"בתוך חמש שנים יפעלו בישראל 100 אלף מעבדים ייעודיים ל-AI"

"בעולם הבינה המלאכותית, הדאטה סנטר הוא אמצעי ולא מטרה, והבסיס להפעלה נכונה שלו הוא התשתיות. ישראל החליטה להיות מעצמת AI, ואנחנו מעט בפיגור להשגת היעד, אף על פי שנכנסנו אליו בזמן. כדי לממש את היעד הזה, יש לעלות מדרגה: זאת לא רק התוכנה, שבעבר הייתה המלכה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית נועדה להתמודד באופן מושכל, רוחבי וכלל מערכתי עם התחום, כי אנחנו על סיפה של מהפכה, שחשיבותה מקבילה להמצאת הכתב ולמהפכה התעשייתית", כך אמר טל ישקביץ, סגן יו"ר המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה.

ישקביץ דיבר בפתח כנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (א') באולם הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון.

עיקרי התוכנית הלאומית ל-AI

בדבריו פירט ישקביץ את עיקרי התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שמבוססת על המלצות ועדת נגל, שהוגשו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כשנה.

אחת הכותרות המשמעותיות מהדברים היא הבטחה ש-"בתוך חמש שנים יפעלו בישראל 100 אלף מעבדים ייעודיים ל-AI". היעד הזה הוא שאפתני, אם כי בתחום הריאליסטי, גם אם בקצה העליון שלו. אם היעד הזה יתממש, מדובר בכוח מחשוב אדיר (כ-12,500 שרתים ייעודיים), שישים את ישראל בצמרת העולמית. אלא שהוא מביא איתו לא מעט אתגרים – בעולמות תשתיות האנרגיה והחשמל, עלויות הציוד ושרשראות האספקה. הנוכחות של ענקיות הענן בישראל, בעיקר בזכות מכרז הענן הממשלתי נימבוס והאקו-סיסטם המקומי הפורח הופכים את היעד הזה לריאלי.

כחלק מהפתרון, ישקביץ אמר כי "נדחף לטיפול בכוח העיבוד, עם מפעל לייצור שבבים, שייצר כבר בעתיד הקרוב רכיבי בינה מלאכותית". המשמעות של הדברים היא כוונה של הממשלה להגדיל את הייצור של כוח מחשוב בתוך ישראל, ולהפחית את התלות ברכישה מחברות בינלאומיות.

לדבריו, "המענה הלאומי יהיה בכמה שכבות ויכולות: תשתיות – האתגר הוא להביא יכולות AI על בסיסן; חוות שרתים – עם מערכות אחסון, רוחבי פס גדולים ויכולות תפקוד, כדי להכיל ולטפל במידע רב; אנרגיה – זהו המשאב היקר ביותר בעולם ה-AI, ובלעדיו לא נוכל לעשות דבר. אנחנו בחוסר במשאב זה; מעבדים ושבבים – גם אלה הם משאב יקר; מודלים, בדגש על האיכות שלהם. אחד התחומים הללו הוא פיתוח מודלים יעילים ואיכותיים, המותאמים לפתרון בעיות מעשיות; עולם היישומים; והמשכיות עסקית, שהיא יכולת חשובה לטובת הרציפות התפקודית. עוד היבטים שאנחנו מתמקדים בהם אלה חיבור חומרה ותוכנה, ובניית מערכות מוגנות".

מגלובליות לריבונות דיגיטלית

לפי ישקביץ, "שני העשורים האחרונים התאפיינו בגלובליות, כאשר חלק ניכר מהמחשוב עבר לעננים. כיום מתחילים לדבר על ריבונות דיגיטלית: יש להקים יכולות מקומיות, שתהיינה רחבות ככל הניתן, על מנת שלא להיות תלויים במקורות חיצוניים, שבמקרים כמו חרם עלולים להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל". הוא הוסיף כי "בעולם ה-AI דרושה יכולת לתשתיות ריבוניות, עם כוח מחשוב משמעותי ומקומי. נביא למימוש היעד הלאומי הזה". "גם המחשוב הקוונטי תופס תאוצה. זו עוד יכולת עיבוד מידע חזקה, והיא תשולב עם הבינה המלאכותית לכדי תשתית אחת", אמר.

"מדובר במימוש תוכנית לא פשוטה", ציין סגן יו"ר המטה הלאומי לבינה מלאכותית. "יש לנו חוסר באנרגיה, ונטפל באתגר בכמה מישורים: יוקמו תשתיות חשמל, יש חוות שרתים שכבר נמצאות בהליכי בנייה, ונמשיך בעשייה. כמו כן, נבנה פתרונות מחוץ לקופסה לצמצום צריכת האנרגיה: פתרונות ירוקים, או היברידיים, או שילוב בין מערכות שיופעלו לפי עונות השנה ולפי השעה ביום".

"המלחמה המחישה את החשיבות של שרשראות האספקה"

עוד היבט שהדובר ציין הוא שרשראות האספקה. "המלחמה המחישה את החשיבות שלהן", אמר. "זהו מרכיב משמעותי. לכן, אנחנו רוצים ריבונות – על מנת שתהיה אספקה רציפה בישראל של כלל הרכיבים. נשקיע ביכולות לייצר, לייבא או לאגור אנרגיה".

"תשתית ה-AI תשרת לא רק את התעשייה, אלא נביא אותה גם למחקר באקדמיה ולסטראט-אפים", הוסיף ישקביץ. "נעודד יזמים להשקעה בכל התחנות – מקורות אנרגיה, שרשרת אספקה וייצור מקומי. נקדם חקיקה ורגולציות, כי אין מדיניות סדורה ל-AI. הרגולציה תהיה מאפשרת, ולא חונקת ואגרסיבית".

הוא סיים באומרו כי "ישראל חייבת להתמקד ביתרונות היחסיים שלה במרוץ ל-AI, ולפתח פתרונות שיפתרו בעיות אמיתיות בכל העולם. המטה יאיץ את אימוץ הבינה המלאכותית בישראל וימנף אותה לשיפור איכות החיים של האזרחים, תוך חיזוק מעמדה של המדינה בזירה הבינלאומית".