"אי האסדרה של תחום הקריפטו תגדיל את היקפי הלבנת ההון"

כך מזהיר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שפרסם היום (ג') ● הוא קורא לממשלה לקבוע רגולציה בנושא, ולנסח מדיניות שתאפשר להעביר לבנקים תשלומים באמצעות מטבעות קריפטו

גם המבקר מבין שהגיע הזמן שהמדינה תקבע רגולציה בתחום הקריפטו.

"ישראל פיתחה משטר איסור הלבנת הון, שעמד בהצלחה בביקורת בינלאומית. חוזקו של המשטר תלוי בחוליה החלשה, וחוליות חלשות נמצאו בדו"ח זה. כלל הגורמים הפיננסיים והרגולטוריים במדינה נדרשים ליצור תנאים הולמים להתפתחות תחום מטבעות קריפטוגרפיים ותחומים פיננסיים חדשניים נוספים, ולפיקוח אפקטיבי על תחום נותני שירותים פיננסיים באזורים שבסיכון גבוה באופן יחסי", כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שהגיש היום (ג').

בהתייחסו לקריפטו כותב המבקר כי "עולות טענות שקיימת במערכת הבנקאית הדרה פיננסית, ולו חלקית, של פעילות נש"פים (ר"ת נותני שירותים פיננסיים), חברות פינטק וחברות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים. הדרה זו, אם היא אכן ננקטת, עלולה לגרום להעברת מגזרים המבצעים פעילות פיננסית במטבעות קריפטוגרפיים או חברות פינטק לפעילות מחוץ לגבולות ישראל, על כל המשתמע מכך, או לפעילות לא מדווחת של מגזרים אלה, באופן שיגדיל את היקפי הלבנת ההון וההון השחור בישראל".

תשלומים של יותר מחצי טריליון שקלים – מבלי לדעת מי שילם

אנגלמן מצא שורה של ממצאים בפעילות ה-IT של גופים רגולטוריים כגון משרד התקשורת, המפקח על הבנקים ורשות שוק ההון. לדבריו, "המפקח על הבנקים ומשרד התקשורת לא ביצעו בין 2016 ל-2021 בדיקה רוחבית של תקינות מערכות המידע של הגופים המפוקחים, כדי לוודא שהמערכות שמבצעות ניתוח וזיהוי של פעולות רגילות, שחובה לדווח עליהן, מאתרות את הפעולות באופן תקין. כמו כן, הם לא בדקו, במסגרת הביקורות על מערכות המידע של הגופים הנתונים לפיקוחם, אם כלל הפעולות הרגילות שאותרו על ידי מערכות ה-IT אכן הועברו לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. המפקח על הבנקים, משרד התקשורת ורשות שוק ההון לא וידאו, במסגרת הביקורות על מערכות ה-IT של הגופים (המוסדיים – י"ה) הנתונים לפיקוחם שמשך הזמן שחלף בין מועד הפעולה המחייבת דיווח רגיל ובין המועד שהיה נדרש לדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון היה בהתאם למחויב בדין. משרד התקשורת, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון והמפקח על היהלומים לא בדקו בביקורות מערכות ה-IT של הגופים הנתונים לפיקוחם כי כלל הדיווחים הבלתי רגילים (300 אלף) שהם העבירו לרשות לאיסור הלבנת הון בשנים 2020-2016 הועברו במועד הנדרש כפי שנקבע".

"בשנים 2019 ו-2020", כותב המבקר, "שולמו לגופים הממשלתיים יותר מ-550 מיליארד שקלים בלא זיהוי המשלמים ושמירת פרטיהם. דהיינו, באופן רוחבי, אין לרוב הגופים האמורים מידע על זהות המשלם, לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות חשש להלבנת הון. מצב דברים זה הוא פרצה שמאפשרת ערוץ תשלום אנונימי אפשרי למלביני הון – מה שמהווה נקודת תורפה במשטר איסור הלבנת הון בישראל".

לסיכום מציין אנגלמן כי "נוכח היקף הפעילות העולמי של תחום המטבעות הקריפטוגרפיים, המוערך ב-2.5 עד 3 טריליון דולר, והקשיים שהועלו מצד רשות התחרות, ומשהוחל בנובמבר 2021 צו איסור הלבנת הון על נותני שירות בנכס פיננסי, לרבות נותני שירותים במטבעות דיגיטליים, מוצע שהמפקח על הבנקים יבחן את ביצועה של ביקורת ספציפית בנושא, ויוודא שהמערכת הבנקאית מפעילה מדיניות של הכלה פיננסית ונוקטת גישה מבוססת סיכון גם כלפי המגזרים האמורים. עוד מוצע שהמפקח על הבנקים ורשות שוק ההון יקדמו בחינה של מוקדי הסיכון בפעילות זו ויגבשו מדיניות כוללת, שתאפשר העברת כספים שמקורם בעסקאות בנכסים פיננסיים כגון מטבעות דיגיטליים למערכת הבנקאית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים