נשים ומחשבים: דגנית בר, סליריקס
מדור מיוחד על נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● והפעם: דגנית בר, מדענית ראשית ומייסדת-שותפה בחברת סליריקס ת'ראפויטיקס
שם ותפקיד: דגנית בר, מדענית ראשית (Chief Scientific Officer) ומייסדת-שותפה בחברת סליריקס ת'ראפויטיקס (Cellyrix Therapeutics).
ותק בתפקיד: אני מכהנת בתפקידי הנוכחי מאז 2024. לתפקיד הגעתי לאחר כ 25 שנות ניסיון בתעשיית הביוטכנולוגיה בתפקידים מדעיים, ניהוליים ועסקיים.
תפקידים קודמים: לאורך השנים מילאתי מגוון תפקידי ניהול בכירים בתעשיית גילוי ופיתוח תרופות. לפני סליריקס כיהנתי כמנכ"לית ודירקטורית ב-Sentaur Bio, חברה שעסקה בפיתוח אימונותרפיות המכוונות לטיפול במחלות הקשורות להזדקנות. בנוסף, שימשתי כמדענית ראשית בחברת Rosetta Genomics, שפיתחה ומסחרה בדיקות מולקולריות מבוססות microRNA, כולל בדיקות בתחום האונקולוגיה. קודם לכן עבדתי ב-BioLineRx בתפקידי ניהול מדעי, הערכת היתכנות ופיתוח עסקי וב-QBI, שם ניהלתי קבוצות מחקר ופיתוח בתחומי הסרטן, מחלות מטבוליות ופיתוח תרופות.
השכלה: אני ביולוגית בהכשרתי. את התואר הראשון במדעי החיים השלמתי באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך השלמתי תואר שני ודוקטורט בהנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בפיתוח מערכת פולימרית לשחרור מתמשך של חלבון טיפולי לצורך טיפול בגידולים סרטניים.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
הגעתי לעולמות הטכנולוגיה מתוך הביולוגיה ומתוך הרצון להפוך הבנה מדעית לפתרונות רפואיים. תמיד רציתי להבין כיצד תהליכים ביולוגיים מתרחשים, אבל לא פחות מכך עניין אותי לתרגם את ההבנה הזו לפתרונות רפואיים אמיתיים. בעיניי, ביוטכנולוגיה היא בדיוק המקום שבו מדע, טכנולוגיה ורפואה נפגשים.
בתחילת דרכי עסקתי במחקר בסיסי ובהמשך עברתי יותר ויותר לעולמות של גילוי ופיתוח תרופות, אבחון מולקולרי וחדשנות רפואית. לאורך השנים ראיתי כיצד טכנולוגיות חדשות, מריצוף גנטי, דרך אנליזות מולקולריות ועד ביולוגיה חישובית, משנות את הדרך שבה אנחנו מבינים מחלות ומפתחים טיפולים. זה מה שממשיך לרתק אותי גם היום: היכולת לקחת תובנה ביולוגית עמוקה ולבנות סביבה טכנולוגיה שעשויה לשנות את חייהם של מטופלים.
בסליריקס אנו עוסקים במודולציה של מצבים תאיים (cell states), כלומר בניסיון להשפיע על תאים המבטאים גנים שמקנים להם עמידות לטיפול ולשנות את מצבם באופן שיעצור את התפתחות המחלה וישפר את התגובה לטיפול. זהו תחום שנמצא בחזית המחקר, ומשלב ביולוגיה, ניתוח נתונים ובינה מלאכותית וכן חשיבה תרופתית חדשנית.
מעבר לטכנולוגיה, אחד הדברים המשמעותיים עבורי בסליריקס הוא העבודה עם צוות מוכשר, מחויב ורב-תחומי, שמביא לשולחן נקודות מבט שונות ויכולת אמיתית לתרגם רעיון מדעי מורכב לתוכנית פיתוח ממוקדת.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?
אני חושבת שהתעשייה עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות, ויש היום הרבה יותר מודעות לחשיבות של גיוון, ייצוג נשים וקידום נשים לתפקידי ניהול. עם זאת, עדיין קיימים פערים, בעיקר בדרגים הבכירים, בתפקידי קבלת החלטות וביזמות.
בתחומי הביוטכנולוגיה ומדעי החיים יש הרבה נשים מצוינות בשלבים המוקדמים והבינוניים של הקריירה, כולל חוקרות, מנהלות פרויקטים ומובילות פיתוח. האתגר הוא לוודא שהייצוג הזה ממשיך גם לתפקידי הנהלה בכירה, דירקטוריונים ותפקידי יזמות. בעיניי, זה לא רק עניין של צדק או שוויון, אלא גם עניין עסקי ומדעי: צוותים מגוונים מקבלים החלטות טובות יותר, שואלים שאלות רחבות יותר ומביאים נקודות מבט שונות לשולחן.
האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה?
לאורך הקריירה שלי עבדתי עם אנשים מצוינים וזכיתי להזדמנויות משמעותיות. אני מאמינה שהזדמנויות מקצועיות צריכות להינתן לנשים ולגברים על בסיס כישרון, יכולת, מחויבות ותרומה, ולא על בסיס מגדר. יחד עם זאת, חשוב לוודא שהמערכת אכן מאפשרת לנשים מוכשרות להגיע לעמדות השפעה וניהול, ושאין חסמים שמונעים מהן להתקדם. בעיניי, המטרה היא לא להעדיף נשים משום שהן נשים, אלא ליצור סביבה שבה מצוינות מקבלת הזדמנות אמיתית ושווה לבוא לידי ביטוי.











תגובות
(0)