מגמות בעולם התשלומים, והאם הם באמת חוצי גבולות?

"רוב העברות הכספים העסקיות לגורם במדינה אחרת דורשות סכומים גבוהים מאוד באופן יחסי לצורך ביצוען, ולפעמים הגופים המעורבים בהעברה גוזרים עמלה של עשרות אחוזים. זה לא טוב. למעשה, שוק התשלומים חוצי הגבולות נותר אחד השווקים הגדולים והלא יעילים ביותר בתחום השירותים הפיננסיים. למרות עשרות שנים של חדשנות, עסקים וצרכנים עדיין מתמודדים עם עמלות גבוהות, זמני סליקה איטיים ותשתית פיננסית מקוטעת. התחזית היא ששוק התשלומים הדיגיטליים יהיה שווה 250 טריליון דולר עד 2030, וצריך לשנות את התעשייה מלמעלה למטה", כך אמרה מיטל רביב, מנכ"לית ומובילה אסטרטגית בחברת הייעוץ MERA.

רביב הנחתה פאנל, שנערך תחת הכותרת "ההזדמנות בשווי 250 טריליון דולר: להמציא מחדש את התשלומים חוצי הגבולות", במסגרת כנס Fintech Junction 2026 של Lynx מבית אנשים ומחשבים. הכנס התקיים באחרונה במלון הילטון תל אביב.

רפאל רובין, מנהל חשבונות ארגוניים בסטרייפ. צילום: ניב קנטור

"כשמדברים על תשלומים חוצי גבולות, צריך קודם להציע את האפשרות להשתמש באמצעי תשלום מקומיים", אמר בפאנל רפאל רובין, מנהל חשבונות ארגוניים בענקית התשלומים הגלובלית סטרייפ, שבאחרונה דווח כי היא מתעניינת ברכישת המתחרה הגדולה, פייפאל. לדברי רובין, "ה-AI שינתה גם את התחום הזה. היא מאפשרת לחברות בתחום לנוע מהר יותר, לעוד מדינה ולעוד אפשרויות תשלום. זה עושה את אפשרויות התשלום המקומיות לחשובות יותר בהיבט הזה, במיוחד כדי למשוך את אלה שלא ממש מבינים בפעולות כגון המרות מטבע. צריך לאפשר לבחור בלחיצה אחת את התשלום, שיעבוד עם כל סוג של העברה, ולוודא שההפרשים לא משולמים בידי הלקוח. זה מוריד את המורכבות ומעלה את מספר המשתמשים בשירותים האלה".

יזהר אריאלי, דירקטור אזורי במאסטרכארד. צילום: ניב קנטור

יזהר אריאלי, דירקטור אזורי במאסטרכארד, חיזק את דבריו של רובין. הוא אמר ש-"אם מחברים את הדברים כולם, מתברר שלא חל שינוי בצורך ברישיונות ובציות לרגולציה אגרסיבית למדי, והשחקניות המקומיות מבינות בזה יותר טוב. לכן, הן אלה שבסופו של דבר מאפשרות את העבודה בתוך השוק עצמו, ובכל שוק בפני עצמו".

אריאלי ציין כי "במבט חמש שנים קדימה, המסחר המבוסס על AI יהפוך למשהו משמעותי וגדול, עם יותר עוצמה ויותר דיוק וחוזק בהיבט של אמצעי זיהוי. עולם התשלומים בדרך לשם, וכבר עכשיו מתחילים לראות פתרונות שנותנים מענה ליכולות עבודה של סוכן (AI – צ"ק) מול סוכן".

משה קמחי, המייסד והמנכ"ל של נימה. צילום: ניב קנטור

משה קמחי, המייסד והמנכ"ל של נימה, אמר כי "יש אלמנט נוסף כשמדברים על תשלומים חוצי גבולות, והוא טמון במילה גבולות. עם הזמן, מבחינת התשלומים, הגבולות יימחקו, או לפחות ייטשטשו. הגבול הוא אמנם משהו פיזי, אבל הוא מביא לידי ביטוי הבדלים במיסוי, ויש אינטרסים שונים בין מדינות, כי מדובר בחיבור בין שתי כלכלות. אולם, כיום כבר מתחילים ללכת לכיוון שהאינטגרציה היא בין שתי ספקיות – יותר ברמה עסקית מאשר מדינית, ויש את האלמנט של FX ואת האלמנט של קבלת ההחלטה. באיזה נתיב בוחרים כד לבצע העברת כספים? השאלה הזו מקבלת כותרות סביב ה-AI, שבאמצעותה אנחנו מפתחים את היכולת לקבל החלטה נכונה בכל רגע נתון".

לימור ליברמן, מייסדת שותפה ומנהלת תפעול ראשית ביוניפס. צילום: ניב קנטור

לימור ליברמן, מייסדת שותפה ומנהלת תפעול ראשית ביוניפס, דיברה על מטבעות יציבים, וציינה כי השימוש בהם יכול להשתלב בחיי היום יום של כל חברה פיננסית, ובוודאי בהיבט של תשלומים חוצי גבולות. "יוניפס בנתה מערכת שמשתמשת במודלים של AI כדי להוביל את האורקסטרציה פנימה, , תוך שימוש במטבעות יציבים. לשם החברות החדשניות צריכות ללכת, כי זה יאפשר להן להציע יכולות משמעותיות עבור הלקוחות, כולל אפשרות של מנועי צמיחה. היכולת לבחור סוגי תשלומים טומנת בחובה אפשרויות לרווח מאוד גבוה".