האם חוות השרתים מוכוונות AI הן בועה או המהפכה הבאה?

השבוע פרסמנו ראיון עם רמי נחום, מנכ"ל חברת טריפל סי (Triple C), שטען כי גל ההשקעות השוטף את תחום חוות השרתים בישראל, הן מצד יזמי נדל"ן והן מצד יזמי היי-טק, עלול להסתיים בבועה שתתפוצץ במסלול דומה לזה של בועת הדוט-קום.

נחום הוא מוותיקי ענף הדאטה סנטרים בישראל. אמנם הוא מנהל חוות שרתים קטנה יחסית, בהספק של כחמישה מגה-ואט, אך לאורך השנים היה חלוץ באימוץ פתרונות חדשניים ובהשקעות משמעותיות. גם מהפכת הבינה המלאכותית אינה נעלמת מעיניו. טענתו היא שהיקף ההשקעות העצום שיידרשו היזמים החדשים לבצע לא יפגוש את גודלו ויכולתו של השוק הישראלי להצדיק אותן. אבל לא רק. אחד האתגרים המרכזיים במימוש היוזמות הללו, שגם מועד הבשלתן עדיין אינו ברור, הוא יכולתה של המדינה – ובעיקר של חברת החשמל – לספק את כמויות החשמל האדירות שיידרשו להפעלת חוות שרתים מתקדמות. נושאים אלו יהיו במוקד הדיונים שיתקיימו בוועידת Data Center של אנשים ומחשבים, שתיפתח ביום א' הקרוב באולם לאגו בראשון לציון.

ההיי-טק הישראלי עובר תקופה מאתגרת כפי שלא ידע זה שנים. החמצן שלו הוא השקעות, שבדרך כלל מגיעות ממקורות זרים, וכיום אינן זורמות בהיקף הדרוש

בוועידה ובתערוכה שתתקיים לצידה ישתתפו מנהלי חוות שרתים, יזמים המקימים בימים אלה מתקנים חדשים, מנהלי חוות שרתים גדולות שכבר פועלות, מנהלי תשתיות – שהם הלקוחות הפוטנציאליים – וכן ספקיות IT המספקות פתרונות לעולם הדאטה סנטרים.

לסוגיית האנרגיה יתייחסו שלושה דוברים מרכזיים מ: משרד האנרגיה, הוועדה הלאומית לבינה מלאכותית וחברת החשמל. הוועידה מעוררת עניין רב כי היא מתקיימת בעיתוי מעניין מאוד בעולם הדאטה סנטר והשפעת הבינה המלאכותית על עולם התשתיות.

לצד זאת יעסוק הכנס גם באתגרים המסורתיים של עולם הדאטה סנטרים: פתרונות אחסון, ניהול מידע, סייבר, תשתיות ועוד. בחלקו השני של המושב יתקיים פאנל מקצועי של מנהלי תשתיות, בהנחיית דניאל ארנרייך.

הציע בדיון לגבש מדיניות מסודרת שתגדיל את השקעותיהם של הגופים המוסדיים בהיי-טק. ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת. צילום: פלי הנמר

דרושה חשיבה מחוץ לקופסה עבור ההיי-טק

ועדת המשנה להיי-טק, הפועלת במסגרת ועדת הכלכלה בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, קיימה השבוע דיון במצבו של ענף ההיי-טק.

רצף האירועים של השנים האחרונות – שלוש שנות מצב חירום, היחלשות הדולר ומהפכת הבינה המלאכותית – משפיעים על הענף ומחייבים את הממשלה למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו להיי-טק להמשיך להיות הקטר של המשק הישראלי. 

אחד האתגרים המרכזיים הוא גיוס ההון. לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לקראת הדיון, שנת 2025 הייתה טובה יותר מבחינת הייצוא וגיוסי ההון, אולם בתחום התעסוקה נרשם קיפאון. בין הסיבות לכך: השפעות ה-AI, התחזקות השקל מול הדולר שמקטינה את הכדאיות של השקעות בישראל, ועלויות השכר הגבוהות של מהנדסים ישראלים, שכבר מתקרבות לאלו של עמיתיהם בארצות הברית.

אחת ההשלכות של מגמה זו היא גידול במספר החברות שמעבירות את פעילותן לחו"ל, ועימן גם עובדים ישראלים – הון אנושי איכותי – ללא כל ודאות באשר למועד חזרתם.

משרד האוצר והממשלה אישרו תוכנית סיוע בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל, בעיקר עבור חברות צעירות. זהו צעד חשוב, אך ברור שאינו מספיק. נדרשת חשיבה יצירתית שתאפשר להזרים הון לחברות ההיי-טק ממקורות מקומיים, ובכך להפחית את התלות במשקיעים זרים, לפחות בטווח הקרוב.

ח"כ ליברמן הציע בדיון לגבש מדיניות מסודרת שתגדיל את השקעותיהם של הגופים המוסדיים בהיי-טק. זו אינה הצעה חדשה. כבר שנים מדברים על הצורך לרתום את כספי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח לצמיחת ההיי-טק הישראלי, אך טרם נמצא המנגנון שיקטין, לדעת המוסדיים, את רמת הסיכון. 

הגופים המוסדיים – חברות הביטוח, בתי ההשקעות והבנקים – מנהלים כיום נכסים בהיקף של כ-3.5 טריליון שקל. למרות שבשנים האחרונות הם הגדילו את השקעותיהם בהיי-טק, עיקר הכסף מוזרם לקרנות הון סיכון ולא ישירות לחברות, ובהיקפים צנועים יחסית. 

בתחילת השנה דיווחה רשות החדשנות על תוכנית לעידוד השקעות מוסדיים, שבמסגרתה גויסו 450 מיליון דולר ל-11 קרנות הון סיכון, מתוכם 164 מיליון דולר מכספי המדינה. היעד הכולל עומד על שני מיליארד דולר – סכום שלכל הדעות קטן יחסית ליכולתם הפיננסית של הגופים המוסדיים.

המומחים סבורים כי הממשלה יכולה לנקוט שורה של צעדים פשוטים יחסית: להעניק תמריצי מס ייעודיים, להגדיל את השתתפות המדינה בסיכון וליצור מנגנונים שיגבירו את כדאיות ההשקעה. אחרי הכל, זהו הנימוק המרכזי של המוסדיים להימנעות מהגדלת החשיפה להיי-טק. מנגד, קשה להתעלם מכך שהם משקיעים סכומי עתק בענפים מסוכנים לא פחות, כמו נדל"ן וקמעונאות. 

יש גם היבט של משילות ורגולציה. הממשלה יכולה לקבוע כי שיעור מסוים מהנכסים המנוהלים – שהם למעשה כספי הציבור – יופנה להשקעות בחדשנות ישראלית. ייתכן שהרעיון לא יתקבל בהתלהבות אצל הגופים המוסדיים, אך הוא עשוי לזכות לתמיכה ציבורית רחבה. 

בשלב זה לא נראה שיש למקבלי ההחלטות אומץ להיכנס לזירה הזו, בוודאי לא בתקופה שלפני בחירות. לכן ממשיכים לפעול במסלול הקיים, שמניב תוצאות – אך רחוק מלמצות את הפוטנציאל. 

השורה התחתונה: ההיי-טק הישראלי עובר תקופה מאתגרת כפי שלא ידע זה שנים. החמצן שלו הוא השקעות, שבדרך כלל מגיעות ממקורות זרים, וכיום אינן זורמות בהיקף הדרוש. לכן דרושה חשיבה אחרת. אחד המקורות המשמעותיים ביותר נמצא כאן, בישראל – הגופים המוסדיים. באמצעות מדיניות נכונה, תמריצים והידברות, ניתן לשכנע אותם להיכנס מתחת לאלונקה ולהפוך לשותפים משמעותיים יותר בצמיחתו של מנוע הצמיחה החשוב ביותר של המשק.