הממשלה תסייע לחברות סייבר ביותר מ-100 מיליון שקלים

החברות יקבלו את הסיוע כחלק מתוכנית קידמ"ה 2, שהושקה היום (ה') ● במדען הראשי רוצים "ליצור את הצ'ק פוינט והפיירוולים החדשים"

מחשב שכדאי לתוקפים לחשוב פעמיים האם לתקוף אותו. אילוסטרציה: BigStock

לשכת המדען הראשי ומטה הסייבר הלאומי השיקו היום (ה') את תוכנית קידמ"ה 2, לקידום התעשייה בתחום. הממשלה תשקיע בתוכנית יותר מ-100 מיליון שקלים ובמסגרתה יוענקו לחברות ומומחי סייבר כלים להתמודדות בתחום.

מדובר בהמשך של תוכנית קידמ"ה 1, שנמשכה כשנתיים וחצי והסתיימה ביוני האחרון. אבי שביט, מנהל תחום הסייבר וה-HLS במדען הראשי, אמר בכנס תעשיית הסייבר שנערך היום בבורסה בתל אביב כי הושקעו במסגרתה 136 מיליון שקלים ב-91 חברות, מתוך 102 שניגשו לתוכנית. התקצוב הממוצע לפרויקט עמד על שלושה מיליון שקלים, מהם כ-1.5 מיליון מענק.

אבי שביט, מנהל תחום הסייבר וה-HLS במדען הראשי. צילום: פלי הנמר

אבי שביט, מנהל תחום הסייבר וה-HLS במדען הראשי. צילום: פלי הנמר

רוב החברות שהשתתפו בקידמ"ה 1 היו בעלות הכנסות של עד מיליון דולר, ובממשלה מתכוונים לנסות להרחיב את הטווח לקראת התוכנית החדשה. שביט ציין כי "הכוונה היא להתמקד בפתרונות פורצי דרך, המצרה, POC – הוכחת יכולת, וכן בפתרונות אינטגרטיביים לסייבר. חברות ישראליות רבות מתקשות לעבור את שלב הבטה המשמעותי הראשון ואנחנו רוצים לאפשר להן חדשנות טכנולוגית, ליצור את הצ'ק פוינט (Check Point) והפיירוולים החדשים".

"רוצים להיות שותף לא מפריע"

ד"ר טל שטיינהרץ, הטכנולוג הראשי במטה הסייבר הלאומי, דיבר על האקו-סיסטם שיש בתעשיית הסייבר הישראלית ואמר כי הוא "הערך המוסף שלנו מול העולם".

הוא ציין כי "מטה הסייבר הלאומי רוצה להיות שותף תורם ומאפשר לתעשייה, כזה שלא מפריע ומביא ערך מוסף שרק גורם מדינתי יכול להביא".

בדבריו הציג ד"ר שטיינהרץ מספר נתונים על תעשיית הסייבר בישראל. "יש בארץ כ-30 מרכזי סייבר של חברות רב לאומיות ו-250 חברות סייבר, מחציתן חדשות. זה שילוב מנצח. הייצוא בתחום עומד על כשלושה מיליארד דולר בשנה – 5% מהשוק העולמי. לעומת זאת, ההשקעות בסייבר הישראלי מהוות יותר מ-15% מהשוק ברחבי העולם", אמר.

ד"ר טל שטיינהרץ, הטכנולוג הראשי במטה הסייבר הלאומי. צילום: פלי הנמר

ד"ר טל שטיינהרץ, הטכנולוג הראשי במטה הסייבר הלאומי. צילום: פלי הנמר

הוא סיפר על כמה מהתוכניות הממשלתיות בתחום, בהן גבהים, שמיועדת לתלמידי תיכון, מגשימים, שפועלת בקרב בני נוער בפריפריה, תוכנית מדעני העתיד בשיתוף פעולה עם האוניברסיטאות במדינה ותוכנית שמכשירה בישראל יהודים מרחבי העולם למלחמה בסייבר. חלק מאותם יהודים נקלטו בחברות מקומיות ועלו לארץ.

ד"ר שטיינהרץ הוסיף כי מטה הסייבר הלאומי מקים בימים אלה קבוצה להגנה על ICS/SCADA, שתהיה פתוחה לחברות הישראליות הפועלות בתחום.

"השנה זו הפעם הראשונה שהיה ייצוג מרשים של ישראל בכנסים המובילים בעולם בתחום הסייבר. ישראל מצליחה בשיתופי פעולה בינלאומיים, למשל עם האקדמיה הבריטית. ברוב הזמן היא משמיצה את ישראל, בסייבר היא משתפת איתה פעולה", ציין.

גיל רידר, מנהל יחידת הסייבר במכון הייצוא. צילום: פלי הנמר

גיל רידר, מנהל יחידת הסייבר במכון הייצוא. צילום: פלי הנמר

גיל רידר, מנהל יחידת הסייבר במכון הייצוא, הוסיף בנושא זה ואמר כי "המכון מסייע לחברות בתחום הסייבר בתערוכות בינלאומיות, מיתוג ושיווק, איתור, ייזום והנגשת הזדמנויות עסקיות, מידענות, הכשרות, סדנאות וימי עיון".

לדבריו, "השנה השתתפו ב-13 אירועים בחו"ל, קיימנו 14 אירועים בישראל, שבעה ימי עיון וסדנאות. אנחנו משתפים פעולה עם RSA ופועלים בכל העולם, למעט אפריקה".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. איתן ארבל

    השאלה היא למה הם מתכוונים כשהם אומרים "סייבר"...? יש לי סטארט-אפ חדש שאני עובד עליו כבר שנתיים לבד ולאחרונה הצטרף אלי חבר טוב. ה-"סייבר" שלי הוא תוכנת ווב (SaaS), עם שרת עצמאי, שאמור לשרת אלפי אנשים בו-זמנית, ולהכיל מידע רגיש (וכמובן מאובטח) של עסקים קטנים ועצמאים. האם כל דבר שיושב באינטרנט מוגדר כ-"סייבר"? הרי אם כך, אז כל אתר פשוט בעל עמוד אחד, גם יכול להיכלל בהגדרה זו. האם מערכת כמו שלי(SaaS, אבטחה, שרת, מייל וכו'), יכולה להיקרא "סייבר"? ואם כן, אז האם גם אני יכול להיעזר בסיוע הממשלתי המוזכר בכתבה? תודה

אירועים קרובים