"החיסון לילדים מצריך היערכות מחשובית אחרת"

"זה לא דומה להיערכות לחיסונים למבוגרים, כי מה ששואלים את הילדים לא דומה למה ששאלו את המבוגרים, עקב הכמות האחרת של החיסון ומאחר שלא מדובר באותם גילאים", כך אמרה ליאורה שכטר, מנמ"רית שירותי בריאות כללית

ליאורה שכטר, סמנכ"לית מערכות מידע ודיגיטל בכללית שירותי בריאות

"ההיערכות לקראת החיסון לילדים מפני קורונה מכניסה אותנו לתנופת עשייה. זה לא דומה להיערכות לחיסונים למבוגרים ומצריך היערכות אחרת, משום שמה ששואלים את הילדים לא דומה למה ששאלו את המבוגרים, עקב הכמות האחרת של החיסון ומאחר שלא מדובר באותם הגילאים", כך אמרה ליאורה שכטר, סמנכ"לית מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית.

שכטר דיברה במסגרת פאנל בריאות דיגיטלית, שהיווה חלק מפסגת ה-IT מבית אנשים ומחשבים, שנערכה לפני ימים אחדים באולם האירועים לאגו בראשון לציון. את הפאנל הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

קופות החולים נמצאות בימים אלה בעיצומה של ההיערכות לקראת מבצע החיסון נגד קורונה לילדים בגילאים 5-11, שצפוי להתחיל בשבועות הקרובים. זאת, בהנחה שמומחי משרד הבריאות יאשרו השבוע את מתן החיסון – מה שצפוי לקרות, לאחר שהתקבל אישור ה-FDA האמריקני. מדובר במבצע שמצריך היערכות נרחבת של גופי הבריאות, ובכלל זה של גופי המחשוב שלהם.

בדבריה ציינה שכטר כי "גם במערכת הבריאות נפלה ההבנה שאין מנוס אלא לעבוד בענן – ושזה יתרון. הענן מאפשר אחסון טוב יותר של נתוני המטופלים, והוא זה שבזכותו אנחנו יכולים לתת שירותים כמו טלה רפואה",

"משרד הבריאות ניסח מדיניות בנושא הענן במהלך תקופת הקורונה, והוריד אותה לקופות החולים. התארגנו לכך בזמן קצר, והשנה הוצאנו וסיכמנו את המכרז".

שכטר התייחסה לתוצאות מכרז הענן הענק של שירותי בריאות כללית, שבו זכתה נס – ולא מיקרוסופט ו-AWS, שזכו במכרז נימבוס. "התחבטנו הרבה האם ללכת לנימבוס או לא", אמרה. "לא הלכנו אליו בסוף, אלא התאמנו אותו לצרכים שלנו. מקסמנו את הצרכים על בסיס נימבוס. גם במכרז שלנו יש תנאי להקים אזור ענן בישראל. אין הרבה הבדל בינינו לבין מכרז נימבוס בזמנים שבהם החברות הזוכות צריכות להקים את אזור הענן – שם מדובר בשנתיים ואצלנו בשנתיים ורבע, 27 חודשים. ברגע שאזור הענן יוקם, נעביר את אחסון כל המידע אליו, לישראל".

באשר לתוכניות לעתיד אמרה שכטר כי "הקורונה חייבה אותנו להתאים את השירותים ולרוץ מאוד מהר. כתוצאה מזה נוצר צורך של התאמה לעולם הסייבר. זה מכניס אותנו לטלטלה מאוד גדולה ואנחנו נמצאים במרוץ על מנת לשפר את חומות ההגנה שלנו".

מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות.

מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות. צילום: ניב קנטור

מוריס קסנר, מנמ"ר לאומית שירותי בריאות, אמר כי "הקורונה אמנם היוותה זרז למעבר שלנו לדיגיטל, אבל התחלנו אותו לפני הרבה שנים. היו לנו, למשל, שירותי טלה רפואה ואפשרות להתכתב עם הרופא עוד לפני המגפה. שילבנו את זום באפליקציה שלנו כבר לפני חמש שנים".

הוא ציין ש-"הקורונה לימדה את הרופאים שהם לא חייבים לגעת במטופל כדי לטפל. עם זאת, יש חזרה איטית למפגשים פרונטאליים, חלק גדול מהמטופלים שמרנים ומעדיפים להגיע פיזית לרופא".

קסנר חלק על דעתה של שכטר שלפיה חיסון הילדים דורש התאמות מחשוביות מז'וריות. לדבריו, "זה דורש התאמות, אבל בסופו של דבר מדובר בעוד שינוי בקוד במערכות ה-IT הבסיסיות".

קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת.

קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת. צילום: פרטי

מה המצב בקופת חולים מאוחדת? קטי בר שלום, מנמ"רית הקופה, ציינה בדבריה בפאנל כי "החיסונים הביאו אותנו להתקדם באסטרטגיית הדיגיטל פירסט שלנו, וחיסוני הילדים זה עוד נדבך אחד בכך. במהלך המגפה הבנו שהדטה היא הנפט והזהב החדשים ושזה מה שאנחנו הולכים לחיות עליו. המטרה היא לקחת את הדטה ולהכניס אותה למקומות הנכונים בקופה – מההנהלה הבכירה ועד לאחות ולדיאטנית. מה שמעסיק אותנו הוא לקחת את הדטה מכל מערכות הלגאסי שלנו ולדחוף אותה כמשהו שיצעיד את הקופה קדימה".

אלעזר בירו, מנהל מערך סייבר קונטרול, גוף הגנת הסייבר של נס.

אלעזר בירו, מנהל מערך סייבר קונטרול, גוף הגנת הסייבר של נס. צילום: הצלמניה של שרונה

אלעזר בירו, מנהל מערך הסייבר של נס – סייבר קונטרול – אמר כי "ארגוני הבריאות צריכים להתקדם בצורה הרבה יותר מהירה מאשר כיום ולהתעדכן בכל הטכנולוגיות הרלוונטיות בתחום. אנחנו הולכים להתמודד עם זה בגדול בשנה-שנתיים הקרובות – במגזר הבריאות ובמגזרים נוספים".

"ארגוני הבריאות ובתי החולים הולכים לענן, וגם ההגנות הולכות לשם. נדרשת יותר מודעות לכך – במגזר הבריאות זה כבר קורה ויקרה עוד יותר בשנים הקרובות", הוסיף.

גיא אלכסנדר, מנהל פעילות אריסטה בישראל.

גיא אלכסנדר, מנהל פעילות אריסטה בישראל. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפאנל היה גיא אלכסנדר, מנהל פעילות אריסטה בישראל. "הפוקוס שלנו הוא דטה סנטר, מתגים ונתבים", אמר. "נכון שאנחנו נמצאים בעולם היברידי והמעבר לענן נמצא כאן, אבל לא את הכול ניתן להעביר לענן".

"אנחנו מציעים את כל הטכנולוגיות שלנו שבענן הציבורי גם בענן הפרטי. אנחנו מספקים מענה לתחום האנליטיקה, כדי לאפשר לארגונים לתכנן, להחליט ולהסיק מסקנות בצורה טובה יותר. אנחנו עובדים עם שבעה משמונת ספקי הענן הגדולים", ציין.

פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. צילום: ניב קנטור

פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, שהשתתף אף הוא בפאנל, אמר כי "הקורונה חשפה חולשות אבטחה גם במגזר הבריאות. האתגרים של ארגוני הבריאות הם לשמור על הנכסים הדיגיטליים ולטפל באותן חולשות".

 

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים