"בלי תוכנית כוללת, נתקשה להישאר בין המדינות המובילות בהיי-טק"

"מה שחסר לי – מעבר להיבט של ה-AI, אלא בקשר לכל תעשיית ההיי-טק – הוא יצירת אקו-סיסטם אחד שלם לכל הנושא, ואני מנסה להוביל מהלך כזה כבר כמה שנים. מדינת ישראל בדרך כלל התפרסמה בעיקר בזכות פיתוחים מרשימים ביותר בתחום הסייבר, ויש לנו גם פיתוחים בתחום הפינטק למרות שבישראל כמכשיר פיננסי זה לא מפותח ולא בגלל בעיות בטכנולוגיה, וגם ה-AI צריך להיות שם. חסרים מאוד סטודנטים וחסר עוד יותר סגל אקדמי מתאים, והמצב בתחומי תואר שני במדעי המחשב, החשמל והאלקטרוניקה הוא כבר ממש קריטי, אבל זה גם ביג דאטה, ענן כחול-לבן וכל מה שקשור לתעשייה. בלי שאנחנו כמדינה לא נאמץ תוכנית כוללת, בלי שנבנה אקו-סיסטם אחד כולל, יהיה לנו קשה להישאר בין המדינות המובילות בתחום ההיי-טק", כך אמר ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה של משרד הכלכלה לקידום תעשיית ההיי-טק, בישיבה שנערכה אתמול (ג'), שמטרתה הייתה לדון במוכנות של ישראל לקידום הבינה המלאכותית.

ליברמן התייחס לירידה העצומה בדירוג ה-AI העולמי של ישראל. "זה מעיד על הידרדרות עצומה במוכנות של המדינה לקליטה והפעלה של בינה מלאכותית, ואם יש משהו שחייב להיות, אבל לא מצאתי עד עכשיו בספר התקציב – הוא כמה המדינה מתכוונת להשקיע", הוא הוסיף.

יואב זקס, רח"ט מו"פ במל"ל, חיזק את דברין של ליברמן. "הנושאים שנמצאים על השולחן שלנו כיום הם חיזוק ההון האנושי ובעדיפות הגבוהה ביותר, זה הנושא הכי חשוב, וההיבט של האקו-סיסטם ופריצת הדרך יושגו כשתחוזק ההטמעה במגזר הציבורי, וצריך את זה בכל המשרדים. וכפי שצוין, תקציב. בשנת 2025 צריכה להיות שורה שהשם שלה בינה מלאכותית, ולא לחפש את הנושא בכל משרד בנפרד. עם זאת, זו תקופה מאוד קשה, ועצם העובדה שאנחנו ברוב ההיבטים של הבינה המלאכותית שומרים על מקום גבוה יחסית זה פשוט מדהים. עם זאת, צריך לחזק את התשתיות של המדינה, כפי שמתאים לנו, כי בכל מדינה זה אחרת, ואני חושב שצריך גם לקבוע פרויקט לאומי, עם חשיבה קדימה", הוא אמר.

זיו קציר, מנהל תוכנית תל"מ לבינה מלאכותית של הרשות לחדשנות, טען שההשקעה בתוכנית מצד המדינה דווקא מספקת. "תמיד אפשר לקבל עוד ויש עוד דברים טובים שאפשר לעשות, אבל אנחנו לא במצב שבו אנחנו תקועים. העבודה של הממשלה בהקשר של הובלת מו"פ בבינה מלאכותית בסדר גמור לדעתי. גם המדרגים הבינלאומיים שלנו בסדר גמור. זה לא שאין מה לעשות, ומי שלא רץ קדימה מתדרדר לאחור, אבל המצב טוב יחסית. אנחנו רואים את ה-AI ככלי שהופך לכלי שמגוון אתל התעשייה הישראלית. הפעילות של תל"ם מתקדמת לפי התוכנית השש שנתית שנקבעה לפני ארבע שנים. אנחנו צופים ביצוע של 700 מיליון מתוך מיליארד עם סיום השנה הרביעית, והפעילות מתקדמת פחות או יותר בקצב שנקבע, וממשיכה להתרחב לתחומים נוספים. אם לספק מספר, אנחנו מציעים תמיכה ישירה בחברות שמיישמות AI, לפי ההערכה, בהיקף של חצי מיליארד שקלים בשנה".

הדסה גטשטיין, ראש מטה מנכ"ל משרד המדע, סיפרה ,כי ה-AI היא יעד מרכזי של המשרד. "אנחנו מרחיבים את התוכנית של פורום תל"ם לליווי של משרדים נוספים. אנחנו מהווים מרכז ידע רגולטורי לבינה מלאכותית, ורק השבוע הקמנו מפגש מומחים מייעץ שמונה 35 גורמי מקצוע מהבכירים בתעשייה, באקדמיה ובחברות ייעוץ, מגוון רחב של אנשים, כדי שיספקו ייעוץ לממשלה בכל ההיבטים. אין פורום בינה מלאכותית בינלאומי שאנחנו לא נמצאים בו, ואנחנו נושאים את הדגל של התעשייה הישראלית", היא אמרה.

היא גם ציינה בהקשר להיבטים הרגולטוריים הגדולים, כי "כמו שאתם כבר יודעים, יש שתי גישות לחוקי AI, וצריכים להנגיש את הכלים לתעשייה כדי שיתאימו לכם. מצד אחד האיחוד האירופי היה הראשון להשיק חוק AI, ומצד שני לפני חודש בכנס בצרפת הודיע סגן הנשיא האמריקני על ביטול כל העשייה והחוקים שנקבעו בתקופת ביידן עבור ה-AI. אנחנו עם יד על הדופק כדי לראות לאן הולכים, כי אנחנו מהמדינות המובילות של התעשייה בחברות, במיוחד בהיבט של החברות הקטנות והבינוניות בתחום הבינה המלאכותית".

אלון בן צור, יו"ר איגוד ההיי-טק בתעשייה הישראלית, בהופעה ראשונה בוועדת הכלכלה, אמר, כי הוא פחות מאמין בגופי על, "כי אין גוף על שיודע לגעת בכל, אבל כן צריך ללמוד מה התפקיד של כל גוף בדרך כי זה סוג של שרשרת אספקה. למה הצלחנו בסייבר? כי היה צורך. אנחנו במהפכה החמישית כיום, זה לא עוד אירוע ולא עוד טכנולוגיה. אנחנו צריכים להתמקד בחינוך הטכנולוגי שמתחיל בשלבי התיכון, והתכנים צריכים להשתנות. הצבא צריך לחזור להיות גוף שמגדל ומפתח טכנולוגיות, כי הוא בית הגידול הטוב ביותר – וכמו שקרה בסייבר צריך לקרות גם ב-AI, וצריך להחזיר את זה לשם, אפילו בכפייה. את החינוך צריך להתאים לצורך שחיילים יגיעו מוכנים לעידן המודרני של הלחימה. צריך לדייק ולכוון למסלולים שמעניינים את מדינת ישראל".

דדי פרלמוטר, מי שהיה פעם הישראלי הבכיר היותר באינטל ומשמש מזה כמה שנים כיו"ר הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בענף ההיי-טק, אמר, כי "לימוד מקצוע הוא לא הנושא העיקרי, אלא אילו תכנים ואילו יכולות אנחנו צריכים לקדם. שמעתי אומרים, שעוד מעט נהיה כולנו מפוטרים, ומעבר לכך שהתפקיד שלנו לדאוג שזה לא יקרה, ומעבר לכך שרוב המקצועות ישתנו באופן דרמטי, מתכנת לא יהיה המתכנת של היום וגם לא עורך דין, ההערכה היא שבסופו של דבר יצטרכו יותר עובדים ממה שיש היום. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם יהיה לנו את ההון האנושי המתאים לאייש את המשרדות שייוצרו, וסליחה, זה לא מתחיל בתיכון, אלא בגן. היום העיקר הוא יותר כישורים ויכולות ופחות ידע. אמנם, בלי ידע לא נוכל לעשות את העבודות החדשות, אבל זה כבר יהיה ידע רב תחומי ולא ידע צר. ויותר חשוב – היכולת ללמוד. אנחנו צריכים מסות הרבה יותר גדולות, כי המקצועות השתנו והם ימשיכו להשתנות כל שנתיים שלוש".

ד"ר ניל נמיר, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, אמר כי עד היום הוא לא הגוף שמקביל לסייבר כדי לנהל את הבינה המלאכותית, כל פעם טוענים שזה בגלל משהו אחר וזה כבר מ-2018 ככה, לא מהיום. כל העשייה של רשות החדשנות, משרד המדע ותל"ם – הכל מבורך, אבל חייב להיות גוף שיסתכל על הכל מלמעלה וירכז בצורה נאותה, כי אם לא – אנחנו נמשיך לדשדש ונמשיך ליפול בדרגים הבינלאומיים. אנחנו גוף ממליץ לא מבצע".

צבי קצבורג