תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "כדי לטפל במשבר לומדי חמש היחידות – צריך להתחיל הרבה קודם"
אורי גבאי, ראש תחום אסטרטגי בלשכת המדען הראשי. צילום: פלי הנמר

"כדי לטפל במשבר לומדי חמש היחידות – צריך להתחיל הרבה קודם"

זו היתה הערכתם של כמה מהמשתתפים בכנס אפקה הראשון שהתקיים באחרונה ועסק בשאלת המחסור במהנדסים

מאת 22 במאי 2016, 12:16 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

בשבוע האחרון נחשף שוב הפער העצום בין הישובים המבוססים לישובים החלשים מבחינת מספר הניגשים לבחינות בגרות במתמטיקה בחמש יחידות. כך מסתבר כי בקריית גת סיימו רק שני תלמידים את המסלול הזה, לעומת מאות תלמידים ביישובים בגודל דומה במרכז הארץ.

בפאנל שהנחה הח"כ לשעבר והעיתונאי דני בן סימון, הוא ביקש לברר מהמשתתפים כיצד ניתן לדאוג לכך שבפריפריה יצמחו מהנדסים, וכיצד מהנדסים שמגיעים משם, יחזרו וישמשו מודל להצלחה. "עד כמה המהנדסים שיוצאים מכאן מצוידים ביכולת לתקן חברה"? שאל.

אלון ברנע, סגן נשיא מכללת אפקה אמר כי "אני שומע את השאלה עד כמה המהנדס יכול להיות סוכן של שינוי. השאלה היא לא בהכרח עד כמה הוא יכול – אלא עד כמה הוא מודע לאימפקט שיכול להיות לו במהלך כזה.

"אני מנסה לחשוב על עצמי. אני מהנדס, בוגר תואר שני בפקולטה להנדסה בתל אביב, 20 ומשהו שנים בהיי-טק ולפני קצת למעלה מחמש שנים, לגמרי במקרה הגעתי לאפקה. בכל 30 השנה של לימודים ועבודה בהיי-טק לא היה במודעות שלי שיש יקום מקביל שאינו דומה לזה של עובדי ההיי-טק".

לא מודעים לעולם הזה

לדברי ברנע, "המיקוד שלנו עד לפני שנה וחצי, היה על איך מוציאים את המהנדסים הכי טובים. למוסד אקדמי יש תפקיד חברתי. החלטנו להיכנס לנושא מכיוון אחר – הבאנו בני נוער מחטיבות הביניים ונתנו להם טעימה של יום מה זו הנדסה. חטפנו שוק".

"מגיעים לפה בני נוער ובכלל לא מודעים לעולם הזה. החוויה שלהם מהעולם הריאלי זו שריטה שלילית מלימודי המתמטיקה בבית הספר. במגזר הערבי נתקלנו בנוסף לכך גם בפער של שפה, חלקם הגדול לא חשבו שהם יכולים להיות מהנדסים, וכפי שהמדען הראשי, אבי חסון, אמר – 20% מהסטודנטים החדשים בפקולטות הרלוונטיות הם ערבים".

אורי גבאי, ראש תחום אסטרטגי בלשכת המדען הראשי, הסכים עם ברנע ואמר כי "השינוי של הפיכת המדען לרשות החדשנות אינו רק עניין טכני. יש מאחוריו שינוי אסטרטגי מאוד עמוק. בסופו של דבר קרה לנו נס בתחילת שנות ה-90 שמדינה קטנה במקום בעייתי הפכה למעצמת היי-טק וטכנולוגיה. לוקחים את זה היום כמובן מאליו, אבל זה בכלל לא מובן מאליו".

גבאי מסביר כי "המדיניות הממשלתית הייתה 'בואו נהיה הכי טובים', ובואו נודה בזה – הפעילות של המדען הראשי ב-20 השנים האחרונות היתה מוכוונת טכנולוגיית מו"פ ומצוינות, ופחות שמנו דגש היכן החדשנות התרחשה ומי המהנדסים שמייצרים את המו"פ הזה. היום אנו בשלים מבחינת הממשלה והתעשיה, וגם חייבים להתחיל לשאול את השאלות הללו ולראות איך אנחנו מכניסים את המניע של חדשנות וטכנולוגיה לא רק למהנדסים במרכז, ואיך האימפקט הכלכלי רחב על כל המדינה".

מונהא פארס, האחראי על התיאום בתחום הלימודים הטכנולוגיים מול האקדמיה והתעשיה, אמר כי "ב-10 השנים האחרונות יש ירידה קשה במספר הלומדים חמש יחידות. המקום היחיד שלא נרשמה בו ירידה במספר הניגשים לבגרות חמש יחידות הוא בפריפריה – אי אפשר לרדת מאפס. כואב למצוא ערים שלמות עם מעט בוגרי חמש יחידות, וכך גם במגזר הבדואי".

מרכיבים טכנולוגיים, אנושיים, אזרחיים

"האופק של הצעירים היום הוא רק דרך החינוך המדעי, יש לנו פרויקטים משותפים", אמר פארס. "לדוגמה במסגרת עתידים השתלבו 200 מהנדסים דרוזים בתוך הצבא. כדי שיהיו בוגרי חמש יחידות לא צריך לחכות לגיל 18. חייבים להתחיל מהיסודי. חייבים שכל יישוב יוכל לאפשר חמש יחידות מתמטיקה, ואז יהיו לנער או לנערה סיכוי".

"כולם מדברים על הכישורים הרכים", אומר פארס. "יש רווח למפעל היי-טק שאינו על טהרת האשכנזים מצפון תל אביב. התרבויות השונות שמביאים האנשים מהצפון, מהדרום, מממגזר המיעוטים ומהנשים, עוזר מאוד בעולם הגלובלי".

פרופ' ארנון בנטור ממוסד שמואל נאמן בטכניון, דיבר על הקשר בין האקדמיה והתעשיה. "אנחנו נמצאים בקשר שוטף עם התעשיה ומנסים להבין מה אנחנו צריכים לעשות מבחינת שינוי הפרופיל של מהנדס. אנו רוצים שלמהנדס יהיה תפקיד מנהיגותי, מוביל. חדשנות היא תהליך – יש בו מרכיבים טכנולוגיים, אנושיים, אזרחיים".

"עד לאחרונה היינו מכשירים מהנדסים מנקודת מבט של מדעי ההנדסה – היום צריך לתת למהנדס רובד נוסף של הכשרה וכישורים כדי להוביל תהליכים. צריכים לספק לו הבנה גם במדעי החברה ובכלכלה משום שהרבה מאוד החלטות הנדסיות צריכות להכיל בתוכם שיקולים שהם לא רק הנדסיים טכנולוגיים. זה מחייב גם שינוי בפרופיל של אנשי הסגל, בהוראה – לימוד מבוסס פרויקטים או בעיות. יש לכך השלכות חברתיות מרחיקות לכת".

צריך ללמוד תכנות כבר מגיל שלוש

מנכ"ל סנדיסק (SanDisk) ישראל, שחר בר אור, שחלק ניכר מפעילות החברה נעשית בפריפריה – בתפן ובדרום הארץ, אמר כי "הנושא של פריפריה התחיל בסנדיסק כאידיאולוגיה. אלי הררי, מייסד החברה, התעקש לפתוח מפעל בתפן. היום אנחנו נהנים מהפירות כי יש לנו נגישות לטנלטים גם מהטכניון, גם מבאר שבע, גם מתל אביב וגם מהמכללות. לאחרונה נפל לנו האסימון והבנו שאנחנו לא יכולים לשבת ביציע ולקטר על כך שיש יותר מדי עורכי דין וחברנו למשרד החינוך ולפילנתרופיה כאשר עובדים שלנו חונכים תלמידי תיכון בפריפריה בתחומי ההנדסה".

בר אור אמר כי "המסר שלי הוא שלא ניתן לטפל בבעיה לאומית אסטרטגית בשלב האחרון שלה. בעיני לשאול את הסטודנט או תלמיד בכיתה יא' – זה כבר  מאוחר. אם נשים לא רוצות ללכת להנדסה בגלל פרדיגמה, אי אפשר לפתור את זה בגיל 17".

לסיכום אמר בר אור כי "אפשר וצריך ללמוד תכנות כבר מגיל שלוש. תכנות זה לא דבר מסובך, זו פעולת תיאור האלגוריתמים, וילדים יודעים לעשות את זה גם אם לא קוראים לזה תכנות". הוא אגב בחר בקריירה ההנדסית בזכות ערכת האלקטרונאי הצעיר שקיבל כשהיה בכיתה א'.

"כדי לטפל במשבר לומדי חמש היחידות – צריך להתחיל הרבה קודם" Reviewed by on . בשבוע האחרון נחשף שוב הפער העצום בין הישובים המבוססים לישובים החלשים מבחינת מספר הניגשים לבחינות בגרות במתמטיקה בחמש יחידות. כך מסתבר כי בקריית גת סיימו רק שני בשבוע האחרון נחשף שוב הפער העצום בין הישובים המבוססים לישובים החלשים מבחינת מספר הניגשים לבחינות בגרות במתמטיקה בחמש יחידות. כך מסתבר כי בקריית גת סיימו רק שני Rating: 0

הגיבו