משבר זיכרון: האם הבינה המלאכותית הורגת את שאר תעשיית הטק?

במדור הזה אני מרבה לעסוק בהשלכות השליליות של הבינה המלאכותית על דברים כמו ביטחון, קיימות ואיכות הסביבה. אבל התופעה הלא צפויה, שלא ניתן להתעלם ממנה, היא ההשלכות של ה-AI על תעשיית הטכנולוגיה עצמה. האם הרעב לזיכרונות של שרתי הבינה המלאכותית הורג את שאר תעשיית הטכנולוגיה?

בטוח שמעתם או קראתם על זה כבר: מחירי הזיכרונות למחשבים, ה-RAM, מזנקים במאות אחוזים בכל העולם בגלל הבינה המלאכותית. המשבר כל כך חמור שיש מי שכינה אותו Ramageddon, כמשחק מילים על ארמגדון – החורבן של אחרית הימים.

מה בעצם קורה ולמה?

בואו נצלול פנימה, כי מדובר בסערה מושלמת: שרתי הבינה המלאכותית, אלה שמריצים את ChaptGPT, קלוד, ג'מיני וכל המודלים האחרים, צורכים סוג מאוד מסוים של זיכרונות, שנקראים זיכרונות פס גבוה, או HBM. זיכרונות HBM הם יותר מורכבים לייצור מזיכרונות DRAM רגילים – כאלה שמשמשים במחשבים אישיים, קונסולות וסמארטפונים – והם אוכלים בערך פי ארבעה יותר שטח על פרוסת סיליקון בודדת. כלומר, בשטח שלוקח לייצר ג'יגה-בייט אחד של זיכרון HBM אפשר לייצר ארבעה ג'יגה-בייט של זיכרונות מחשוב רגילים, וזאת כבר בעיה. בנוסף, שרת AI בודד צורך בין פי 10 לפי 20 יותר זיכרון משרת רגיל.

זיכרון HBM. צילום: Funtap, ShutterStock

הסוגייה השנייה היא הביקוש הגבוה – מרכזי הנתונים צורכים כיום כ-70% מכלל הזיכרונות המיוצרים בעולם, וזה לא שיש הרבה יצרניות בתחום מלכתחילה. היצרניות הגדולות, סמסונג, SK Hynix ומיקרון, ששולטות על 95% מהשוק, הסבו את רוב הקווי הייצור שלהן מזיכרונות "רגילים" לזיכרונות HBM, כדי לענות על הביקוש יוצא הדופן. מיקרון, למשל, הודיעה שכבר מכרה את כל המלאי שלה ל-2026. כלומר, אפילו אם תבקשו יפה ותשלמו הרבה – אין לה מה למכור. בשוק קנו את הכול – כמו אוהדים סקוטים ומלאי בירה בפאב בבוסטון באמצע המונדיאל.

המחסור הגרוע ביותר מזה עשור וחצי

התוצאה היא מחסור מטורף בזיכרונות RAM רגילים בשוק – המחסור הגרוע ביותר מזה עשור וחצי, לפי אנליסטים. לצורך הדוגמה, המחירים של שבבי DDR5 מסוימים קפצו פי כמה בתוך שנה: רכיב 16 ג'יגה-בייט של DDR5, שהוא נפח זיכרון פופולרי במחשבים וסמארטפונים, קפץ בכמעט 300%; וקיט של זיכרון DDR5 מהיר בנפח 32 ג'יגה-בייט טיפס מ-90 דולר ליחידה ל-529 דולר – עלייה של קרוב ל-500%(!) במחיר.

הבינה המלאכותית נועדה במקור לחסוך לנו זמן וכסף, אבל הנה, היא גורמת לנו, שלא בכוונה, להוציא יותר כסף על המחשב הנייד, הסמארטפון או הקונסולה הבאים שנקנה. זו התפתחות לא חיובית

החדשות הכי רעות הן שזה לא הולך להשתנות בקרוב. מנכ"ל מיקרון, סנג'יי מהרוטרה, מעריך שהמחסור צפוי להימשך גם בשנים הבאות, ושתוספת היצע שתענה על הביקוש לא תגיע לפני 2028, כי הקמת מפעלים לייצור זיכרונות זה עסק מורכב, שלוקח שנים.

השפעה רעה מאוד על עולם הטכנולוגיה

איך כל זה משפיע על תעשיית הטכנולוגיה? רע מאוד. יצרניות מחשבים וסמארטפונים נאלצות לבטל או לדחות יציאת מוצרים לשוק, להעלות מחירים או לצמצם את נפח הזיכרון המובנה שהצרכן מקבל, כדי לשמור על מחיר שפוי. כך, למשל, אפל העלתה את המחירים של כמעט כל קו המוצרים שלה – מ-Apple TV, עבור ב-iPad וב-Mac, וכלה ב-Vision Pro, כאשר בחלק מהמוצרים הקפיצה במחיר היא של אלפי דולרים. סביר להניח שזה ישפיע גם על מחירי הדור הבא של ה-iPhone. טים קוק, המנכ"ל היוצא של אפל, כינה זאת "שיטפון של פעם ב-100 שנה".

בדומה לאפל, סמסונג העלתה את המחירים של סדרת Galaxy S26, בדגם הבסיסי ובדגם הביניים; יצרניות המחשבים, כמו דל, HP ולנובו, העלו מחירים של דגמים בבין 8% ל-15%, או שכדי לצמצם עלויות, הן חתכו בכמות הזיכרון שמסופקת עם המחשב לכמות בסיסית ולא מספיקה של שמונה ג'יגה-בייט במקום 16; ואילו סוני שוקלת לדחות את השקת הפלייסטיישן 6 ל-2029. כל הצעדים הללו הם תוצאה של העלות הגבוהה של הזיכרונות. בקיצור, הבינה המלאכותית גרמה לשאר התעשיה, במיוחד לחברות החומרה הגדולות, למשבר חסר תקדים.

האם מדובר במשבר זמני או חולף? הדעות חלוקות. יש הטוענים שזאת עוד רוח רעה שתעבור, ויש הטוענים טענה צודקת לא פחות שמדובר ב-"מס" שתגבה תעשיית הבינה המלאכותית על הרעב שלנו לכלים הללו, והיא פשוט תצרוך חלק קבוע מתוצרת הזיכרונות העולמית מכאן ואילך. כמובן שאת המחיר אנחנו, הצרכנים, נשלם.

הבינה המלאכותית נועדה במקור לחסוך לנו זמן וכסף, אבל הנה, היא גורמת לנו, שלא בכוונה, להוציא יותר כסף על המחשב הנייד, הסמארטפון או הקונסולה הבאים שנקנה. זו התפתחות לא חיובית לתעשיית הטכנולוגיה בכללותה ולמוצרים הטכנולוגיים, שהפכו כבר לסחורה זולה – ולפחות בשנים הקרובות, המחירים שלהם, שוב, רק יטפסו.