ארה"ב: חששות שתקצוב חדש ל"ערים חכמות" יאפשר מעקב אחרי תושבים

האם השקעה של חצי מיליארד דולר כחלק מחוק התשתיות החדש שעומד לעבור בסנאט תאפשר מעקב הדוק יותר אחרי האזרחים? מגיני זכויות הפרט מודאגים

יישומה יאפשר מעקב של רשויות אחרי אזרחים? עיר חכמה. אילוסטרציה: BigStock

העברתו של חוק ההשקעה בתשתיות ובתעסוקה בתשתיות של ממשל ביידן, שהנשיא הגדיר כ"השקעה היסטורית" בתכניות לעבודה ציבורית, מתקדמת בסנאט. עיקרי חלקיו – הכוללים בין השאר חיזוק התשתיות ושרשראות האספקה בארה"ב – זוכים לתמיכה הן מצד הדמוקרטים והן מצד הרפובליקנים, כך שאם וכשהוא יאושר סופית, החוק יגיע להכרעה בקונגרס. מדובר בהשקעה מסיבית בהיקף של 1.2 טריליון דולר, שהיא אחד העניינים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של הנשיא ג'ו ביידן מאז שנכנס לתפקידו.

ואולם כעת מסתבר כי 500 מיליון דולר מתוך תקציב הענק הזה יחולקו לערים, בכדי להתנסות בפרקטיקות "עיר חכמה". מדובר בין השאר בהשקעה בדמות: שתילת חיישנים, הוספת כלי רכב אוטונומיים, רחפנים וטכנולוגיות אחרות, שנועדו, לכאורה, לצורך שיפור רמת החיים העירונית.

מקדם תקצוב מאסיבי לתשתיות. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מאשים. צילום: BigStock

מקדם תקצוב מאסיבי לתשתיות. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מאשים. צילום: BigStock

התקצוב לכאורה: לשם "חיזוק הניידות והמהפכה בתחבורה"

לפי המצוין ביוזמת חוק התשתיות של הסנאט, בנוגע ל"חיזוק הניידות והמהפכה בתחבורה", מתכננים עירוניים וכאלו המתמחים בתכנון מדינות יבחנו באמצעות ההשקעה כיצד מכשירים לאיסוף נתונים ורכבים חדשים יכולים לשפר את "יעילות התחבורה והבטיחות". מקדמי הסעיף המסוים בהצעת החוק מעוניינים במיוחד לצמצם את עומסי התנועה, לשפר את הגישה למקומות עבודה ולמתקני טיפול רפואי, להוריד את הזיהום ולעודד השקעות במגזר הפרטי, על ידי עבודה עם ספקי שירותי תקשורת.

ואולם כעת נשמעים קולות של מי שחוששים שהטכנולוגיות הללו יאפשרו גם, או בעיקר, יותר מעקב ממשלתי אחרי התושבים.

ארגונים וגורמים האמונים על הגנת זכויות האדם והפרט הביעו באחרונה דאגה מכך שהתקצוב הנדיב נועד בעצם להרחבת היכולות של השלטונות לרגל ולעקוב אחרי האזרחים.

המגזין The Intercept מצטט את אדם שוורץ, עורך דין בכיר ב-EFF (ר"ת Electronic Frontier Foundation) – קרן החזית האלקטרונית האמריקנית, האמונה על חינוך הציבור לזכויות הפרט וזכויות האדם, חופש הביטוי והפרטיות בעידן המידע. שוורץ אמר כי "זהו סוג של מעקב, המערב לרוב משטרה, הפולש לפרטיות ומעכב מחאה במקומות ציבוריים". עו"ד שוורץ הבהיר כי המעקב ממנו הוא חושש מפלה לרעה אנשים צבעוניים ואמר: "מצער שחוק התשתיות הדו-מפלגתי ישקיע חצי מיליארד דולר פדרליים בטכנולוגיות מעקב מטרידות אלה, ללא הגנות פרטיות נאותות".

ההצעה אמנם כוללת כמה מנגנוני בטיחות, כגון איסור על התקנת קוראי לוחיות רישוי, אך שוורץ סבור כי ההגנות אינן מספיקות. למשל, לטענתו, מתוקף החוק ובגיוסו לטובת רשויות ההגירה, יוכלו אלו לגשת לנתונים שנאספו לצורך מעקב וריגול אחרי אנשים. "כשאתה מדבר על נתוני תחבורה, תנועת אנשים, זה מידע שקשה מאוד מאוד לבטל זיהוי שלו ולמנוע זיהוי מחדש", הסביר שוורץ בנוגע לחששות אלו.

איווט קלארק, סנטורית דמוקרטית מניו יורק. צילום: ויקיפדיה

איווט קלארק, סנטורית דמוקרטית מניו יורק. צילום: ויקיפדיה

איווט קלארק, סנטורית דמוקרטית מניו יורק, ויו"ר המשנה בוועדת האנרגיה והמסחר של הבית, היא תומכת מוכרת בהתקדמות ליישום טכנולוגיות עיר חכמה. עם זאת קלארק אמרה ל-The Intercept שלמרות שהיא שמחה שהצעת החוק תנפיק מענקים ותיצור מרכז משאבים מקוון שיסייע לממשלות המקומיות לכונן ערים חכמות, "אנו זקוקים למאמץ מתואם של כל מנגנוני הסוכנויות הפדרליות על מנת לתמוך באימוץ תשתיות וטכנולוגיות קהילתיות חכמות".

"זה ייקח את הקהילות שלנו למאה ה-21", הסבירה קלארק מה יתרחש אם יישום המיזם יכלול תיאום זה ויצליח.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים