כך מכשירים את דור המהנדסים הבא לעידן ה-AI

כ-1,700 סטודנטים החלו ללמוד השנה במכללה האקדמית עזריאלי להנדסה בירושלים, המכשירה לכל מקצועות ההנדסה, ביניהם הנדסת תוכנה, מדעי המחשב, בינה מלאכותית ושאר המקצועות הנדרשים. מהפכת הבינה המלאכותית משפיעה על ההחלטות של הסטודנטים מה ללמוד, וכמו במוסדות אחרים, גם ב-עזריאלי מורגש גידול בביקוש ללימודי AI, לצד שילוב כלי הבינה המלאכותית כמעט בכל מקצועות ההנדסה.

"אנחנו מסבירים לסטודנטים שהבינה המלאכותית לא מחליפה מהנדסים. אנחנו מלמדים אותם איך לחשוב", אומרת פרופ' תמר רז נחום, נשיאת המכללה, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. "הייעוד שלנו הוא להכשיר מהנדסים שיהיו מוכנים לעידן הבינה המלאכותית", הוסיפה והבהירה.

"אני ירושלמית במקור וגרה בה עד היום, עם שלושה ילדים", מספרת פרופ' רז נחום על עצמה. הפרופ', שהדוקטורט שלה הוא בתחום הכימיה הפיזיקלית התיאורטית, מוסיפה בשיחה כי "לאחר שהממשלה החליטה ב-1996 להקים מכללה ציבורית להנדסה בירושלים, פנו אליי מהאוניברסיטה העברית בהצעה להצטרף לצוות ההקמה של המכללה. זה התאים לי, כי בצד הרצון להוראה, חיפשתי משהו מאתגר, שאוכל לתרום ולהשפיע והסכמתי", אומרת רז נחום בפודקאסט ומספרת: "פתחנו את המכללה עם 72 תלמידים, שלמדו הנדסת חומרים ותוכנה. מאז מספר התלמידים גדל כל שנה, בכל התחומים, ובשנה זו אנו צפויים להיות עם 1,700 סטודנטים".

מה הסיבה להקמת מכללה להנדסה דווקא בירושלים?
"ראשית, אנחנו מכללה המלמדת את כל סוגי מקצועות ההנדסה, ובנושא הזה אנו די ייחודיים, בוודאי פה בירושלים. כיום יש שבע תוכניות ללימודי הנדסה, כולל הנדסת תוכנה, מדעי המחשב, ביוטכנולוגיה ויש לנו תוכנית מאוד ייחודית של יזמות טכנולוגית לתלמידי תואר שני".

אז המכללה היא בעצם עבור תושבי ירושלים?
"ראשית, אנחנו כמובן פתוחים לכל אחד שירצה ללמוד. בפועל, 75 אחוז מהסטודנטים שלנו הם מאזור ירושלים והסביבה. אחת הסיבות, מעבר לעניין הלוקאלי, היא שירושלים משופעת במפעלי תעשייה וחברות היי-טק ויש מחסור חמור במהנדסים, בדיוק כמו בכל הארץ, והתעשייה משוועת לכוח אדם. אנחנו מוציאים כ-300 מהנדסים בכל שנה, וזה מספק להם את המענה הראשוני. אחוזי ההשמה שלנו מגיעים ל-90 אחוז, ויש לנו כמה אלפי בוגרים שסיימו עד היום והם משמשים בתפקידים בכירים בחברות שונות במשק".

בהקשר ללימוד הנדסת תוכנה, איך הסטודנטים מתייחסים לתחזיות שונות שמדברות על היעלמות המקצוע?
"אכן הדיבורים על הנושא משפיעים על החלטת הסטודנטים מה ללמוד. התלמידים שלנו הם מאוד פרקטיים, הם באים לכאן כדי לקבל כלים שישמשו אותם למקצועות העתיד. ואכן אנו מרגישים תנועה גדולה יותר לכיוון לימודי AI. אנחנו כמובן מתאימים את עצמנו למגמות ונותנים מענה לבינה המלאכותית בכל תכני הלימודים שלנו. אפשר לומר שאנחנו מכשירים את דור המהנדסים של המחר, שיהיה מוכן לעידן הבינה המלאכותית".

אז איך באמת מכשירים היום מהנדס?
"יש הבדל ממוסדות מחקר – למכללה כמו שלנו יש שליחות חברתית: לתת הזדמנות שווה לתושבי הפריפריה, כולל פריפריה גיאוגרפית, להגשים את עצמם. יש סטודנטים מכל החתכים הסוציו-אקונומיים, חלקם דור ראשון להשכלה גבוהה.

לגבי השאלה מה אנו מצפים מבוגר שלנו? ראשית כמובן צריך ידע, במובן הכי בסיסי של המילה. הדבר השני הוא שאנו מקנים לסטודנטים שלנו מיומנויות לעבודת צוות, חשיבה ביקורתית. זאת, בנוסף ליכולת למידה עצמית. נקודת המוצא היא שעד שהוא יסיים ללמוד, חלק מהדברים ישתנה, כי הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מטורף. הדבר השלישי הוא ערכים שאנו מאוד מקפידים עליהם".

מה המיוחד בערכים למקצוע המהנדס? זה נכון לכולם.
"ערכים זה קודם כל יושרה, אמינות. אבל הכי חשוב זו היכולת לתרגם את הידע שלך לסיוע לקהילה. סטודנטים שלנו מבצעים פרויקטים למוסדות בקהילה, עמותות, מקומות עבודה. זה חלק מתוכנית הלימודים שלהם, הם צוברים ניסיון, הארגון מרוויח פתרונות שונים שקשורים לליבת העשייה שלהם. תמהיל הלימודים שלנו הוא חמישים אחוז תוכן, שאותו כל אחד יכול לצרוך באיזה דרך שהוא בוחר, והיתר – התמודדות עם פרויקטים, עם יכולת לעבודת צוות, ששם באים מהנדסים מדיסציפלינות שונות".

הקמפוסים כבר לא ממש מלאים, סטודנטים לומדים מרחוק.
"השיטה שהמרצה יושב בכיתה והתלמיד כותב, כבר אינה השיטה היחידה. אנחנו בוחנים את התלמיד, עד כמה הוא מצליח לקחת את הידע וליישמו. את חומר הלימוד תשיג – אם בכיתה, בווידיאו, או שתקרא, תלמד. אנחנו לא בוחנים אותו אם הוא יודע לכתוב מסמך. וזה מלמד על התפישה המעט שגויה לגבי הבינה המלאכותית. התלמיד יכול וצריך להשתמש בכלי AI, אבל מצופה ממנו שיוכיח כי הוא יודע לבדוק את מה שהוא מקבל ובעיקר איך הוא מיישם את זה לפרויקט שלו".

עד כמה המלחמה השפיעה על הלימודים בשנתיים האחרונות?
"היו לנו 300 תלמידים במילואים בסבבים שונים, וגם אנשי סגל. זה מורכב, מאתגר. אנחנו מסייעים להם במגוון היבטים: תמיכה כלכלית, אם צריך, תמיכה נפשית באמצעות מרכזי חוסן, וכמובן תמיכה בכל מה שקשור לתוכנית הלימודים. החזרה ללימודים היא מאוד קשה לסטודנטים. מצד אחד אנו מבינים את זה, אבל מצד שני אני כל הזמן חושבת מה אני יכולה לעשות כדי שכל סטודנט לא יישבר ולא ינשור. הבוגרים, המהנדסים שלנו, הם העתיד של המדינה, אנחנו לא יכולים לוותר עליהם".

מה התחדש השנה?
"השינוי המרכזי הוא כאמור נושא הבינה המלאכותית שתיכנס כתוכן. AI היא כלי שכל מהנדס ישתמש בו, בדיוק כמו מחשב. אנחנו מלמדים גם איך לייצר את הבינה המלאכותית. אנחנו עושים הרבה הדרכות. מכשירים בדרך כלל נציגים מכל מחלקה, שהם יהיו השליחים שלנו להטמעת כלי הבינה המלאכותית, וכנ"ל גם לסגל. כולם מבינים שזה כבר פה וזה תהליך שהולך ומתגבר".

את עוסקת גם בקידום נשים. למה החלק שלהן כל כך קטן בתעשייה?
"אצלנו, 42 אחוז מהלומדים הן נשים. אין אפליה מתקנת. זה חלק ממוטיבציה שגדלה לשמחתי. אני חושבת שהסיבה לכך היא כי המכללה מייצרת אווירה שמשדרת שנשים יכולות ללמוד את המקצועות האלו, ראשית, שכיום אין שום מגבלה בשום מקצוע הנדסה שאישה לא יכולה לעשות. אבל יש גם את העניין שחלק מהסגל הבכיר שלנו הוא נשים, ושוב, לא עושים הנחות ולא אפליה מתקנת. סטודנטית שבאה להתעניין בלימודים ויושבת עם ראשת מחלקה שהיא אישה, השיח הוא שונה. היא מיד מבינה שזה אפשרי".

אבל היא יוצאת לשוק ושם עדיין החלק של הנשים נמוך מאוד.
"מחקר שעשינו בשנה שעברה מראה שיש שיפור בשילוב נשים בתעשייה, אמנם באחוזים בודדים – אבל יש מגמת עלייה. העובדה שיש לנו 90 אחוזי הצלחה, ולמעלה מ-450 בוגרים בכל התעשייה, וחלקן גם נשים, כל זה מסייע לשיפור המצב. כמובן שצריך לעשות עוד, להתחיל ממערכת החינוך היסודי והתיכון, כי כפי שאמרתי: המהנדסים והמהנדסות הם דור העתיד של המדינה".

להאזנה לפודקאסט המלא – לחצו כאן