מירוץ החימוש החדש: האם ממשל טראמפ משנה כיוון לעבר ריסון ה-AI?

עם כניסתו לתפקיד, מיהר הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לפרסם את ה-Initial Rescissions of Harmful Executive Orders and Action. המהלך ביטל את הצו הנשיאותי של קודמו, הנשיא ג'ו ביידן, ועשה זאת במטרה ברורה: הסרת חסמים בירוקרטיים, חיזוק ההובלה הגלובלית של ארה"ב, וקידום תחרותיות כלכלית מול סין. עבור טראמפ, איש עסקים שרואה בחדשנות מנוע צמיחה, הבינה המלאכותית הייתה אמורה להיות הדלק שיניע את הכלכלה האמריקנית ויביא אותה לשיאים חדשים. אך כעת, נראה כי התמונה השתנתה מן הקצה אל הקצה.

בעבר, החרדה הגדולה הייתה מפירוק האטום; היום, הממשל מבין שהאיום הגדול ביותר אינו מגיע מאורניום מועשר, אלא ממודל שפה עוצמתי שזולג לידיים הלא נכונות. מדובר בשינוי פרדיגמה: הבינה המלאכותית אינה עוד מוצר טכנולוגי, אלא "הגרעין החדש". כפי שלא ניתן לאפשר לכל מדינה לפתח נשק יום הדין ללא פיקוח, כך מבין טראמפ שלא ניתן לשחרר מודלי frontier ללא בקרת איכות הדוקה.

התמיהה בולטת: כיצד אדם שחרת על דגלו הסרת רגולציה לטובת עסקים, פונה לפתע לפיקוח? התשובה טמונה בהבנה של טראמפ את המושג "סיכון". בעולם העסקי, טראמפ יודע שקיימים נכסים שהערך שלהם נמחק ברגע שהם יוצאים משליטה. אם בהתחלה המטרה הייתה ניצחון מהיר מול סין, הרי שההבנה הנוכחית היא שסין לא תהיה הבעיה היחידה, אם מודל פרוץ יגרום לקריסת תשתיות קריטיות בארה"ב.

במובנים רבים, הדינמיקה הזו מזכירה את עידן הגרעין. בעבר, החרדה הגדולה הייתה מפירוק האטום; היום, הממשל מבין שהאיום הגדול ביותר אינו מגיע מאורניום מועשר, אלא ממודל שפה עוצמתי שזולג לידיים הלא נכונות. מדובר בשינוי פרדיגמה: הבינה המלאכותית אינה עוד מוצר טכנולוגי, אלא "הגרעין החדש". כפי שלא ניתן לאפשר לכל מדינה לפתח נשק יום הדין ללא פיקוח, כך מבין טראמפ שלא ניתן לשחרר מודלי frontier ללא בקרת איכות הדוקה.

מגיע לעוד ארגונים קריטיים לפני שיזלוג לידי האקרים. מיתוס של אנת'רופיק. צילום: עיבוד ממוחשב: ג'מיני. מקור: gguy, Shutterstock

קלוד מיתוס טלטל את הקונספציה

הזרז לשינוי היה החשיפה ליכולות של מודל Claude Mythos Preview (קלוד מיתוס) מבית אנת'רופיק (Anthropic). המודל הפגין יכולת לזהות ולנצל חולשות תוכנה עמוקות בצורה אוטונומית. ההבנה שהטכנולוגיה הזו יכולה לשמש ככלי נשק סייבר התקפי, שעלול ליפול לידי גורמים עוינים, יצרה הלם במסדרונות הממשל. 

בעוד שאנת'רופיק מגבילה את המודל ל-Project Glasswing, הסכנה שמודלים כאלו ידלפו לקבוצות סייבר הפועלות מחוץ לנורמות בינלאומיות הפכה לאיום ביטחוני מהשורה הראשונה.

בזירה הבינלאומית, המדיניות האמריקנית נדרשת לאזן. מדינות המערב – בהן בריטניה, קנדה, האיחוד האירופי וישראל – פועלות, בדרגות בשלות שונות, על מנת לגבש רגולציה. ישראל, למשל, מקדמת תוכנית לאומית הכוללת ארגזי חול רגולטוריים ללימוד סיכונים. ארה"ב, שביקשה בתחילה לרוץ קדימה ללא עכבות, מיישרת כעת קו עם הצורך בפיקוח.

בתגובה, ממשל טראמפ בוחן הקמת מנגנון ייעודי לבחינת מודלי AI מתקדמים טרם הפצתם לציבור. משרד המסחר האמריקני הרחיב הסכמים וולונטריים עם ענקיות הטכנולוגיה – בהן גוגל דיפ-מיינד (Google DeepMind), מיקרוסופט (Microsoft), ו-אנת'רופיק, וכן ב-xAI, ו-OpenAI – לצורך הערכות טרום-הפצה.

נראה כי עבור ממשל "אמריקה תחילה", השליטה בבינה המלאכותית אינה עוד רגולציה מעכבת, אלא כלי הגנה לאומי. טראמפ מבין שאם ארה"ב לא תהיה זו שמחזיקה את המושכות בטכנולוגיה המסוכנת ביותר בעולם, התחרות מול סין תהפוך לשאלה של הישרדות.

המסקנה המתגבשת היא שפיקוח על מודלים בעלי עוצמה חריגה הוא תנאי הכרחי ליציבות המערכת הגלובלית – מהלך עסקי חכם של מי שמבין שאין רווח במקום שבו המערכות הלאומיות עלולות לקרוס בלחיצת כפתור אחת של אלגוריתם עוין.

הכותבת היא ראש התוכנית לתואר שני במערכות תבוניות, ומומחית לבינה מלאכותית, באפקה המכללה האקדמית להנדסה בת"א