"הדרישה כיום – שהכל יפעל בלחיצת כפתור"

"היום כשנכנסים לחדר ישיבות רוצים להפעיל הכל בלחיצת כפתור. אף אחד לא רוצה לשאול היכן נמצא הכבל, לאן מתחברים, איך מכוונים את מערכת השמע ואיך מחייגים ממערכת שיחות הווידיאו. רוצים ללחוץ על כפתור שיפעיל תרחיש מתאים, להפעיל שלט בדיוק כמו שמפעילים בקלות טלפון חכם, ולכן צריך לתכנן את הכל בהתאם", כך אמרה אביבה אברהם, מייסדת AVA, חברה לייעוץ ותכנון פרויקטי מולטימדיה אתמול בפתיחת כנס Multimedia AVTLV 4.

אברהם הנחתה את הכנס שנערך אתמול באולמי LAGO בראשון לציון בהפקת אנשים ומחשבים בשיתוף עם AV Master, מגזין המולטימדיה הארגונית המקוון. הכנס משך אליו מאות מקצוענים מתחום המולטימדיה וה-AV, והם שמעו את אברהם מסבירה את חשיבות התכנון הנכון של חדרי הישיבות וחדרי הפגישות, ועל החשיבות של ההתאמה המדויקת שלהם לצרכים.

"זה הכיוון היום. וזה חייב להיות כך כי כך ניתן לאפשר לארגון לחסוך כסף משמעותי גם בזמן העבודה, כי ברגע שאני מגיע לחדר והכל עובד בדיוק כמו שמצופה וצריך, יש באופן מיידי חסכון בקריאות שירות לאנשי התמיכה, יש חסכון בזמן ויש חסכון בקריאות ל-IT – שלא לדבר כיצד לקוחות יכולים להתייחס אל מקרים בהם הישיבה לא מתחילה בזמן כי לא מוצאים את הקבל הנכון", היא אמרה.

אין סיבה להישאר מאחור

לטענתה, בארגונים רבים בגלל העובדה שיש מנהלי IT מחד ומנהלי תקשורת מאידך, תחום המולטימדיה נופל בין הכיסאות. "זו עוד סיבה לכך עד כמה התכנון מראש של החדרים חשוב, ועד כמה ההתייעצות עם אנשי מקצוע שמכירים היטב את התחום יכולה לעזור ליצור פרויקט מדויק וחסכוני, בהיבט הקצר וגם בטווח הארוך, וזה נכון גם לארגונים קטנים. לא צריך להימנע, צריך לתכנן", אמרה אברהם.

לדבריה יש היבט נוסף לכך שכיום זה הזמן לחדש. "מערכת לחדר ישיבות עלתה פעם הון תועפות. שילמנו על קו ISDN שעלה הון תועפות. שילמנו על רוחב פס ייעודי שהיינו צריכים לשריין לחדר הישיבות כדי לבצע שיחות וידיאו. אם רצינו להקליט נדרשנו להוסיף רכיב. אם רצינו לצרף אנשים לשיחה נדרשנו לעוד רכיב שנקרא MCU. היום המערכות כבר מוצעות במחירים נגישים יותר, לא נדרש להתעסק עם חיבורים ורוחב פס, והקלטה היא חלק מהמערכת, והמערכות מאוד קלות לתפעול. אין סיבה להישאר מאחור", היא סיכמה.

מיכל רוזן, בעלת סטודיו מיכל רוזן. צילום: ניב קנטור

ואם כבר משרד, שיהיה מעוצב. כי לפי מיכל רוזן, מסטודיו עיצוב-פנים שנושא את שמה, יש קשר הדוק בין עיצוב המשרד להצלחה של ארגון.

רוזן הציגה מספר תכנונים שביצעה עבור משרדים וחדרים בחברות טכנולוגיה שונות, מחברות סטארט-אפ ועד ארגונים גדולים, והציגה מספר היבטים שחשובים לדעתה לעיצוב של המשרדים במטרה להשיג מטרות מגוונות.

"אחד ההיבטים של זה הוא גיבוש קהילת עובדים שמוביל לשיפור בתוצאות בגלל החיבור שנוצר בין האנשים. זה יכול לדוגמה להתרחש בחדר אוכל בו מדי פעם פוגשים אנשים חדשים, זה יכול לקרות במסדרון שמתייחסים כיום כבר כחלק סטנדרטי ובלתי נתיק מסביבת העבודה, כולל קיום ישיבות עבודה קטנות בעמידה. האווירה מסביב צריכה להבטיח נוחות כדי להוביל לעבודת צוות טובה יותר שתורמת להעלאת התפוקה, היצירתיות ובסופו של דבר לחדשנות ולהשגת התוצאות", היא אמרה.

גאוות היחידה של העובדים

לא פחות חשוב מפיתוח ה-"ביחד" של העובדים' הוא פיתוח נוחות סביבת העבודה שלהם, בעיקר שרוב סביבות העבודה המקובלות בתעשייה גורסות שימוש בחללים פתוחים גדולים. "התנאים הפיזיים לא פחות חשובים, והשאלה היא כיצד יוצרים לעובדים מספיק אזורי עבודה ששקטים ונוחים להם, ממזג אוויר ועד אקוסטיקה, עם פתרונות שמתייחסים לנושא הרעש. אנחנו מתייחסים כיום גם לקשר עם הטבע, עם ענף חדש שמכונה ביופיליה – הקשר של האדם עם הסביבה שנכנס מאוד חזק לתחום עיצוב המשרדים כיום. הגוף שלנו עדיין מתוכנת לטבע ולא נולדנו לבניינים ולמשרדים, ואחד ההיבטים החשובים בזה הוא אור טבעי ואפשרות בכלל לראות נוף", היא הסבירה.

היבט חשוב אחר לטענתה של רוזן הוא גאוות היחידה של העובדים. "זה פיתוח חזון וערכים של החברה, וזה מחבר אותם לחברה. משיגים זאת עם מיתוג תלת-מימדי או מיתוג סביבת העבודה באמצעים שונים שכוללים מסרים של חמימות וביתיות. מצד שני מוסיפים עיצובים שמעבירים מסרים של חדשנות ויש הרבה דרכים, לעשות זאת ואחת מהן היא הרבה מאוד צבעוניות או עיצובים שמגדירים את תחום העיסוק", היא ציינה.