מפתח ה-TCP/IP: כך יצרתי את הפרוטוקול שמשמש כבסיס לרשת האינטרנט

לפני יותר מ-50 שנה, בשנות ה-70, קיבלו שני מדענים פרויקט ממשרד ההגנה האמריקני, שתכליתו הייתה ליצור רשת תקשורת עמידה, שיכולה להמשיך לתפקד גם אם חלקים ממנה נפגעים. השניים, ד"ר וינט סרף ובוב קאן, ישבו על המדוכה, וב-1974 פרסמו מאמר שמתאר את המבנה של הפרוטוקול שהם פיתחו. לקח עוד קצת פחות מעשור עד שהפרוטוקול הזה, TCP/IP, הושק רשמית, והוא זה שעמד מאחורי ארפאנט, הרשת שנחשבת ל-"אימא" של האינטרנט.

ד"ר סרף שוחח עם פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא בכיר וראש מחלקת המחקר בגוגל, בכנס של איגוד האינטרנט הישראלי, שנערך לפני ימים אחדים בספרייה הלאומית בירושלים. השניים לא ישבו באולם, אלא שוחחו זה עם זה, ועם מנחת הכנס, העיתונאית הילה קורח, בשיחת וידיאו.

לדברי ד"ר סרף, "התחלנו עם פרויקט של הפנטגון, שהתפתח הרבה מעבר לזה. חשבנו שאנחנו מעצבים רשת תקשורת מחשוב לשליטה ובקרה. הפיתוח שלנו נלקח על ידי סטודנטים, שמהר מאוד גילו את האימייל, ומשם התפתחה ה-ווב. רשת האינטרנט התפתחה מהרעיון הפשוט שלנו לתופעה פנומנלית".

הוא הוסיף כי "מאחר שהיינו צוות של מהנדסים פותרי בעיות, התחלנו עם מחשבה נאיבית שהטכנולוגיה הזאת תשמש לדברים קונסטרוקטיביים. גילינו שאפשר להשתמש בה לרעה על ידי אנשים עם כוונות רעות, ועכשיו אנחנו צריכים להגן על עצמנו ועל התשתית מפניהם".

ד"ר סרף ציין שכבר אז, בעת פיתוח ה-TCP/IP, "עשינו ניסיונות בקול ובווידיאו. הבנו שכל דבר דיגיטלי צריך לתקשר עם כל דבר דיגיטלי אחר. כיום יש סוכני AI שמתקשים זה עם זה דרך האינטרנט".

TCP/IP – הפרוטוקול שעל בסיסו פותח האינטרנט. צילום: Funtap, ShutterStock

ממה צריך לפחד בעידן ה-AI?

בתשובה לשאלת קורח ממה אנחנו צריכים לחשוש בעידן הטכנולוגי הנוכחי, הוא השיב כי "אנשים צריכים לדעת שהאינטרנט הוא בעל כוח רב ויכול לשמש גם לרעה. האחריותיות צריכה להיות במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות של עולם האינטרנט".

פרופ' מטיאס אמר כי "לא אשתמש במונח חשש, משום שאני מאוד אופטימי לגבי האופן שבו הטכנולוגיה יכולה לסייע לאנושות. אבל כדי שזה יהיה, אנחנו צריכים להתגבר על המכשולים והבעיות, על אספקטים של אבטחה ושל שימוש נכון. עלינו להסתכל על ה-AI מהפריזמה החברתית, ולוודא שהיא תיתן ערך גדול לחברה. צריך לשים לב כיצד אנחנו משתמשים בהזדמנויות שהטכנולוגיה מביאה איתה בצורה הנכונה".

"האוניברסיטה כבר לא תעשה אותך רלוונטי לאורך כל הקריירה"

"אנחנו רואים התפתחות מהירה מאוד של הטכנולוגיה", ציין ד"ר סרף. "יש התפתחויות חדשות בכל עשור, אם לא בתדירות גבוהה יותר. זה אומר שללכת לאוניברסיטה לא יספיק כדי להיות רלוונטי לאורך כל הקריירה, אלא צריך ללמוד לאורך הזמן, ואת זה ניתן לעשות דרך האינטרנט".

לסיום, בתשובה לשאלת המנחה איך משמרים את האמון בעידן הנוכחי, אמר ד"ר סרף: "כדי להחליט האם לתת אמון במידע או לא, צריך לדעת מהיכן הוא הגיע. למשל, על המשתמש לדעת על מה ChatGPT או ג'מיני מתבססים בתשובות שהם נותנים לו. אני מקווה שמערכות ה-AI שמפותחות בימים אלה ותפותחנה בעתיד יעזרו לנו בזה".

לדברי פרופ' מטיאס, "בעבר האמנתי שככל שתהיה יותר גישה למידע תהיה לאנשים הבנה טובה יותר של העולם. מצאתי שזה יותר מסובך מזה. הטכנולוגיה מפיצה יותר מיסאינפורמציה, ואנחנו צריכים לוודא שהמידע שאנשים מקבלים הוא כזה שניתן לסמוך עליו. ה-AI מצריכה שכבה חדשה של אמון, ויש לוודא שהמידע שהיא מספקת אמין ובאיכות גבוהה".

פרופ' קרין נהון. צילום: ניב קנטור

אינטרנט, חברה וכלכלה

הבינה המלאכותית ומידת האמון בה, וכן מה שמתפרסם באינטרנט, משפיעים עד מאוד על החברה והכלכלה. פאנל שנערך בכנס עסק בנושא זה, והשתתפו בו פרופ' קרין נהון, דיקנית בית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן ומומחית בטכנולוגיה ומידע; ד"ר חסן עבאסי, מנכ"ל ומייסד HAAT; ודורון שקמוני, מומחה סייבר, מקים פורסקאוט ואחד מעשרת הראשונים שנכנסו להיכל האינטרנט הישראלי של איגוד האינטרנט.

פרופ' נהון אמרה כי "ישראל מאוד מתקדמת בשימוש באינטרנט. אם בעבר שאלנו למי יש אינטרנט ולמי אין, כיום אנחנו מסתכלים על אלה שיש להם את הידע והמיומנויות הנכונים לאינטרנט ול-AI לעומת אלה שאין להם. התפקיד שלנו הוא לצמצם את הפערים האלו".

ד"ר חסן עבאסי. צילום: חאסוב

אחת האוכלוסיות שהאינטרנט חולל בהן מהפכה היא האוכלוסיה הערבית בישראל. ד"ר עבאסי אמר כי "החברה הערבית עשתה קפיצה מ-0 ל-100, בגלל הסמארטפונים והמדיה החברתית".

"בחלק מהיישובים הערביים אין מספיק תשתיות. כך, למשל, למסעדות אין תשתית דיגיטלית, שמאפשרת להם Wi-Fi, התשלום הוא בעיקר במזומן ובתים רבים ביישובים ערביים הם ללא כתובות. בגלל חוסר התשתיות הסמארטפון עשה מהפכה, כי הוא לא מצריך תשתיות פיזיות. המהפכה השנייה היא המדיה החברתית, שלפניה החברה הערבית הייתה מנותקת מהטכנולוגיה, חייתה בבועה. כיום הילדים שלנו מדברים את המונחים של העולם הגדול", ציין. עוד הוא אמר כי "האינטרנט וה-AI הם הזדמנות לקבוצות שאין להן מספיק משאבים".

דורון שקמוני (במרכז) במעמד ההכרזה על כניסתו להיכל התהילה של איגוד האינטרנט. מימינו שרון בר זיו, נשיאת האיגוד, ומשמאלו עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל האיגוד. צילום: חנה טייב

שקמוני אמר כי "היינו המדינה השנייה מחוץ לארצות הברית שקיבלה סיומת אינטרנט, אחרי בריטניה, והשנייה מחוץ לארצות הברית שבה הוקם סניף של איגוד האינטרנט העולמי. האנטי וירוס הראשון פותח בישראל, כך גם ICQ, והרבה לפני פייסבוק היה אתר חבר'ה, שהיה רשת חברתית. הרבה מאוד דברים ראשונים באינטרנט קרו בישראל, ואנחנו רואים עד היום את התוצאות של זה".

"בעיית אבטחת המידע קדמה לאינטרנט בהרבה – הווירוסים התחילו מדיסקטים", ציין שקמוני. "גם כאן הראש הישראלי בא לעזרה: ביצענו הרבה מאוד פיתוחים, בצבא אבל לא רק, שהביאו לזה שראינו את האיומים ראשונים ויצרנו להם את המענים מהר".

"מאחורי הקמת האינטרנט הייתה תמימות, מחשבה שאנשים רוצים לעשות רק דברים טובים. אנשי הטכנולוגיה גילו את העובדה שאיומים יכולים להופיע מתוך האינטרנט הרבה יותר מאוחר, ותעשיה מאוד גדולה בישראל – תעשיית הסייבר – מתבססת על זה", סיכם.