25 דברים טובים יותר הודות ל-Linux ולקוד פתוח – חלק ב'

כתב: ג'ון טריל, רד-האט (Red Hat)

הגל הבא של ה-IT

• IoT – סביר להניח כי העניין הגדול סביב האינטרנט של דברים (IoT) – התפישה של רשת מכשירים ואביזרים, גדולים וקטנים, שיכולים "לדבר" אחד עם האחר כדי להשיג פעילויות יעילות יותר, לא היה לובש אותה צורה ללא Linux. מערכות הפעלה Linux משובצות (Embedded Linux OS), קטנות משמעותית לעומת מערכות הפעלה קונבנציונליות יותר, מניעות את עולם ה-IoT, ומאפשרות סקלאביליות של הטמעות ארגוניות וחסכון כספי. ללא Linux, סביר להניח ש-IoT היה יקר מדי או היה דורש נעילה למערך של יצרן יחיד.
• קונטיינרי Linux – מדובר בשיטה של אריזת ובידוד אפליקציה עם התלויות שלה בלבד. זו טכנולוגיה שבנויה מחלקים מרכזיים מה-Linux kernel. בעוד שבעבר היו טכנולוגיות דומות אחרות, האופי הפתוח של קונטיינרי Linux בשילוב עם חדשנות שנוצרת בקהילה, איפשר לאקו-סיסטם לשגשג כמעט בין לילה, ונתן לארגונים דרך חדשה קדימה כאשר מדובר באופן בו הם בונים, מטמיעים ומנהלים את היישומים שלהם.
• OpenStack – מספקת פלטפורמה מרכזית עבור מחשוב ענן פרטי והיברידי. סביר להניח שמסגרת הענן OpenStack לא הייתה קיימת, או לכל הפחות הייתה שונה לחלוטין ללא Linux. הסקלאביליות והגמישות של Linux, הן אלה שאפשרו ל-OpenStack להצליח בהבאת היתרונות של עננים פרטיים אל הארגון, תוך הימנעות מנעילה שבאה עם מסגרת ענן פרטי קניינית.
• כל דבר-מוגדר-תוכנה – החל מרשתות תקשורת עד לאחסון, תוכנה משמשת להפשטה של מורכבויות מסורתיות של חומרה ארגונית, מה שמוביל לעולם בו כמעט כל דבר הינו "מוגדר-תוכנה". Linux מספקת אבן יסוד מרכזית עבור מאמצים אלה, ופעם נוספת מספקת פלטפורמה פתוחה וגמישה כדי שהפשטה זו תתבצע ללא נעילה לספק ספציפי בעקבותיה.
• ניתוחי Big data – המונח הכולל עבור הררי המידע שנוצרים על ידי עסקים וארגונים, יכולים להוות את המפתח לתפעול יעיל יותר וגם לגידול בהכנסות בעקבות זיהוי הזדמנויות חדשות, אך תחילה יש למיין נתונים אלה ולנתח אותם. הכלים האנליטיים, שרבים מהם עצמם בנויים בקוד פתוח, המעבדים כמויות עצומות אלה של נתונים, דורשים פלטפורמה סקלאבילית רבת עוצמה, שלא הייתה קיימת ללא Linux.

לדמיין מחדש את המחשב

• גישות חומרה חדשות – בדומה מאוד לעליית x86, גם Linux סייעה להביא גישות חומרה חדשות כמו ARM – מעבד יעיל ביותר בצריכת אנרגיה. בלי Linux – שסיפקה את הפלטפורמה הסטנדרטית אליה הצטרפו מערכי שבבים אלה, היינו עדיין רואים סוגי חומרה חדשים מופיעים בשוק, אך הם היו הרבה יותר מותאמים ספציפית, ופחות ניתנים להחלפה ביניהם בתרחישי שימוש שונים.
• חומרת קומודיטי – סביר להניח שחומרת קומודיטי, בעיקר מעבד x86 (הבסיס של המחשוב היום), לא הייתה מצליחה כל כך אלמלא Linux, הפועלת כמערכת ההפעלה התשתיתית. Linux סיפקה מערכת הפעלה סטנדרטית עבור מערכי שבבי x86, וסיפקה לעסקים בסיס ניתן לחיזוי כדי לעבור אליה ממערכי חומרה ייעודיים.
• אמזון – Amazon Web Services היא עתה כמעט שם נרדף למחשוב ענן ציבורי, כאשר ל-AWS יש עתה יותר ממיליון לקוחות המשתמשים בצי הגדול של שירותים לפי דרישה שלה, ו-Linux היא רכיב בסיסי של פלטפורמת AWS. בעוד ניתן לדמיין שירות דמוי-AWS ללא Linux (חשבו על ה- ISPs הראשונים בשנות ה- 90), הרי את ההיקפים ואת מבנה התמחור של AWS היה קשה לשכפל בלעדיה.
• גוגל – ענקית החיפוש המקוון, הפרסום והענן, הייתה נראית שונה מאוד ללא Linux וטכנולוגיות קוד פתוח אחרות שמעצימת את התשתית שבבסיס החברה. בעוד שאין זה אומר כי גוגל לא הייתה מתקיימת ללא Linux, היינו עלולים לאבד את תרומותיה לעולם הקוד הפתוח, כולל Kubernetes, אם Linux לא הייתה משמשת כמפלסת הדרך.
• שקיפות טכנולוגיה ואחריות – ללא Linux המניעה את הקוד הפתוח, סביר להניח שעדיין היינו רואים את מרכז הנתונים הארגוני כאי נפרד מוקף קירות, עם מעט אם בכלל תובנות על העסק הרחב יותר, ורבות מפעילויות היומיום של צוותי IT ממוקדות בשמירה על עצם הפעילות. עם Linux וקוד פתוח, IT הינו עתה הרבה יותר שקוף לארגון הרחב, מסייע לתיאום טוב יותר עם יעדים עסקיים כלליים, ובעצם מחדש – בניגוד להיותו רק משמר – סטטוס קוו.

לחלק א' לחצו כאן.