ממשל טראמפ רוכש 10% מאינטל – לחיזוק תעשיית השבבים האמריקנית

במהלך נדיר, ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי רכש נתח של 10% בחברת השבבים אינטל. לדברי טראמפ ההשקעה הזו "מוערכת נכון לעכשיו בכ-11 מיליארד דולר", כשבפועל מדובר בהשקעה בסך 8.9 מיליארד דולר.

הצעד הדרמטי הזה מגיע כחלק ממאמצי הממשל לחזק את ייצור השבבים המקומי, להבטיח את עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב, ולתמוך בחברת ענק אמריקנית השרויה במשבר חמור מזה תקופה.

ההודעה הרשמית על העסקה הגיעה ביום ו' האחרון והיא תוצאה של משא ומתן בין הנשיא טראמפ וממשלו למנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן. הנשיא טראמפ עצמו הכריז בחשבון ה-Truth Social שלו כי "ארצות הברית של אמריקה מחזיקה ושולטת כעת באופן מלא ב-10% מאינטל, חברה אמריקנית גדולה עם עתיד מדהים עוד יותר".

יצוין כי טראמפ הדגיש שארה"ב "לא שילמה דבר עבור מניות אלו", אולם למעשה מסתבר כי מדובר בהמרת מענקים שאושרו בעבר על ידי ממשל ביידן, במסגרת חוק ה-CHIPS והמדע שכונן בתקופת כהונתו. מזכיר הסחר של ארה"ב, הווארד לוטניק, אישר זאת כשאמר: "אנחנו פשוט ממירים את מה שהיה מענק תחת ביידן להון עצמי עבור ממשל טראמפ, עבור העם האמריקני". ההשקעה כוללת רכישת מניות רגילות ב-5.7 מיליארד דולר באמצעות במענקי חוק CHIPS שטרם שולמו, ו-3.2 מיליארד דולר מתוכנית ה-"Secure Enclave". משמע, טראמפ וממשלו לקחו חלק מ-50 מיליארד הדולרים שממשל ביידן הקצה לטובת העצמת תחום השבבים באמריקני – והפיחו באמצעות סכום זה חיים באינטל.

נזכיר כי במסגרת מאמצי ממשל ביידן להשיב את ייצור השבבים לארצות הברית, הוענק לאינטל מימון ישיר משמעותי לבניית מפעלים. כפי שדיווחנו במרץ 2024, ממשל ביידן העביר לאינטל 8.5 מיליארד דולר במסגרת חוק ה-CHIPS, כאשר כספים אלו החלו לזרום כשנה וחצי לאחר חתימת הנשיא ביידן של החוק. מימון זה נועד לתמוך בהקמה ובהרחבה של מפעלי ייצור למוליכים למחצה באריזונה, ניו מקסיקו, אוהיו ואורגון. מקורות בתקשורת ציינו כי חברת הטק קיבלה עד כה כ-2.2 מיליארד דולר מתוך 7.8 מיליארד דולר שהובטחו לה במסגרת תוכנית התמריצים של חוק ה-CHIPS.

BIG NEWS: The United States of America now owns 10% of Intel, one of our great American technology companies.

This historic agreement strengthens U.S. leadership in semiconductors, which will both grow our economy and help secure America’s technological edge.

Thanks to Intel… pic.twitter.com/AYMuX14Rgi

— Howard Lutnick (@howardlutnick) August 22, 2025

אינטל: "העסקה משקפת את האמון שהממשל רוחש לנו"

יצוין כי בנוסף להשקעה הממשלתית, כפי שדיווחנו, קבוצת סופטבנק היפנית קנתה אף היא נתח של 2% באינטל, בהשקעה משלה בבחברת השבבים, המוערכת בכ-2 מיליארד דולר.

על אף גודל ההשקעה, אינטל הבהירה בהודעתה כי מעורבות הממשלה תהיה בגדר "בעלות פסיבית", ללא ייצוג בדירקטוריון, זכויות ממשל תאגידי מיוחדות או גישה למידע פנימי. הממשלה אף הסכימה להצביע בהתאם להמלצות דירקטוריון אינטל בענייני בעלי מניות, למעט בנסיבות מוגבלות. ענקית השבבים ציינה כי העסקה "משקפת את האמון שהממשל רוחש לאינטל בקידום סדרי עדיפויות לאומיים מרכזיים", ואישרה מחדש את מחויבותה לספק מוליכים למחצה מאובטחים למשרד ההגנה.

עבור יצרנית השבבים הענקית מעמק הסיליקון – שהחלה מאבדת גובה כי פיגרה בייצור שבבי AI – ההשקעה הממשלתית מגיעה בתקופה מאתגרת. לאחר עשורים של צמיחה, החברה נקלעה לקשיים בעיקר בעקבות פיגור זה. אינטל דיווחה על הפסד של כמעט 19 מיליארד דולר בשנה שעברה, ונמצאת בתהליך פיטורים של למעלה מ-20,000 מעובדיה  בעולם, במטרה לצמצם את כוח האדם הגלובלי בכ-15% עד סוף 2025.

המנכ"ל טאן, שהצטרף לחברה מוקדם יותר השנה כדי לסייע לה להתאושש, הביע תודה לממשל ולטראמפ ואמר: "אינטל מחויבת עמוקות להבטיח שהטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם יהיו מתוצרת אמריקנית. התמקדותו של הנשיא טראמפ בייצור שבבים בארה"ב מניעה השקעות היסטוריות בתעשייה חיונית זו, שהיא חלק בלתי נפרד מהביטחון הכלכלי והלאומי של המדינה".

יש לציין כי ההתערבות הממשלתית נובעת גם ממלחמת הסחר הגלובלית שבה שקוע טראמפ, וברצונו לנצח בה. על ידי הפחתת התלות בייצור מחוץ למדינה, הנשיא טוען כי ארה"ב תהיה בעמדה טובה יותר לשמור על יתרונה הטכנולוגי על פני סין במירוץ לפיתוח בינה מלאכותית. בהקשר זה, אותו פיגור של אינטל בתחום ה-AI הקנה רווח עצום לחברות כמו אנבידיה ו-AMD, שהחלו מככבות בתחום. התמיכה באינטל מחזקת אפוא את השחקנית האמריקנית המרכזית בתחום התחרותי והדומיננטי בזמנים אלו.

נזכיר כי העסקה הנוכחית התרחשה שבועות ספורים בלבד לאחר שטראמפ דרש מליפ-בו טאן להתפטר מתפקידו, על רקע חששות ביטחוניים לאומיים מקשריו הקודמים של טאן עם חברות טכנולוגיה סיניות, כשהיה משקיע הון סיכון. עם זאת, הנשיא שינה את דעתו לאחר שטאן אישר את נאמנותו לארה"ב במכתב לעובדים, ובהמשך נפגש עם טראמפ בבית הלבן, שם זכה לשבחים.

מערכת היחסים ביניהם חוותה תהפוכות. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ומנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock ו-יח"צ (בהתאמה)

תגובות שליליות משמאל למהלך

בעוד שהממשל רואה בעסקה ניצחון לאומי, יש גם מי שביקר אותה בחריפות – הסנאטור רון וויידן הדמוקרטי הגדיר את המהלך כ"סחיטה תאגידית", ואילו הסנאטור ג'ף מרקלי, אף הוא דמוקרט, טען כי המהלך יפגע בתעשיית המוליכים למחצה וישמש כהסחת דעת ממדיניות המכסים הכאוטית של טראמפ. אף על פי כן, לאחר ההכרזה של טראמפ, מניות אינטל זינקו ב-5.5%.

זה אינו תקדים שממשלת ארה"ב רוכשת נתח משמעותי בחברה. דוגמה בולטת לכך היא משבר הפיננסים של 2008, אז הממשלה הזרימה כמעט 50 מיליארד דולר לג'נרל מוטורס בתמורה לכ-60% מניות, כשהחברה עמדה בפני פשיטת רגל. על אף שמאוחר יותר נמכרו המניות בהפסד של כ-10 מיליארד דולר, הדמיון ההיסטורי מצביע על מה שנתפש כחשיבות אסטרטגית דומה.

כך או כך, ההסכם, שלמעשה מטשטש את הגבולות המסורתיים בין המגזר הציבורי לפרטי בכלכלה הגדולה בעולם, צפוי לתמוך בהשקעתה ארוכת הטווח של אינטל במפעל חדש המתוכנן לקום באוהיו, ובכך לקדם את מטרותיו של טראמפ לחיזוק ייצור השבבים בארצו.