דו"ח: ישראל – מוקד עולמי לפיתוח ולעיצוב שבבים

"המודל הדו-מנועי" – השילוב בין מרכזי מו"פ של תאגידים בינלאומיים לסטארט-אפים זריזים ובעלי השפעה גבוהה – הפך את ישראל למוקד עולמי לפיתוח ולעיצוב שבבים, המפתחים טכנולוגיות ליבה שמניעות את תשתיות ה-AI והמחשוב העולמיות. זוהי המסקנה העיקרית העולה מדו"ח "תמונת המצב של תעשיית השבבים בישראל 2025", שמפרסם היום סטארט-אפ ניישן סנטרל (Startup Nation Central) – ארגון ללא מטרות רווח, הפועל לקידום תעשיית החדשנות הישראלית בעולם.

הדו"ח שם זרקור גם על "הפרדוקס הדו-מנועי" – מצד אחד, התרומה המשמעותית של צוותים ישראליים, שאחראים על פיתוח טכנולוגיות מרכזיות במסגרת מרכזי המו"פ הרב-לאומיים, כמו מעבדי ה-AI מסדרת Gaudi של אינטל, מעבדי Graviton ומערכות הרשת Nitro של אמזון, ומערכות התקשורת למרכזי נתונים של אנבידיה, ומנגד – קצב הקמת הסטארט-אפים בתחום שהואט בשנים האחרונות – ביטוי לאיזון העדין בין שילוב עולמי ליזמות מקומית.

אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: מירי דוידוביץ'

"אקוסיסטם השבבים של ישראל הפך למעצמת מו"פ עולמית", אמר אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. "המהנדסים שלנו מתכננים את השבבים שמפעילים את ה-AI, תשתיות הענן ומערכות ההגנה. הצעד הבא הוא להקים חברות שמצליחות לצמוח באופן עצמאי – ולא להימכר מוקדם מדי".

3.5% מההיי-טק הישראלי; השקעות של כחצי מיליארד דולר בשנה

מחברי הדו"ח, המתבסס על נתוני פלטפורמת Startup Nation Finder, מצביעים על מגמה, שלפיה במהלך העשור האחרון, על כל חמישה דולרים שהושקעו בסטארט-אפים אמריקניים בתחום השבבים, דולר אחד הושקע בחברות ישראליות – יחס של 1:5, בהשוואה ליחס הכולל של 1:15 בין היקפי ההשקעות של ישראל וארה"ב בהון סיכון. נתון יוצא דופן זה ממחיש את המשקל האסטרטגי של תעשיית השבבים הישראלית ואת ההתאמה שלה למגמות ההון הגלובליות.

הדו"ח מזהה יותר מ-250 חברות שבבים פעילות – כ-3.5% מתעשיית ההיי-טק הישראלית. אף שמספר החברות גדל ב-16% בעשור האחרון, הענף נכנס לשלב של התייצבות ומיזוגים, כשהדגש עובר מצמיחה מהירה לצמיחה יציבה ומבוססת הון.

עוד מציין הדו"ח, כי המימון נשאר יציב: לאחר שיא של 1.2 מיליארד דולר ב-2021, ההשקעות הפרטיות השנתיות בתחום התייצבו סביב 0.4–0.5 מיליארד דולר. גודל סבב ההשקעה החציוני גבוה פי שניים עד ארבעה מהממוצע הארצי, ומגיע ל-35 מיליון דולר בשנת 2025 – בזכות גיוסים בולטים כמו Quantum Machines (170 מיליון דולר) ו-Retym (75 מיליון דולר).

מיזוגים ורכישות ממשיכים להגדיר את השתלבות הענף בשוק העולמי. בין העסקאות המרכזיות בתחום ניתן למנות את רכישת מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר על ידי אינטל, רכישת מלאנוקס ב-6.9 מיליארד דולר על ידי אנבידיה, ורכישת אורבוטק ב-3.4 מיליארד דולר על ידי KLA – עסקאות ששילבו את החדשנות הישראלית בשרשרת האספקה הגלובלית.

נכון להיום, הענף מעסיק כ-45 אלף עובדים – כ-10%-11% מכוח העבודה בהיי-טק הישראלי. מעסיקים בולטים כוללים את אינטל (9,300 עובדים) ואנבידיה (5,500 עובדים), השומרות על פעילות נרחבת בישראל. בשונה מענף התוכנה, אתרי פיתוח השבבים פרוסים ברחבי הארץ ותורמים לצמיחה אזורית ולגיוון תעסוקתי. פריסה זו מדגישה הן את העומק והחוזקה של האקוסיסטם הישראלי והן את ה"פרדוקס": בעוד תאגידים רב-לאומיים ממשיכים להרחיב את מרכזי המו"פ שלהם, קצב הקמת הסטארט-אפים החדשים הואט – ביטוי לאיזון העדין בין שילוב עולמי ליזמות מקומית.

"התלות באקזיטים, יחד עם עלויות תפעול גבוהות, האטו את קצב הקמת הסטארט-אפים החדשים", אמר יריב לוטן, סמנכ"ל מוצר ונתונים ב-סטארט-אפ ניישן סנטרל. "האתגר המרכזי כעת הוא מעבר מתפיסת 'לבנות כדי להימכר' למודל של 'לבנות כדי להישאר'".

ממצאי הדו"ח ייחשפו בכנס "MNC Summit 2025" של סטארט-אפ ניישן סנטרל ובמסגרת אירועי DEEPTECH WEEK TLV.