הבינה המלאכותית ואתם: המדריך למנכ"ל

בהמשך למדריך הראשון, למנמ"רים, שפרסמנו כאן בשבוע שעבר, במסגרת הסדרה החדשה שלנו על הטמעת בינה מלאכותית בארגון למנהלים, ושזכה לתגובות רבות (תודה!), השבוע אנחנו מתמקדים באיש או באישה שבראש הפירמידה: המנכ"ל.ית.

המנכ"ל הוא זה שעל כתפיו מונחת האחריות לקביעת האסטרטגיה ולניווט של הארגון בעידן התחרותי של ה-AI: איך ניגשים לקבלת החלטות בתחום הסבוך הזה? כיצד משכנעים עובדים שהבינה המלאכותית לא תחליף אותם? ומה צריכים להיות מדדי המפתח להערכת הצלחה של פרויקטי AI בארגון?

להטמעה של בינה מלאכותית בארגון יש היבטים חיוביים ושליליים, כמו כל דבר בחיים: בצד החיובי, יש כיום שפע של כלים שיכולים לייעל את העבודה, לחסוך שעות אדם רבות ולשפר את הפרודוקטיביות והרווחיות של הארגון. מנגד, ה-AI היא מאיץ תחרות בכל שוק, שהופכת אותה לאכזרית יותר. חברת הייעוץ PwC מתארת אותה כ-"קו שבר" בין "מנהיגים" ל-"משתרכים מאחור": מי שיאמץ את הבינה המלאכותית בצורה נכונה יתרגם את השינוי הטכנולוגי ליתרון עסקי מובהק, ומי שלא – רק יגדיל הוצאות ויישאר מאחור.

שוחחתי בעניין הזה עם אייל שמעוני, מנכ"ל יזמקו פרו, שהיא חברת הטכנולוגיה של קבוצת יזמקו. שמעוני נמצא בעמדה ייחודית מבחינת התובנות שלו – כמי שגם מוכר כלי בינה מלאכותית לארגונים למנכ"לים אחרים, וגם תהה ותוהה לגבי הסוגיות של הטמעת AI בארגון, כמנכ"ל בעצמו.

אייל שמעוני, מנכ"ל יזמקו פרו. צילום: גליה פלד

"הדבר הראשון שאני מדבר עליו מול מנכ"ל, כשאני מדבר איתו על בינה מלאכותית, הוא איך הוא יכול להעלות את היכולת של העסק שלו להרוויח כסף. המנכ"לים רוצים לראות שה-AI תעלה את הרווחיות ותשפר את הפרודוקטיביות", אמר שמעוני.

"השאלה הראשונה של כל מנכ"ל בבואו לשקול שימוש בבינה מלאכותית בארגון היא: מה יוצא לי מזה? מנכ"ל תמיד יסתכל על התחום העסקי שלו. כמנכ"ל בעצמי, אני יכול להגיד שיש פרדוקס – פרדוקס ה-AI. הוא לא חדש, אבל מאוד מודגש בגלל המהירות שבה התחום מתקדם", הסביר.

לדברי שמעוני, "יש בבינה המלאכותית הרבה אפשרויות והרבה הזדמנויות למקבלי ההחלטות. זאת טכנולוגיה שתאפשר לשפר את הארגון, אבל יש בה גם סיכון ואתגרים: אבטחת מידע ופרטיות, היכולת לבקר על פעילות העובדים וחשיפת מידע ארגוני. המנכ"ל נדרש גם כאן לכוון את הספינה".

להתחיל מהקטן

טיפ חשוב שעולה מהשיחה עם שמעוני הוא העובדה שהבינה המלאכותית היא לא גאדג'ט נוצץ לארגון או צעצוע, בבחינת "תראו, גם לנו יש", או "שמנו אינטרנט גם פה, בסלון", כמאמר המערכון האלמותי של החמישייה הקאמרית. בהרבה ארגונים, ההטמעה של AI לא עוברת משלב הפיילוטים המוצלחים להטמעה כלל ארגונית, גם כי אין בעלות ניהולית על כך (וזה תפקיד המנכ"ל לוודא את הבעלות והיישום לרוחב הארגון), וגם כי לפעמים, בינה מלאכותית נתפסת כפתרון שמחפש בעיה. לכן, בדומה להמלצה שלנו למנמ"רים – כדאי למנכ"לים להתחיל דווקא מהבעיות הקטנות ופתרונן.

"אנחנו מציעים להתחיל מהתהליכים הקטנים והרפטטיביים, למשל לעבור על תדפיסי בנק או כאלה שיש במחלקת משאבי האנוש, ושאוטומציה שלהם יכולה לחסוך לה שעתיים ביום, כפול 20 ימים – כלומר, חיסכון של שבוע עבודה שלם", ציין שמעוני.

"כמנכ"ל, אני מציע למנכ"לים האחרים, אחרי שהם מתגברים על הפחד מה-AI, לשאול שאלות שיקדמו את העבודה שלו ושיאפשרו לו לשפר את העבודה של האנשים שלו. להבין כיצד הכנסת בוטים או אוטומציות תפתור לי את הבעיה שאני צריך לפתור, וכיצד אני בוחר בהליכים הנכונים להטמעה ולהדרכה", הוסיף. "כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי לגבי ההליך, משום שמדובר בשינוי תפיסתי, במיוחד אצל מנכ"לים שלא מגיעים מעולמות הטכנולוגיה".

עוד דבר שצריך הוא לדעת לזהות את ה-"חורים" שיש בתהליכי ההטמעה של AI, להבין מה לא זורם. "מנכ"לים יודעים לזהות את החורים, אבל לא בהכרח יודע לתת להם שם", אמר שמעוני. "הם צריכים להבין איפה התהליך לא זורם, ואנחנו, כמיישמים, יכולים להתאים להם את הפתרון הנכון".

הפיל שבחדר

שמעוני הדגיש ש-"כל פרויקט AI קטן שמצליח רותם גם את המנכ"ל, גם את המנהלים האחרים וגם את העובדים, ומקדם את הארגון למקומות שהוא אפילו לא חלם עליהם".

זה מביא אותנו לפיל שבחדר – החשש שהבינה המלאכותית תיקח לאנשים את העבודה שלהם. זה חשש שעולה לא פעם מדרגים ביצועיים, שבין השאר מלובה על ידי התקשורת. זו מרבה לדווח על "התפקידים שייעלמו בעידן ה-AI", ואיך עובדים יהפכו להיות מיותרים ויאבדו את מקום עבודתם. החשש מאוד מובן.

"זו לא רק התנגדות של אל תזיז לי את הגבינה", אמר שמעוני. "זה חשש ש-'אולי בעוד שנתיים לא יצטרכו אותי'? המנכ"ל הרבה פעמים מקבל התנגדות מהשטח ואנשים חוששים למשרתם".

AI למנכ"ל. צילום: Prostock-studio, ShutterStock

"האסטרטגיה שלי היא להגיד לעובד: אני לא רוצה להחליף אותך, אלא להפוך אותך ליותר חכם ודיגיטלי, וה-AI הוא כלי שבא לעזור לך ולא מגיע במקומך. חשוב שתדע להכיר ולשלוט בכלי הזה. גם אתה תתפתח ותתקדם ותוכל להתקדם בארגון", ציין. "בנוסף, אני אומר לו שאני בא לחסוך את המשימות שהוא מתקשה בהן".

"נכון שבעתיד יהיו מקצועות ותפקידים שייעלמו, אבל יהיו תפקידים אחרים שייווצרו. בתור אלה שמובילים את התהליך, המנכ"לים צריכים להרגיע את העובדים. לא כולם יירגעו, אבל כל מנכ"ל יודע איך לפרק התנגדויות באופן ספציפי. אצלי זה מגיע ממקום של העצמה, במקום הפחדה או גישה כוחנית", תרם שמעוני מניסיונו.

החשש מאובדן שליטה על המידע

הנקודה האחרונה, או בעצם הראשונה, ששמעוני נתקל בה כשהוא בא להציע פתרונות בינה מלאכותית למנכ"לים הוא החשש מאובדן השליטה על המידע הארגוני או זליגה שלו, במיוחד כשעובדים עם מודלי שפה גדולים, שרצים על חוות שרתים ענקיות בקצה השני של העולם.

"זה הדבר הראשון שמטריד מנכ"ל", ציין. "הרבה לפני שלב ההטמעה. לפני הכול עולה שאלת חשיפת המידע: מידע מסחרי, קניין רוחני ועוד. הוא שואל: מה קורה כשאני מעלה את המידע הזה למערכות גדולות, שלא נשלטות על ידי החברה שלי? איך אני יכול, כמנהל, לשלוט על מה שהארגון שלי מעלה למערכות האלה, וכיצד אני גורם לכך שהעובדים שלי לא ישתמשו בזה בצורה פרועה ובלתי מבוקרת?". שמעוני הוסיף שלצד ההכשרות וההטמעה, יש פתרונות טכנולוגיים לכך – אבל זהו תחום אחריותו בעיקר של סמנכ"ל אבטחת המידע, ונעמיק בפתרונות האלה במדריך למקצוע זה.

החזון

לבסוף, מנכ"ל צריך שיהיו לו חזון וראייה ברורה איך הבינה המלאכותית תשתלב בארגון שלו בטווח הארוך, וכיצד מנהלים אותה כהשקעה אסטרטגית. זה לא דבר פשוט לעשות, בהתחשב בעובדה שהתחום הזה כל כך תזזיתי ומשתנה במהירות, ממש מיום ליום, עם מודלים חדשים, שנופלים עלינו חדשות לבקרים.

"בכל מה שקשור לבינה המלאכותית והתפתחותה, מאוד מאתגר לחשוב לטווח רחוק, מאחר שמהירות ההתפתחויות גבוהה מהיכולת שלנו לקלוט, לנתח, לתכנן וליישם", ציין שמעוני.

"כמנכ"ל, אני רואה את עיקר תפקידי בהטוויית חזון ואסטרטגיה, ניהול סיכונים והזדמנויות ופיתוח עסקי – וכאן יש מקום נרחב לכניסה של תהליכים חכמים מבוססי טכנולוגיה כמו ה-AI – כאשר הדגש הוא על תכנון התהליכים מתוך חזון עסקי וניהולי, ולאו דווקא טכנולוגי", אמר.

"מה שאני אומר בעצם זה שהמנכ"ל צריך להיות תמיד מודע שהטכנולוגיה לכשעצמה היא כלי חזק מאוד בידיו כדי לשפר ולפתח את הארגון שלו, והיכולות המדהימות שלה, היום ובעתיד, הן אמצעים לצורך כך. אמצעים שככל שהוא ילמד ויכיר, ויוכל להיעזר בהם, הוא יצליח להקפיץ את יכולות הארגון שלו. אבל בסוף, הטכנולוגיה אינה המטרה בעצמה", סיכם שמעוני.