ד"ר ג'נביב בל, האנתרופולוגית של אינטל: "אין עתיד אחד לניידות, אלא 7 מיליארד סוגי עתיד אפשריים"

"אין עתיד אחד לניידות, אלא מגוון גדול מאוד של סוגי עתיד שונים. ליתר דיוק, הייתי אומרת שבעולם שבו חיים 7.1 מיליארד בני אדם, יש 7.1 מיליארד סוגי עתיד לתחום הניידות", כך אמרה ד"ר ג'נביב בל, מנהלת מחקר בתחום החוויה והאינטראקציה במעבדות אינטל (Intel Labs). לדבריה, "זה לא אומר שאנחנו צריכים לפתח 7.1 מיליארד סוגי מכשירים, אלא רק להבין את המכנים המשותפים לכולם. זה אולי נשמע פשוט, אבל בתור מי שהקדישה את חייה להבנת בני אדם – אני מתחייבת בפניכם שזו משימה מורכבת, אך מרתקת".

ד"ר בל אמרה את הדברים ביומו האחרון של IDF 2013, כנס המפתחים של אינטל (Intel) שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו, קליפורניה. לדבריה, "יש ארבעה מכנים משותפים לכל סוגי העתיד הללו, כלומר ארבעה דברים שרוב בני האדם היו רוצים לראות בעתיד הטכנולוגי שלהם. המכנה המשותף הראשון הוא התאמה אישית. אנשים רוצים שהטכנולוגיה שלהם תהיה אישית, אבל אישית באמת. הם רוצים מכשיר שמכיר אותם, מבין אותם ויודע להתנהג בהתאם. אחד המשפטים הכי טובים שנתקלנו בהם במהלך המחקר שלנו, הוא: 'בעלי כנראה יתרגז כשהוא יישמע את זה, אבל הסמארטפון שלי חשוב לי בדיוק כמוהו'. זה מראה לנו כמה חיבה אנחנו רוכשים למכשירים האלה. הם הרי עלינו כל הזמן, אנחנו באים איתם במגע מאוד קרוב ויומיומי – ולכן מצפים מהם להכיר אותנו".

המכנה המשותף השני לרוב האנשים, אמרה ד"ר בל, הוא היעדר טרחה. "אתם מכירים משפטים כמו 'איבדתי את הדבר שמתחבר לדבר', או 'אני לא יכול, כי אין לי את הזה שמתקשר עם ההוא'. להיות נייד בימינו פירושו הרבה מאוד טרחה. אנחנו צריכים להסתובב עם מכשירים שונים, חיבורים, כבלים, סוללות, מתאמים ועוד. זה מתיש! על פי אחד המחקרים שערכנו, לאמריקני הממוצע יש 18 סיסמאות שהוא סוחב אתו בתיק מדי יום. אז איך יוצרים עתיד נייד נטול טרחה? יש כמה רעיונות, אבל מה שבטוח הוא שאנחנו חייבים להתגבר על המכשול הזה אם אנחנו רוצים לבנות עתיד נייד איכותי ונוח יותר".

"המכנה השלישי הוא זרימה", היא המשיכה. "הטכנולוגיה מטרידה אותנו כל הזמן. המכשירים האלה שאנחנו משתמשים בהם כל הזמן מפריעים לנו בזרימה של העבודה, כי הם כל הזמן מבקשים מאתנו דברים: 'אין לי את הדרייבר למדפסת', 'מה הסיסמה שלך?', 'אני לא יודע איזו רשת אלחוטית לבחור' – ושלא נדבר על תקלות טכניות ומסכים כחולים. כל הדברים הללו מונעים את הזרימה שלנו ומפריעים לנו לחיות את הרגע ולנצל אותו לטובתנו. השורה הכי יפה ששמעתי לגבי זה שייכת למישהי שאמרה ש-'זה כמו ההרגשה הזו שיש לי כשאני רצה, ואני שוכחת שהברכיים שלי כואבות וכמה עוד נשאר לרוץ – כי אני נמצאת בתוך הרגע'. זו ההרגשה שאנחנו רוצים שתהיה לנו כשאנחנו משתמשים בטכנולוגיה. תארו לכם טכנולוגיה שמבינה שבזמן שאתם מקריאים סיפור לילדים לפני השינה, עדיף לא להעביר אלינו שיחות או מיילים מהעבודה. במילים אחרות: זו טכנולוגיה שזורמת אתנו ומאפשרת לנו ליהנות מהרגע".

"המכנה הרביעי והאחרון הוא שיפור", קבעה ד"ר בל. "אנחנו רוצים שהטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה תוציא מאתנו יותר ותהפוך אותנו לטובים יותר, יצירתיים יותר, מהירים יותר, יפים יותר, בריאים יותר וכו'. כשבוחנים את הטכנולוגיות הגדולות של 100 השנים האחרונות, מגלים שהחלק הזה חשוב במיוחד. אנחנו מצפים מהטכנולוגיה שלנו שתוציא מאתנו את הגרסה הטובה ביותר שלנו, ואם היא לא תעשה את זה – לא נרצה להשתמש בה".

3.7 מיליון מכשירים ניידים נמכרים מדי יום
ד"ר בל, אנתרופולוגית במקצועה ובהשכלתה, מתמחה באנתרופולוגיה טכנולוגית – תחום אותו היא מפתחת באינטל החל מסוף שנות התשעים. את התואר השני והשלישי שלה באנתרופולוגיה קיבלה מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, שם גם שימשה כמרצה מן המניין. היא ילידת סידני שבאוסטרליה, בת לאב מהנדס ואם אנתרופולוגית, ולדבריה בני אדם ריתקו אותה מאז שהיא זוכרת את עצמה. "העבודה שלי היא ללמוד בני אדם ותרבויות", הסבירה, "וזה בדיוק מה שאני עושה באינטל בעזרת הצוות שלי. העבודה שלנו היא לבלות זמן בבתים ובמקומות עבודה, ולנסות להבין מה מניע אנשים וממה אכפת להם. אנחנו אוספים את כל המידע הזה, מחזירים אותו חזרה לאינטל, ומשתמשים בו כדי לעצב את עתיד הטכנולוגיה".

"לפני שנוכל להעריך את עתיד הניידות, צריך להבין את ההווה של הניידות ומה זה בכלל אומר לדבר על ניידות", אמרה ד"ר בל. "דרך אחת להבין במה מדובר, היא ללמוד את הגדלים העצומים שאנחנו עוסקים בהם. יש כיום 6.3 מיליארד מינויי סלולר ברחבי העולם, אך רק 4.4 מיליארד בני אדם שמשתמשים במינויים האלה. אני אמנם אנתרופולוגית ולא מתמטיקאית, אבל נראה שיש קבוצה גדולה למדי של אנשים שמשתמשים ביותר ממינויי אחד".

ב-24 השעות הקרובות, סיפרה, "יימכרו 3.7 מיליון מכשירים ניידים ברחבי העולם, המשקפים ממוצע של 154 אלף מכשירים בשעה או 43 מכשירים ניידים מדי שניה. 43! כדי שכל זה יעבוד, אנחנו צריכים תשתית חזקה, וגם פה המספרים מדהימים: יש כיום 1.9 מיליון אנטנות סלולריות בארצות הברית לבדה, ומשהו כמו מיליון בסין. ברחבי העולם משמשות האנטנות הסלולריות להעברת כ-5 אקסה-בייט של נתונים מדי שנה. כ-6.25 מיליון אפליקציות מורדות מהחנויות של גוגל (Google) ואפל (Apple) מדי שעה. מדובר בהיקף אדיר של פעילות".

"אז איך חושבים על כל זה מנקודת מבט אנתרופולוגית?", שאלה ד"ר בל. "החוכמה היא להסתכל על הניידות מנקודת המבט של בני האדם, ולא בהכרח מנקודת המבט הטכנולוגית. בתעשייה שלנו נוטים להתמקד תמיד במכשירים. זה אמנם נוח, אבל צריך להרחיב את התמונה. הפיתוח והקדמה לא יכולים להיעשות רק ברמת המכשיר – הם חייבים להיעשות גם ברמת התשתית, אופי המידע, המקומות שאנו חיים בהם וכמובן האנשים".

"כשמשלבים את ארבעת המכנים המשותפים שהזכרתי, ומבינים את נקודת המבט שאני מדברת עליה, אפשר לספק 7 מיליארד סוגי עתיד שמותאמים אישית עבורנו, לא מטריחים אותנו, מאפשרים לנו זרימה בעבודה ומשפרים את חיינו ואת מי שאנחנו. כדי להפוך את כל זה לאמיתי, אנחנו צריכים עוד לעבוד קשה ולייצר עוד המון חדשנות".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לארצות הברית