האם ההיי-טק יהיה המגן של טוהר הבחירות?

בעוד חמישה ימים, אזרחי ישראל ייקראו להשתתף בתהליך הכי דמוקרטי שיש: בחירות. אחד הנושאים המדוברים בחודשים האחרונים הוא טוהר הבחירות – הצורך במניעת זיופים, פייק ניוז, דיפ-פייק ושיבושים, פיזיים ובסייבר – הן על ידי גורמים חיצוניים והן על ידי גורמים פנימיים.

שמירה על טוהר הבחירות היא לא רק עניין של פיקוח פיזי על הנעשה בקלפיות. בעידן הדיגיטלי, היא הפכה לאתגר מורכב בהרבה, שקשור גם למערכות IT, רשתות חברתיות ואיך לא – בינה מלאכותית. זה נע מהגנה על מחשבי ועדת הבחירות המרכזית ואבטחת סייבר, ועד לקמפייני פייק ותודעה מבוססי AI שמופצים בסושיאל. לכן, לתעשיית ההיי-טק אמור להיות תפקיד חשוב בשמירה על טוהר הבחירות, ובאבטחה (ובהבטחה) שהן תהיינה חופשיות, נקיות מזיופים ומהשפעות פסולות, ודמוקרטיות באמת. התעשייה צריכה להיות "כיפת הברזל" של הבחירות וטוהרן.

נתחיל עם הפייק – קמפיינים מתוזמרים של דיסאינפורמציה, התחזות למועמדים ולגורמים רשמיים, הפצת סרטוני דיפ-פייק והודעות כוזבות על מיקום הקלפיות או על מועדי ההצבעה.

באחרונה הוצמד לחוק הבחירות סעיף שמחייב כל מפלגה לציין במפורש במקרה שהסרטון או התמונה שהיא העלתה נוצר.ה על ידי בינה מלאכותית. כבר דווח על מספר הפרות שהוועדה זיהתה, אבל ההיקפים גדולים יותר. חלק גדול מהקמפיינים של המפלגות כוללים שימוש ב-AI, והמציאות מוכיחה שלא ניתן לנטר ולשלוט על זה באופן מלא. לא ארגונים שמתמקדים בכך, כמו פייק ריפורטר, ואפילו לא ועדת הבחירות המרכזית.

בהחלט ייתכן שבימים הקרובים נראה התגברות של התופעה הזאת, ונחזה בשטף של תמונות וסרטונים שנוצרו באמצעות AI מבלי שאיש יטרח לעדכן אותנו על כך. יש בישראל כמה וכמה חברות טק וסטארט-אפים שמתמחים בזיהוי סרטונים מזויפים, פרופילים פיקטיביים ודיסאינפורמציה שמופצת ברשתות החברתיות, ויש לא מעט מומחים שעוסקים בזה. מצופה מאותן חברות ומאותם מומחים להתגייס לפני יום הבוחר ובמהלכו, ולסייע במציאת אותם זיופים ובדיווח עליהם.

עוד תופעה מטרידה היא ההתחזות. בינתיים עוד לא ראינו במערכת הבחירות הרבה סרטונים שמתחזים לבנימין נתניהו, גדי איזנקוט או כל פוליטיקאי אחר, אבל גם זה עלול להתגבר לקראת יום שלישי הקרוב. אמנם, יש שיתוף פעולה בין ועדת הבחירות לרשתות חברתיות כגון פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, ואלה מורידות תכני פייק שקשורים לבחירות, אבל זאת טיפה בים. יש לא מעט חברות היי-טק ישראליות שיכולות לסייע בכך. למשל, חברות שמפתחות טכנולוגיות לזיהוי קולי, או למניעת הונאות באמצעות קול או תמונה. יש לקוות שגם אותן חברות יתגייסו לקראת יום הבחירות, כדי להירתם למאמץ הלאומי.

ועדת הבחירות המרכזית עושה את מה שהיא יכולה כדי לשמור על טוהר הבחירות, למרות התרעות חוזרות ונשנות שהיא צריכה עוד תקציבים כדי שהמשימה תבוצע בהצלחה מלאה. למרבה הצער, גם כאן ההיי-טק נדרש לגשר על הפער

איומי הסייבר

הטלת המעטפה עם הפתק מנייר בקלפי היא רק שלב אחד בתהליך הבחירות. יתר התהליכים, ובפרט מרגע סגירת הקלפיות ועד לספירת הקולות וניתוח התוצאות הסופיות, הם דיגיטליים, ומבוססים על IT. זה אומר שיש כאן סכנות מגוונות, ובפרט איומי סייבר. בשנים האחרונות ראינו ניסיונות התערבות באמצעות מתקפות סייבר בשורה של מערכות בחירות, וברומניה כבר בוטלו תוצאות בחירות עקב כך.

האחריות בנושא זה מוטלת על ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי והשב"כ. האבטחה, הפיזית והטכנולוגית, של התשתיות הקריטיות, כולל מערכת הבחירות, נמצאת באחריות שירות הביטחון הכללי, וכך גם סיכול התערבות זרה בבחירות. זאת, בשיתוף שני הגופים האחרים. הגופים הללו ערכו השבוע את תרגיל "מגן הבחירות", שבמסגרתו תורגלו תרחישים שונים, ותגבור של ניטור איומי הסייבר על מערכת הבחירות. כמו כן, ביום הבוחר עצמו יפעילו ועדת הבחירות, מערך הסייבר והשב"כ מרכז סייבר ייעודי.

חברות סייבר מהגדולות בישראל מתגייסות, ומספקות לוועדת הבחירות כלים, בדיקות חוסן ומודיעין איומים. אבל זה לא מספיק: תעשיית הסייבר הגדולה והמגוונת של ישראל בהחלט יכול לתרום הרבה יותר, על מנת לשמור על הליך הבחירות דמוקרטי באמת.

שי נחמני, מנהל אגף הטכנולוגיות של ועדת הבחירות המרכזית. צילום: ועדת הבחירות המרכזית

שיתוף פעולה שלא צריך להסתיים בתום הבחירות

ועדת הבחירות המרכזית עושה את מה שהיא יכולה כדי לשמור על טוהר הבחירות. שי נחמני, מנהל אגף הטכנולוגיות של הוועדה, סיפר על כמה פעולות כאלה בראיון לאנשים ומחשבים, שפורסם באוגוסט האחרון. הוועדה עושה את כל המאמצים למרות התרעות חוזרות ונשנות שלה שהיא צריכה עוד תקציבים כדי שהמשימה תבוצע בהצלחה מלאה – קריאות שנפלו על האוזניים הערלות של הקואליציה. למרבה הצער, גם כאן ההיי-טק נדרש לגשר על הפער.

אלא שיש כאן מסר נוסף, לא פחות חשוב: לא מספיק שההיי-טק יירתם, או יגויס, למשימת השמירה על טוהר הבחירות. יש להפוך את שיתופי הפעולה האלה למנגנונים קבועים, מדידים, שפועלים באופן רציף ומיטבי. צריך לעשות זאת בשקיפות, תוך שמירה על חופש הביטוי ועל פרטיות האזרחים. איומי הסייבר רק הולכים ומתפתחים, ומשפיעים באופן ישיר, ברור ומסוכן על מערכות המחשוב הקריטיות של המדינה. בנוסף, כבר מזמן הבנו שתעשיית הכזב – באמצעות פוסטים, פייק ניוז, תמונות, סרטונים ומה לא – כאן כדי להישאר, וגם הרעה החולה הזאת הולכת ומתפתחת. אחרי הבחירות, על המדינה להגביר את שיתופי הפעולה שלה עם החברות השונות, כדי לגרום לכך שהאיום על הדמוקרטיה, התשתיות והחיים שלנו יקטן. למרבה הצער, הוא לא ייעלם לחלוטין.