קרבי זה הכי, אחי – גם להיי-טק
אור לבן, סמ"פ בצה"ל, פיתח כלי AI במילואים בעוטף עזה, לטובת הפלוגה שלו, וכך נולד אצלו רעיון להקים סטארט-אפ ב-"אזרחות" ● לדבריו, חיילים קרביים יכולים לתרום להיי-טק לא פחות מבוגרי 8200

קבלו משהו שלפעמים שוכחים בתעשיית ההיי-טק: עובדים ומנהלים טובים בתחום אפשר למצוא לא רק ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. יש כאלה לא מעט גם ביחידות הקרביות. אמנם, על פי הנתונים, בערך שליש מעובדי ההיי-טק שירתו בקרבי, אבל לפעמים יש תחושה שכדי להצליח בענף, את.ה "חייב.ת" לעשות את שירות הסדיר שלך ביחידה טכנולוגית – רצוי ב-8200 או בממר"ם, ורצוי עם קצת קבע. קחו למשל את וויז, שנוסדה על ידי ארבעה יוצאי 8200 ונמכרה באחרונה לגוגל בעסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי – תמורת 32 מיליארד דולר. אותם ארבעה, אגב, עשו אקזיט נוסף לפני עשור, כשמכרו את אדאלום שהקימו למיקרוסופט תמורת סכום "קטן" של 320 מיליון דולר.
התחושה הזאת מובילה לכך שיש לא מעט חיילים קרביים ויוצאי יחידות קרביות, שאם הייתה להם מודעות רבה יותר לכך שהם יכולים להצליח גם בהיי-טק – זה היה קורה. אבל, נראה שבתקופה האחרונה יש שינוי, ולו קטן: מאז תחילת המלחמה אנחנו שומעים מדי פעם על סטארט-אפ חדש של מילואימניק, שחשב עליו בין פעולה לפעולה בעזה או בלבנון, או בחופשות.

אור לבן, שותף ב-Umen, מציג את המיזם בקריה האקדמית אונו. צילום: יח"צ
זה בדיוק המקרה של אור לבן, שותף ב- Umen. לבן משמש כיועץ לסטארט-אפים קטנים ובאחת החופשות מהמילואים הרבים שעשה במלחמה הנוכחית הוא פגש את דור לוי ועידו תדמור, מקימי החברה, שהייתה אז בכלל חברה בעולם המסעדנות. השלושה החליטו לשתף פעולה, לשנות את הכיוון של Umen ולהפוך אותה לחברה שמפתחת סוכני AI לעולם שירות הלקוחות, שמותאם לשפה העברית. "לקחנו את הדאטה שהייתה אצלי ואת זו שהייתה אצלם ואיחדנו אותה לחברה אחת, שמפתחת סוכני קול בשפה העברית", אמר.
מה עושים הסוכנים האלה?
"בכל שיחה שנכנסת למוקד שירות לקוחות שעובד איתנו, הלקוח 'מדבר' עם סוכן AI, שיודע לבצע שלל פעולות של שירות לקוחות, על בסיס הדאטה של החברה – שיחות ותסריטי שיחות, ועוד. בהתחלה ניסינו לפנות למסעדות, שזה העולם שבו Umen הייתה עד שהגעתי, אבל ראינו שזה אתגר מאוד קשה מבחינת אחוז הדיוק, וזה גם תחום לא יציב".
התוכנית ש-"הנביטה" את ה-"זרע" למיזם טכנולוגי אמיתי
הפיתוח של הרעיון למוצר קיבל זינוק כשלבן השתתף בתוכנית של מרכז היזמות בקריה האקדמית אונו, שבה הוא סטודנט לתואר שני. שם הוא למד כיצד לקחת את הרעיון צעד קדימה ולהפוך אותו למיזם טכנולוגי אמיתי. לדבריו, התמיכה והמסגרת שקיבל בתוכנית עזרו לו להבין שכל בעיה קיימת היא גם הזדמנות עסקית של ממש. יתרה מזאת, הוא ושותפיו עשו פיילוט במרכז הזה כשהקימו עבורו מרכז מידע מבוסס AI. מאז הפך המרכז ללקוח של החברה, וצירפו אליו לקוחות נוספים, בהם הג'רוזלם פוסט.
לדברי לבן, "אנחנו מתמחים בעברית – שפה שחברות רבות לא כל כך משקיעות בה, אם בכלל. הפתרון שלנו מותאם אישית לכל ארגון".

דור לוי, שותף ב-Umen. צילום: יח"צ
הסוכן שלכם בעצם מחליף את המוקדן האנושי?
"לא בהכרח. הסוכן שלנו לומד את הארגון לעומק ונותן את המענה במקום או לצד נציג השירות".
אתה חושב שהתחזיות שלפיהן ה-AI תחליף עובדים במקצועות רבים – נכונות?
"כן. שוק העבודה הולך למקום אחר, ממש כמו במהפכה התעשייתית. הפעולות יתייעלו מאוד ומי שלא ילמד להשתמש בכלים האלה כדי לייעל את העבודה – יהיה לו הרבה יותר קשה למצוא עבודה".
אז מה העובדים צריכים לעשות כדי לא לאבד את מקום העבודה שלהם?
"להיות יצירתיים. יצירתיות היא המפתח. מאוד מאתגר לבינה המלאכותית להחליף אותה, כי היא לא יודעת כיום לחשוב מחוץ לקופסה".
"הבינה המלאכותית הייתה יכולה להפחית את ההרג ב-7.10"
כאמור, התהליך שבסופו Umen פיתחה מוצר שכבר עובד בשוק החל במילואים של לבן, כשהוא היה סמ"פ וממלא מקום מ"פ בעוטף עזה, בפלוגה שתפקידה לדאוג שאף אחד לא יעבור את הגבול מרצועת עזה לישראל (בניגוד ל-7 באוקטובר). "היינו צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים – איך לתפוס חשודים ומחבלים שרוצים לחדור לגבולות הארץ. מה שעשינו הוא לשלב כלי AI מ-'האזרחות' בפעילות, שמצד אחד יסייעו לנו, אבל מהצד השני לא נכניס בהם יותר מדי נתונים, כדי לא להפר את ביטחון המידע. הכלים האלה אפשרו לי לייעל את תהליכי העבודה בפלוגה, להכשיר את הלוחמים בצורה הרבה יותר נכונה. הם הוכיחו את עצמם, וסייעו לנו לתפוס אנשים ומחבלים שרצו לחדור לישראל".

בית בקיבוץ בארי, שנשרף בטבח ה-7 באוקטובר. צילום: ShutterStock
לדברי לבן, אם הבינה המלאכותית הייתה שם ב-7 באוקטובר, היא הייתה יכולה להפחית את ההרג והחטיפות באסון הנורא שקרה בשבת השחורה ההיא. "ב-7 באוקטובר היה מאתגר לגייס את האנשים למילואים, משום שהצווי 8 נשלחו לאנשים בין היתר בהודעות SMS. מטבע הדברים ומאחר שהיה מדובר בשבת בבוקר, לקח לאנשים זמן לראות את ההודעות האלה. אם כלי AI היה עושה את זה, היה אפשר בכפתור אחד לצלצל לאנשי המילואים ולגייס אותם – מה שהיה מונע חלק מהאסון. אלא שאנשים ראו את המסרונים האלה רק כעבור כמה שעות", ציין.
לסיום, יש לו מסר: "חשוב שאנשים ישרתו שירות משמעותי ושירות מילואים קרבי בצה"ל, וחשוב שהם ישתלבו בהיי-טק. פתרונות טכנולוגיים רבים באים מאנשים שעושים שירות משמעותי, הם מובילים הצלחות של חברות. הראש של חייל קרבי הוא יצירתי וחושב אחרת, ולטווח הארוך זה מוכיח את עצמו".
תגובות
(0)