תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "השילוב של הטכנולוגיה וההון האנושי הבטיח את הצלחת כיפת ברזל"

בלעדי לאנשים ומחשבים

תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, מפתח כיפת ברזל

ד"ר דני גולד, שידליק משואה בערב יום העצמאות:

"השילוב של הטכנולוגיה וההון האנושי הבטיח את הצלחת כיפת ברזל"

בראיון לקראת האירוע מספר ד"ר גולד על תהליך הפיתוח של המערכת מצילת החיים, ואומר כי יעמוד בהר הרצל "לא רק בשם עצמי אלא בשם כמה מאות אנשים מצוינים שנתנו את הנשמה"

מאת 22 באפריל 2015, 20:05 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"השילוב של הטכנולוגיה החדשנית שפיתחנו וההון האנושי שנבחר בקפידה לצורך הפרויקט הוא שהבטיח את הצלחתה של כיפת ברזל ואת ההגנה המרבית שהיא העניקה לתושבי ישראל, בצוק איתן ולפני כן", כך אמר ד"ר תא"ל (מיל') דני גולד, מפתח המערכת שהצילה חיים רבים במבצעים האחרונים.

גולד אמר את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים לרגל בחירתו להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות, שיפתח ביום ד' את חגיגות יום העצמאות.

בנימוקי הוועדה מטעם משרד התרבות שבחרה את מדליקי המשואות נכתב כי "ד"ר גולד שימש ראש מינהל מפא"ת במשרד הביטחון, שם יזם את הרעיון לפתח את כיפת ברזל והוביל אותו למימושו, בתעוזה ובהתמדה. בשיתוף צוות מובחר ובתמיכת שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, ולמרות קולות מתנגדים, שלא האמינו בפרויקט, המשיך לחתור ליעדו בנחישות ובדבקות. זכה בפרס ביטחון ישראל עם חברי הצוות ונציגי חברות טכנולוגיות שלקחו חלק בפרויקט".

עוד הם כתבו כי "מערכת כיפת ברזל השיגה יותר מ-90% הצלחה, הוכיחה כי ישראל יכולה להגיע לשיאים מדהימים ביכולותיה הטכנולוגיות וזכתה לשבחים רבים בעולם".

ד"ר גולד נרגש לקראת האירוע ואומר כי הכבוד שבהדלקת המשואה לא ניתן רק לו אלא לכל הצוות שעמל על כיפת ברזל. "אעמוד שם לא רק בשם עצמי אלא בשם כמה מאות אנשים מצוינים שעבדו יום ולילה, נתנו את הנשמה כדי לעמוד באתגר הלא פשוט שעמד לפנינו", ציין.

את ההודעה עצמה הוא קיבל כשהיה בחו"ל, זמן קצר אחרי שקרא בכלי התקשורת שהוא מועמד להדליק משואה. "אין ספק שזו תחושת סיפוק אדירה, אות הוקרה לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל", אמר.

איך נוצרה כיפת ברזל?

הוא ציין כי הצורך לפתח מערכת שתיתן מענה לירי טילים על העורף נוצר בשנים שבהן ההפגזות של החמאס והחיזבאללה את ישראל, כל ארגון בתורו, עלו מדרגה, במיוחד לאחר מלחמת לבנון השנייה. ד"ר גולד תיאר את התהליך שהוביל לפיתוחה של המערכת: "הייתה הסכמה ברורה שצריך למצוא פתרונות ושזה התפקיד של היחידה שעמדתי בראשה – לחשוב על פתרונות טכנולוגיים שיוכלו לתת מענה לבעיה ולהציג אותם בפני הדרגים השונים. כאשר התגבשה ההחלטה שצריך למצוא פתרון, התחלנו לאסוף הצעות מגופים שונים. קיבלנו לא פחות מ-24 הצעות מרחבי העולם. היה לנו ברור כבר אז שזו טכנולוגיה שצריכה להיות מיוצרת על ידי זרועות רבות, בגלל מורכבותה. פסלנו את כל ההצעות כי חלקן לא היו ריאליות ואחרות דרשו תקציבים שאין סיכוי שהיינו מקבלים. בסופו של דבר, החלטנו להסתמך בין היתר על טכנולוגיית הטילים של רפאל והסנסורים של אלתא, והתחלנו בפיתוח מקומי".

"כיפת ברזל כוללת שלושה רכיבים מרכזיים: הסנסורים, מערכת השו"ב, שפותחה על ידי mPrest, והיכולת הטילית של רפאל, שהייתה קיימת עוד לפני הפיתוח".

מה החלק הקריטי ביותר במערכת?
"לכל חלק יש תפקיד משלו ומהרגע הראשון הסברתי לכל הצוותים – מרפאל, אלתא ומערכת הביטחון – ששם המשחק הוא אינטגרציה מלאה בין המערכות, שזה יהיה סוד ההצלחה של כיפת ברזל".

"אלא שהאינטגרציה לא הייתה רק בין מערכות", הוסיף ד"ר גולד, "אלא גם בין אנשים – וזה לא מובן מאליו. מדובר במאות אנשים מדיסציפלינות שונות ומגופים שונים, שלכל אחד יש את המטרות שלו".

איך בכל זאת הצלחתם ליצור את הסינרגיה?
"קרו שני דברים: אנשים הבינו שהם עושים משהו חשוב מאוד לביטחון של מדינת ישראל והדבר השני היה הצד הטכנולוגי. אמרתי לאנשים שהעבודה שלנו דומה לפעילות של הרבה מאוד סטארט-אפים, אלא שבהבדל מסטארט-אפים, לנו אין את האופציה לא להצליח ולעבור למשהו אחר".

ד"ר גולד הדגיש כי "רעשי הרקע" שהיו לאורך הפרויקט, ההתנגדויות של גורמים בכירים, לא גרמו לעצירתו אפילו ליום אחד. "זה לא נעים, עברו עלינו ימים לא קלים, אבל ידעתי שזה מה שמדינת ישראל צריכה. הייתי דבק במטרה וחדור רצון להצליח בה", אמר. הוא העיר: "היה לי ויכוח עם מבקר המדינה, שטען שפעלתי ללא סמכות. זה לא מדויק. בפועל קיבלתי גיבוי משני שרי ביטחון ומראשי ממשלה, מה שכמובן סייע להאצת הפרויקט".

מבחן האש הראשון של כיפת ברזל היה בעמוד ענן. אמנם בעצימות נמוכה, אבל זה היה מבחן שנעשה עוד לפני שהסתיימו כל הבדיקות שהמערכת צריכה לעבור כדי להיכנס לכשירות מבצעית מלאה. "אין ספק שזה היה מלחיץ, אבל לא הייתה ברירה. בכל מקרה, התוצאות היו טובות. בצוק איתן כבר היינו בשלים יותר והתוצאות מדברות בעד עצמן", אמר.

ד"ר תא"ל (מיל') דני גולד נולד בתל אביב ב-1962. הוא בוגר העתודה האקדמית בלימודי הנדסת אלקטרוניקה, והתגייס לחיל האוויר ב-1983, שם שימש מפקד יחידת לוחמה אלקטרונית. בהמשך ביצע תפקידים במערכי החימוש והאלקטרוניקה. הוא היה בין היתר במפא"ת ובתפקידו האחרון עמד בראש היחידה, שבין היתר, כאמור, פיתחה את כיפת ברזל.

לאחר שחרורו מצה"ל לפני כשנה יצא ד"ר גולד לשוק האזרחי והקים את חברת גולד מו"פ טכנולוגיה ויזמות, שעוסקת בממשק שבין טכנולוגיה ועסקים – הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני. במסגרת תפקידיו הציבוריים הוא נעתר לפניות שהיו אליו ומשמש כיו"ר הוועדה הציבורית לקידום המו"פ בתחום הסייבר.

בספטמבר 2012 הוא קיבל את פרס ביטחון ישראל וביום ד' הקרוב יעמוד ליד קברו של חוזה המדינה בהר הרצל וידליק משואה לתפארת מדינת ישראל.

"השילוב של הטכנולוגיה וההון האנושי הבטיח את הצלחת כיפת ברזל" Reviewed by on . "השילוב של הטכנולוגיה החדשנית שפיתחנו וההון האנושי שנבחר בקפידה לצורך הפרויקט הוא שהבטיח את הצלחתה של כיפת ברזל ואת ההגנה המרבית שהיא העניקה לתושבי ישראל, בצוק "השילוב של הטכנולוגיה החדשנית שפיתחנו וההון האנושי שנבחר בקפידה לצורך הפרויקט הוא שהבטיח את הצלחתה של כיפת ברזל ואת ההגנה המרבית שהיא העניקה לתושבי ישראל, בצוק Rating: 0

תגובות (1)

  • יוסי

    כתבה מצוינת, דני גולד-מספר אחד, הכרתי אותו, מבריק, מקצוען, מנהל ביחד, ואיש של אנשים, מנהיג!! מגיע לו משואה ופרס נובל

הגיבו