טבעונות, מחזור, ניקיון ועוד: אנשי היי-טק למען כדור הארץ

עובדים ומנהלים בענף מספרים לאנשים ומחשבים מה הם עושים להגנת הסביבה והמקום שבו אנחנו חיים ● כתבה לרגל יום כדור הארץ, שחל אתמול (ש')

שומרים על כדור הארץ שלנו.

יום כדור הארץ, שחל בכל שנה ב-22 באפריל (כלומר, השנה הוא חל אתמול, ש'), הוא אירוע בינלאומי שנועד להגביר את המודעות להגנת הסביבה. בעשורים האחרונים, ובעיקר בשנים האחרונות, המודעות הזאת הולכת ועולה, על רקע האצת התחממות האקלים והעלייה בהיקף ובאינטנסיביות של אסונות הטבע, כגון שריפות, גלי חום ורעידות אדמה.

יחד עם המודעות עולה הפעילות של ארגונים בכלל, וחברות היי-טק בפרט, לטובת הגנת הסביבה וצמצום משבר האקלים – הגם שזה עדיין לא מספיק. לא מעט חברות גדולות בענף שמות על כך דגש ומתחייבות לצמצם את פליטת גזי החממה שהן אחראיות עליהן. אולם, יש גם את הפן האישי, של העובדים והמנהלים – בין אם מדובר בפעולה פרטית שלהם או בהתנדבות כתוצאה מעידוד מהחברה שבה הם עובדים.

בכתבה זו ריכזנו עבורכם כמה עובדים ומנהלים בהיי-טק ששמירה על כדור הארץ היא עבורם לא רק אמירות ולא רק מודעות, אלא גם מעשים. הכתבה משקפת מה הם עושים ביום יום שלהם, בעבודה ובחיי המשפחה והחברה – למען כולנו.

איתי ברק, סמנכ"ל מוצר בסיילספורס ישראל

ברק טבעוני מזה כשנתיים וחצי, מטעמי אידיאולוגיה. לדבריו, "היכולת הכי גדולה שלנו, כאינדיבידואלים, להשפיע על פליטת הפחמן היא דרך מה שאנחנו אוכלים. תעשיית המזון אחראית על כ-15% מפליטות הפחמן, ויש לה השלכות גם על היבטים אחרים בחיינו, כמו שימוש במים, זיהום וכמובן – פגיעה בבעלי חיים". בנוסף, ברק ומשפחתו משתדלים למזער את הנזק לסביבה על ידי העדפת תחבורה ציבורית, ואם כבר הם "מוכרחים" לנסוע ברכב – מדובר ברכב חשמלי. כמו כן, הם ממחזרים כמה שיותר ועד כמה שניתן.

איתי ברק, סמנכ"ל מוצר בסיילספורס ישראל (עומד) וחברי GrowthSpace.

איתי ברק, סמנכ"ל מוצר בסיילספורס ישראל (עומד) וחברי GrowthSpace. צילום: יח"צ

בנוסף, ברק עומד בראש קבוצת Earthforce של סיילספורס, שמטרתה לייצר מודעות לנושאים סביבתיים שונים. הוא וחבריו לצוות בקבוצה מארגנים פעילויות התנדבותיות למען כדור הארץ במהלך השנה, וכן הרצאות וסדנאות בתחום. בשנה האחרונה הקבוצה נטעה גינה, סייעה לניקוי חופים וביצעה פעילויות נוספות למען כדור הארץ.

שירה שילה, מנהלת אג'ייל במרכז החדשנות של ג'יי.פי.מורגן

שילה פועלת למען הסביבה הן בחייה הפרטיים והן בעבודה. היא מקפידה להשתמש בכלים רב פעמיים, ואף מביאה איתה למפגשים סטים של כוסות, צלחות וסכו"ם רב פעמי. כמו כן, היא מעודדת את עמיתיה לעבודה להשתמש בכלים רב פעמיים בלבד. בנוסף, הספרייה הביתית שלה מורכבת מספרים שהיא מחליפה עם חברים או שואלת מהספרייה העירונית – כדי לתרום את תרומתה המקסימלית לצמצום, עד כמה שניתן, של הפגיעה של תעשיית הנייר בסביבה.

שירה שילה, מנהלת אג'ייל במרכז החדשנות של ג'יי.פי.מורגן.

שירה שילה, מנהלת אג'ייל במרכז החדשנות של ג'יי.פי.מורגן. צילום: עצמי

פעילות נוספת ששילה מבצעת היא ניהול יוזמת הקיימות ואיכות הסביבה בעבודה GoGreen, שמטרתה להגביר את מודעות העובדים לנושא ולקדם פעולות בעלות השפעה חיובית על הסביבה. כך, בפורים האחרון קיימה GoGreen יריד שבמסגרתו עובדים החליפו ביניהם תחפושות לילדים, במקום לקנות.

צחי גויסקי, מנהל פרויקטים בקלאודזון, חברת הענן של מטריקס

מאז שהיה ילד, גויסקי פועל למען שמירה על הסביבה. הוא למד את הנושא כחניך בתנועת הצופים, והחל למחזר בקבוקים. במרוצת השנים הוא דאג שגם משפחתו תעשה זאת, על בסיס קבוע. גם כיום, גויסקי ממשיך למחזר, ביחד עם אשתו ובתו – ולא רק בביתם. "אנחנו מרימים זבל שאנחנו מוצאים ברחוב וזורקים לפח המחזור הקרוב. בנוסף, אנחנו מקפידים על הפרדה בין נייר, אריזות ובקבוקים, וממחזרים הכול – החל מטיקטים של בגדים ועד לאריזות אוכל", אמר.

צחי גויסקי, מנהל פרויקטים בקלאודזון.

צחי גויסקי, מנהל פרויקטים בקלאודזון. צילום: עצמי

בנוסף, גויסקי מכין ומייצר באופן עצמאי ריהוט מחומרים יד שנייה. "זה כלכלי יותר, מהנה, חווייתי ועוזר לסביבה", ציין. כך, למשל, הוא בנה גדר היקפית סביב ביתו וספסלים לגינה מעץ ממוחזר. גויסקי גם נוסע בעיקר באופניים ובקורקינט חשמלי, את הבגדים שאין לו בהם צורך יותר הוא דואג לשלוח לתרומה, והוא משתדל לקנות ציוד בחנויות יד שנייה.

כחלק מהפעילות שלו, גויסקי גייס את העובדים וההנהלה של קלאודזון להגנה על הסביבה. אלה ממחזרים קופסאות פלסטיק, שבהן הם משתמשים כדי לקחת אוכל הביתה או כקערות מים לכלבים, ושקיות אוכל, שבהן הם משתמשים כשקיות זבל לפחים או לאיסוף צואה של הכלב בטיולים.

עדי ויטמן, מנהלת בכירה גלובלית בצוות ניהול פרויקטים ברד האט

ויטמן מגדלת ירקות מזה כ-11 שנים. היא התנדבה בוועדת התרבות של המושב שבו היא מתגוררת, ומשפחתה החליטה, יחד עם משפחה נוספת, להקים גינה קהילתית. עם השנים, הגינה התרחבה משמעותית, נוספו לה עוד משפחות וכיום הן מגדלות את כל סוגי הירקות בשדה שיתופי בגודל של שני דונם.

עדי ויטמן, מנהלת בכירה גלובלית בצוות ניהול פרויקטים ברד האט.

עדי ויטמן, מנהלת בכירה גלובלית בצוות ניהול פרויקטים ברד האט. צילום: יח"צ

הילדים שלה, שגדלים לאורח החיים הזה, מצטרפים אליה וכל המשפחה נהנית מהתפוקה שהם גידלו במו ידיהם. לדברי ויטמן, "גידול הירקות באופן עצמאי הגיע מהרצון שלי לצרוך מזון שאני מכינה בעצמי וחשוב לא פחות – לצרוך מזון לא מעובד וכזה שמגיע מתוצרת מקומית. מדובר בעיקרון שאני מיישמת גם בקניות שאני עושה".

הודות לאופי העבודה ההיברידי והגמיש ברד האט, היא מגיעה לשדה בימי רביעי בבוקר ופעם נוספת בימי שישי. "הדבר המדהים הוא המקום שנותנים ברד האט לאורח החיים ולתחביבים השונים של העובדים", ציינה ויטמן. "יש הרבה התעניינות בקרב העובדים בעיסוק שלי ורד האט, כחברה, מאפשרת ואף מעודדת זאת".

עומר גלס, מנכ"ל ומייסד GrowthSpace

המפגש של גלס עם הגנת הסביבה החל בטיול הגדול שהוא יצא אליו אחרי הצבא, כשחברו, גיל מרחב, הסביר לו על האימפקט של אכילת בעלי החיים על כדור הארץ. כשמרחב סיפר לו שכל קילו בשר שווה לבזבוז של 20 אלף ליטר מים, גלס החליט להתחיל להיות טבעוני ולהפוך את אורח החיים שלו לסביבתי יותר. מאז הוא טבעוני כבר 14 שנים, וכיום הוא גם נוסע ברכבת ובקורקינט לעבודה, עושה קומפוסט בבית, ממחזר, מגדל פירות וירקות, קונה תוצרת מקומית ואורגנית, לא משתמש בפלסטיק ובכלים חד פעמיים, וכשהוא מטייל בארץ או צולל בסיני, הוא אוסף זבל ופלסטיק מהאדמה ומהים.

עומר גלס, מנכ"ל ומייסד GrowthSpace.

עומר גלס, מנכ"ל ומייסד GrowthSpace. צילום: עצמי

יש לציין שבמשרדים של GrowthSpace ממעטים להשתמש בכלים חד פעמיים (רק לטובת עובדים או אורחים שזה חשוב להם, למשל מבחינה דתית), ומנהלי החברה בחרו משרדים נגישים לתחבורה ציבורית. כמו כן, עובדי החברה עובדים מהבית ברוב ימי השבוע, ובכך מונעים זיהום.

גינת שפר, מנהלת צוות הצלחת לקוח באינקרדיבילד

שפר מנהלת כבר 10 שנים אורח חיים ירוק וסביבתי, ודואגת לקיים ולקדם את הגישה בכל מישורי החיים – החל משמירה על הגוף והנפש ועד לפעילות אקטיבית לטובת הסביבה והחברה.

גינת שפר, מנהלת צוות הצלחת לקוח באינקרדיבילד.

גינת שפר, מנהלת צוות הצלחת לקוח באינקרדיבילד. צילום: עצמי

כמו רבים מפעילי הגנת הסביבה, שפר היא טבעונית. היא הגיעה להחלטה להפוך לטבעונית לאחר שחקרה והעמיקה בנזק הכבד ובהתעללות הקשה שבני האדם גורמים לבעלי החיים, ועקב הנזק האקולוגי האדיר שצריכת מזון מהחי גורמת. לצד הטבעונות, היא מקפידה על מחזור בקבוקים ושימוש בכלים רב פעמיים או מתכלים.

"מאז ומתמיד, הגישה שמנחה אותי היא: היו אתם השינוי שאתם רוצים לראות בעולם. האידיאולוגיה ואורח החיים שלי משפיעים גם על מי שמסביבי, בין אם משפחה וחברים קרובים ובין אם בעבודה. באינקרדיבילד מאפשרים לעובדים להמשיך בשגרה הסביבתית שלהם גם במקום העבודה, באמצעות, בין היתר, שימוש בכלים מתכלים במטבחי החברה ובפחי מחזור, ועמדה טבעונית בהאפי האואר השבועית", אמרה שפר. היא הצהירה כי "השינוי הבא שאני מתכננת לעשות הוא מעבר לרכב חשמלי".

ויקטור ויינר, מהנדס תהליך בחדר הנקי של מפעל אינטל בקריית גת

ויינר איגד קבוצה גדולה של אנשים מערד ומהסביבה, שאוספים זבל, פסולת ושאריות שהשאירו אנשים ולא שייכות לטבע באזור היפה הזה. "מאז שאני זוכר את עצמי, כשאני נמצא בטבע אני לוקח שקית, מרים את הכול אחריי ובנוסף, דואג לנקות קצת סביבי", אמר. "ההרגל הזה התעצם משמעותית בתקופת הרילוקיישן שעשיתי בארצות הברית, וכשחזרתי לארץ המשכתי עם זה. התחלתי בקטן – הייתי יוצא עם הכלב, לוקח איתי שקית וממלא אותה בפסולת במהלך הטיול. מהר מאוד לקחתי איתי שקית גדולה יותר בכל פעם ואז כמה שקיות, כאשר בשלב מסוים מצאתי את עצמי קורא לאנשים לעזור לי, וביחד אספנו כמויות עצומות של זבל".

ויקטור ויינר, מהנדס תהליך בחדר הנקי של מפעל אינטל בקריית גת.

ויקטור ויינר, מהנדס תהליך בחדר הנקי של מפעל אינטל בקריית גת. צילום: יח"צ

בשלב מסוים, ויינר החל לפרסם את היוזמה שלו בין היתר בקבוצת הפייסבוק הייעודית שהקים, זבל במדבר – מה שהביא להצטרפות של עוד אנשים לטיולי הניקיון שהוא עורך. עד כה יצאה הקבוצה שבראשותו לעשרות מבצעי ניקיון, שבמסגרתם אספו חבריה אלפי שקיות זבל, הרבה מאוד פסולת וכ-300 צמיגים, וקראו עשרות פעמים למשאיות של עיריית ערד, שהגיעו עם מנוף על מנת לפנות את כל הלכלוך. בנוסף, כל דבר שניתן – הם העבירו למחזור.

"אני חי במדבר, שיש בו נופים מדהימים. אני הולך בטבע, רואה את הנוף, מריח את הצמחייה, פוגש בעלי חיים, מסתכל למטה… ורואה זבל. אז אני מנקה אותו, וכך אני מקבל סיפוק אדיר ומיידי בלראות את הטבע שוב נקי, כמו שהוא אמור להיות. הטבע הוא הירושה הכי גדולה שאנחנו משאירים לילדים שלנו", אמר ויינר.

יאן פיינגולד, מתכנת ממשק משתמש בסלברייט.

יאן פיינגולד, מתכנת ממשק משתמש בסלברייט. צילום: עצמי

יאן פיינגולד, מתכנת ממשק משתמש בסלברייט

פיינגולד, שמתגורר בפתח-תקווה, התחיל לעבוד בסלברייט לפני שנה וקצת. עם ההתאקלמות בעיר החדשה ובעבודה החדשה, הוא החליט שמדובר בהזדמנות לוותר לחלוטין על הרכב הפרטי ולנסוע לעבודה וממנה בקורקינט. מעבר לזה, פיינגולד ומשפחתו מקפידים על הפרדת אשפה ועל מחזור בקבוקים. "אני מאמין שהכול מתחיל במודעות ובבחירה להוות דוגמה אישית. אם כל אחד מאיתנו יבחר לקחת על עצמו את המינימום הנדרש, צעד קטן ועוד אחד יביאו אותנו רחוק ויעזרו לנו לשמור ביחד על כדור הארץ", אמר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים