרי על תפקידך היום, בהקשר של מעבר המשרדים לענן?
"עובדי הממשלה צמאים לטכנולוגיה חדשנית, והענן מביא איתו את הטכנולוגיה. אנחנו מקבלים פידבקים מהמשרדים בנוגע לתהליכים שכואבים להם ופותרים את הבעיות העולות לצורך מעבר קל יותר ומהיר יותר לענן. לדוגמה: לפני שבוע סיימנו את אחד הפרויקטים המשמעותיים, כשהבאנו את פתרון Google Workspace לממשלת ישראל. הבשורה המשמעותית היא שהיכולות המתקדמות מגיעות גם לכלל עובדי הממשלה – הכלים הטכנולוגיים המתקדמים של גוגל (Google), יכולת עבודה סימולטנית על מסמכים וגולת הכותרת – יכולות AI באמצעות ג'מיני (Gemini).

זה פרויקט שאני הובלתי בשנה וחצי האחרונות יחד עם מינהל הרכש הממשלתי, החל משלב איסוף דרישות מכלל השותפים בכלל התחומים: פונקציונליות, משפטי, אבטחת מידע, כלכלי ועוד; דרך פיילוט על הפתרון שערכנו ב-21 משרדי ממשלה; ועד לאישור הפתרון בוועדת היגוי בכירים של נימבוס (הפועלת מכוח החלטת ממשלה 1700).

בנוסף, בשיתוף עם יה"ב ומערך הסייבר הלאומי, יצרנו תהליך סדור לוועדת ענן, אשר נדרשת לאשר כל פרויקט שעולה לענן. התהליך שנבנה התרגם למערכת 'עולים לענן', אשר מיישמת את מדיניות ועדת הענן, כאשר רוב הבקשות יאושרו באמצעות פרוטוקול אוטומטי. בנוסף, הצוות הטכנולוגי הקים את המערכת כך שהיום היא מציעה ארכיטקטורה למערכות, וכן מאפשרת אוטומציה של הבקרות הנדרשות. זו דוגמה לסוג של פעילות שאנחנו עושים, במטרה לסייע למשרדי הממשלה להקל את המעבר לענן שזה תהליך מורכב וארוך".

כשאתם עובדים על הסרת החסמים, אתם בודקים קודם מול המשרדים או להפך?
"זה עובד במקביל. יש כמה רגולטורים השותפים בפרויקט נימבוס: מערך הדיגיטל הלאומי, החשב הכללי, מינהל הרכש הממשלתי, אגף תקציבים, מערך הסייבר ומשרד ראש הממשלה. את כל אחד מהם אנו שואלים מה הצרכים שלהם, כדי שהפתרונות שאנו מציעים יתאימו להם. בתהליך המעבר לענן, יש דילמה מובנית בין הצורך להתקדם מהר, לבין ניהול סיכונים נכון של כל אחד מהרגולטורים הרלוונטיים. יש רגולטורים שקיבלו החלטות אמיצות לאורך הדרך כדי לאפשר הבאת בשורה לשירות הציבורי".

למעשה אתם פועלים כדי להסיר חסמים ממשרדי הממשלה כדי להניע את תהליך המעבר?
"כן. את רוב החסמים הגדולים פתרנו יחד עם שותפות נימבוס ושחקני המטה המובילים בממשלה. אבל בכל פרויקט כל כך גדול ומשמעותי תמיד עולים צרכים וחסמים חדשים שלא ידענו עליהם בתחילת הדרך, ולכן ישנה חשיבות משמעותית להמשך המנגנון בו שותפות נימבוס וספציפית מערך הדיגיטל הלאומי, בו אני עובדת בממשק עם השטח והמשרדים. מנגנון זה פועל באופן אקטיבי לנתח מה המכנה המשותף שמונע ממפת הדרכים לענן לממש את הפוטנציאל המלא שלה. מדובר בחלק מתוכנית גדולה ורחבה, שנקראת "מפת הדרכים לענן", ואשר אושרה בהחלטת ממשלה 3574, שגם היא תוצג בכנס. במסגרתה נאסף את כלל המערכות הנמצאות בשימוש משרדי הממשלה ומה מתוכנן קדימה.

עד היום עלו לנימבוס כ-300 פרויקטים. בשנים האחרונות הובלנו בקרה שנתית של הפרויקטים שתומרצו למעבר לענן על ידי כלל שותפי נימבוס, עקבנו אחרי הפרויקטים עד להשלמה של הפרויקטים הראשונים שתוקצבו. אנחנו רואים התקדמות עצומה בנושאים שמעסיקים את המשרדים, ואם לפני שלוש שנים הקושי של המשרדים התמקד בתחילת התהליך – עוד בשלב הרכש, אנחנו רואים בשנתיים הראשונות שהפערים האלה נסגרו והפערים הם בתחומים של הכשרות כוח אדם ו-FinOps, אשר רלוונטיים בשלבים מתקדמים יותר. אנחנו מבצעים בקרה וניתוח הממצאים של מפת הדרכים, ובעקבות כך מובילים עם יחידת השותפויות האסטרטגיות ושותפות נימבוס בעדכון של מפת הדרכים ותעדוף חדש של החסמים שמיועדים לפתרון".

מנקודת המבט שלך, איך את רואה את קצב המעבר לענן?
"רובד 5 קריטי להתייעלות הממשלה, ואנחנו רואים את הרצון הגדול של משרדי הממשלה לעשות שימוש בכלים אלה. אבל חייבים להבין שמעבר לענן במשרדי ממשלה אינו דומה לשוק הפרטי. תהליכי העבודה בממשלה הרבה יותר מורכבים, יש מספר רגולטורים שונים ותהליכים בירוקרטיים נדרשים. לכן, את הפירות עבור עבודה שהתחילה לפני שלוש שנים אנחנו נתחיל לראות בתקופה הקרובה".

מה יהיה בפאנל הספקים שאת מנהלת בכנס?
"הפאנל יהיה בהשתתפות מנהלי ספקים ברובד 5, הוא יכלול שלוש שאלות ויתמקד בשלושה נושאים: האחד, בפער של ציפיות הספקים מהעבודה עם הממשלה לבין המציאות בשטח. השני, בסיפורי הצלחה של המוצרים בסיוע למשרדי הממשלה, בעלי משמעות והשפעה מעבר להצלחה הטכנית, כאלה שמסייעים לממשלה להתייעל ולקצר זמנים. והשלישי נוגע לאופן תרומת המוצר למימוש התפישה של One Government כחלק מהתפישה של ממשלה אחת שמדברת בשפה אחת, שיכולה לתת לציבור שירות מהיר יותר וטוב יותר".

מנמ"רים אומרים שקצב ההטמעה נובע גם ממגבלות של משאבים וכוח אדם. מה המענה שלכם
"המגבלה הזו מוכרת לנו ואנחנו מסייעים למשרדים בשני מישורים. הראשון, יחידת ה-CIO מובילה תוכנית של ניהול השינוי במשרדי הממשלה, כדי לסייע בתחומים בהם הם נדרשים – אנחנו מבצעים הכשרות תדירות לכוח האדם באגפי הטד"מ, סיוע בגיוסים וכן הקצאה של ספקים שיסייעו למשרדים ללמוד, גם תוך כדי תנועה בזמן הקמת הפרויקט.

במישור השני, החלטת ממשלה 3574, שאושרה במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2026, כוללת תקציב של מיליארד שקל ובנוסף השתתפות עצמית של המשרדים. תקציב זה נועד להסדיר את סוגיית המשאבים לשנה הקרובה. בכוונתנו לגבש תוכנית המשך ולייצר עוד מקורות תקציביים למשרדים, על מנת שיצליחו להתקדם בצורה טובה ולהביא תוצאות שיקדמו את עבודת הממשלה ואת השירות לציבור".