"אם הנפקת Safe-T בתל אביב תצליח, הדבר יפתח פתח לסטארט-אפים טכנולוגיים"

כך אומר שחר דניאל, מנכ"ל החברה, אשר תהיה חברת הסטארט-אפ הראשונה שתנפיק בבורסה הישראלית, במידה והנפקתה תצליח ● מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט: "אנחנו רוצים להיות בית לחברות קטנות ומבטיחות"

מימין: שחר דניאל , מנכ"ל Safe-T, ואמיר מיזהר, ה-CTO של Safe-T. צילום: אבי בליזובסקי

"Safe-T הולכת למהלך מאוד מיוחד, זה לא מהלך סטנדרטי. אנחנו נהיה הסנונית שתבשר את בוא האביב, אחרי ההצלחה תהיה נהירה של די הרבה חברות לבורסה, היכולה לשמש מנוף לצמיחת החברות הקטנות". כך אומר שחר דניאל, מנכ"ל Safe-T, סטארט-אפ בתחום הסייבר שיהיה, אם ההנפקה תצליח, הסטארט-אפ הראשון שינפיק בבורסה הישראלית במסיבת עיתונאים במתקני הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

"הלקוחות שלנו הם הכי מובחרים והכי ממותגים שיכולים להיות בשוק הישראלי. אנחנו מוכנים לפריצה לשוק האמריקני, יש את כל התשתית מוכנה – תצמח פה חברה גדולה שעשתה את זה בצורה שונה ומיוחדת", אומר דניאל.

דניאל עבד בעבר בתפקידים בכירים באל-אופ של אלביט, חברת ההומלנד סקיוריטי Logic, ולאחר מכן הצטרף ל-PrimeSense – יצרנית חיישני התלת מימד שנמכרה לפני כשנתיים לאפל (Apple) תמורת חצי מיליארד דולר, ולאחר מכן הצטרף ל-Safe-T אותה הקים אמיר מיזהר, שכיום משמש ה-CTO של החברה.

"יש בעיה בקונספט הקיים, בפרדיגמה של האבטחה. משהו לא עובד. העולם עובר לוירטואליזציה. היום נזק יותר גדול זה להפיל למדינה את החשמל במקום לתקוף עם מטוסים. כשיש מתקפות יש גם הגנות".

גן עדן להאקרים

"הארכיטקטורה של הארגונים היום כוללת כמובן את הרשת הפנימית של הארגון – LAN, ומולה העולם החיצוני, ולפני 15 שנה הוקם באמצע השטח המפורז DMZ. לדוגמה, בנק שרוצה לאפשר כניסה ללקוחותיו ולא רוצה לפגוע במידע שלו, עובר דרך שרת הנמצא ב-DMZ ומכיל רק את המידע הדרוש ללקוח. כאשר הלקוח מבקש לבצע פעולה, השרת המשוכפל פונה לשרת הראשי דרך הפיירוול ומבצע את הפעולה. מחר הבנק רוצה לפתוח שירות סליקת צ'קים, הוא צריך להכניס עוד שרת ל-DMZ, וכן הלאה. לחברות גדולות יש ב-DMZ אלפי שרתים והדבר מהווה גן עדן להאקרים. דוגמה לכך היתה טרגט (Target) שהחדירה וגניבת מיליוני פרטי כרטיסי אשראי הגיעה מספק המיזוג שקיבל פורט גישה מרחוק למזגנים בסניפים.

מוצר ה-RS Aceess של Safe-T נמצא גם ב-DMZ וגם ב-LAN ומטפל בבקשות. "השרת ב-DMZ הוא שרת טיפש – רק מחסן של בקשות. אנחנו – ופה זה הפטנט, בתהליך מתקדם של רישום – כל הפורטים נסגרים. הפיירוול מאפשר יציאה של מידע דרך פורט אחד, שנסגר לאחר הפעולה. מכיוון שמי שיוזם את פתיחת הפורט הוא השרת שבתוך הארגון, ההאקר מגשש באפילה ואינו יכול לפתוח שום פורט ולהכנס לארגון.

מוצר נוסף, Safe-T BOX מתאם בין כל המוצרים בארגון – מערכות ERP, CRM, מערכות אבטחה למיניהן, סך הכל כ-120 מחברים. המערכת אוכפת את מדיניות האבטחה של הארגון. מדובר בתשתית שעל בסיסה פיתחה החברה כספות וירטואליות, דואר אלקטרוני מאובטח, תחליפי FTP ועוד. כעת היא גם פותחת את יכולת הוספת היישומים גם לצדדים שלישיים בתקווה להקים מערכת אקולוגית שלמה סביב המוצר.

אתר מצוין לבדיקת היכולות

בין לקוחות החברה בארץ נמצאים בנקים, חברות ביטוח, חברת החשמל וגולת הכותרת – ספק יחיד של תהילה. לפני כשנתיים מכרה החברה מוצרים לפלסן סאסא, שהתלהבה והשקיעה בה חמישה מיליון דולרים, שהיוו את התשתית לצמיחתה לעשרים עובדים, יומאי יחידות טכנולוגיות, יוצאי חברות היי-טק בכירות מתחום האבטחה וכן ארבעה אנשי שיווק שעזבו משרות בטוחות ומכניסות בארצות הברית.

"גייסנו 20 איש מהטובים ביותר שיש, ויצרנו משפחה שיש בה יוצאי יחידות טכנולוגיה של הצבא, יוצאי חברות היי-טק בכירות מהתחום שלנו, ויש לנו צוות אמריקני של אנשי שיווק ומכירות. לקחנו אותם ממתחרים שלנו עם נטוורק בתוך התעשיה לשלנו. הוצאנו אותם מתפקידי VP עם משכורות שמנות ובונוסים וחבילת מניות".

"ישראל מהווה אתר מצוין לבדיקת היכולות שלנו. החלטנו על מכירה בכסף ולא נסיון בחינם. האחראים על האבטחה בארגונים הנמצאים תחת רגולציה כמו בנקים וחברות ביטוח, הם מהטובים בעולם. אם נצליח בישראל זה יפתח לנו דלתות בארצות הברית, שם המכירות תוכלנה להיות הרבה יותר רווחיות".

"כאשר אני בא ל-CISO הוא רוצה לדעת מה אומרים האנליסטים, בעיקר גרטנר (Gartner), פורסטר (Forrester Research) ו-IDC. השקענו שנה של עבודה להיכנס לגרטנר, ולבסוף אנחנו ליד חברות גדולות כמו סימנטק (Symantec) ודרופבוקס (Dropbox).  מאוחר יותר אפילו קיבלנו את הדירוג Cool Vendor של גרטנר, המציין חברות קטנות בעלות סיכויי הצלחה גדולים, כשבעבר נכללו בה חברות סטארט-אפ ישראליות כמו WIX, סייבר ארק וטראסטיר, שהצליחו בעיקר להימכר לחברות גדולות בסכומים גבוהים.

להתמקד בחברות היי-טק קטנות

דבר נוסף שהחברות הגדולות דורשות זו שקיפות, ולכן הן מעדיפות לעבוד מול חברות ציבוריות. "אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להיות חברה גדולה. הכסף הציבורי והבורסה יסייעו לנו. ההנפקה בתל אביב תהיה נקודת ציון חשובה בדרך לנאסד"ק. אנחנו רוצים להיות חברה גדולה, ואנחנו נהיה חברה גדולה." מסכם דניאל.

מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, אמר כי "הגענו למסקנה שצריך להתמקד בחברות היי-טק קטנות. יש הרבה גורמים שמעודדים זאת. לדוגמה  חוק המו"פ שנמצא בשלבי חקיקה ועשוי להסתיים ברבעון הראשון, כמו גם הקלות שהרשות לניירות ערך מכניסה כדי להקל על חברות קטנות להנפיק בבורסה בתל אביב,  שמן הסתם רובן המוחלט חברות טכנולוגיות". ביינארט הוסיף כי הבורסה עומדת לחתום עם שתי חברות אנליסטים זרות שיספקו מחקרים על כל חברה ציבורית, והדבר עשוי לסייע בעיקר לחברות קטנות ובלתי מוכרות.

"אנו רוצים לוודא שמקשיבים לחברה, שנותנים לה סיכוי. ההנפקה נועדה לסייע לחברות לפרוח ולגדול. להפוך את הנטיה שיש היום בשווקים של חברות קטנות שמגיעות לשלב די התחלתי, נמכרות והופכות למרכזי פיתוח. אני מעדיף חברה שיש לה מנכ"ל שיווק, כספים ומכירות, וגדלה לצ'ק פוינט או למובילאיי הבא." סיכם ביינארט.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים